כך התנתק פרויקט האנליזות של הבורסה מהמציאות ושווי החברות המסוקרות קרס

כשלוש שנים לאחר השקת פרויקט האנליזות של בורסת ת"א, הכיוון ברור: קריסה של עשרות אחוזים בשווי מרבית המניות המסוקרות • למרות זאת, הבורסה, שכנראה שבעת-רצון מהפרויקט, החליטה באחרונה להאריך אותו

הבורסה בתל-אביב / צילום: איל יצהר
הבורסה בתל-אביב / צילום: איל יצהר

"האנליזות הן פרויקט חשוב ולא מצליח" - כך סיכם בתמציתיות באחרונה פעיל שוק ההון הוותיק צחי סולטן, יו"ר דיסקונט קפיטל, את פרויקט האנליזה של הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, במסגרת פאנל שבו השתתף, בתחום של חברות מדעי החיים. 

ואכן, לתחושה של סולטן שותפים, ככל הידוע, לא מעט פעילים בשוק, שרואים ניתוק מוחלט בין התחזיות הסופר-אופטימיות המוצגות באנליזות הנכללות במסגרת הפרויקט, שבדרך-כלל שמות דגש על אפשרויות הפריצה והפוטנציאל הגלום בפעילותן של החברות המסוקרות, אל מול הביצועים הדלים של החברות בפועל ותשואות המניות השליליות בדרך-כלל.

מדובר בפרויקט שבמסגרתו התקשרה הבורסה עם שתי חברות מחקר זרות - אדיסון ופרוסט אנד סאליבן - במטרה שיספקו במשך שנתיים אנליזות מקצועיות על חברות טכנולוגיה וביומד, כדי לחשוף ולהנגיש את אותן חברות למשקיעים המוסדיים, שרובם אינם מתמחים באותם תחומי פעילות ולא מסקרים את אותם תחומים, וכך גם הציבור הרחב.

לביצועי מרבית המניות במסגרת פרויקט האנליזה של הבורסה - לחץ כאן

מחירי יעד גבוהים ממחירי השוק

במסגרת הפרויקט נקבע כי חברת האנליזה תספק "ניתוח פיננסי וניתוח מדעי של החברה המסוקרת, כולל טווח מחיר יעד למניות החברה", במשך שנתיים לכל חברה, שבמהלכן מתפרסמים שמונה ניתוחים (ארבעה כל שנה), ועדכון לניתוחים במקרה שבו החברה המסוקרת מפרסם דיווח על אירוע מהותי הקשור למהלך עסקיה.

מאז שהושק הפרויקט לפני כשלוש שנים, קרוב ל-30 חברות הצטרפו אליו, והתשואות שמציגות מניותיהן בתקופת הסיקור מעידות על פגיעה כספית רוחבית, כבדה ומשמעותית, למי שהחליט להשקיע באותן חברות על סמך האנליזות, המעניקות לחברות מחירי יעד גבוהים בעשרות אחוזים (ולעתים אף יותר) ממחירי השוק, בעוד מחירי המניות בדרך-כלל עושים את הכיוון ההפוך.

בעבר, נזכיר, נמתחה ביקורת על דרך ההתקשרות בין הצדדים בפרויקט, בשל העובדה כי החברות המסוקרות מספקות את עיקר התשלום לחברות האנליזה - מה שלפי פעילים בשוק, יצר מצב שבו ככלל, התחזיות הניתנות באנליזות הן חיוביות ומציגות את המציאות בעיקר מצד החברה.

המקרה של וונטייז כדוגמה לבעייתיות

דוגמה לניתוק של הסיקור האנליטי ממצבן של החברות בפועל, העשויה לשקף את בעייתיות הפרויקט, הגיעה בימים האחרונים מכיוונה של חברת הטכנולוגיה וונטייז. בלב הסערה שהתעוררה בין וונטייז לבין מחזיקי האג"ח, בעקבות הודעת החברה על כך שחסר לה כסף לתשלום הריבית עבור האג"ח, היא עדכנה על סיום הסיקור שלה על ידי חברת פרוסט אנד סאליבן. זאת, עם תום מועד הסיקור, שנקבע כאמור לתקופה של שנתיים לכל חברה שהחליטה להצטרף אליו.

בעדכון האחרון שפרסמה פרוסט אנד סאליבן על וונטייז, בחודש אפריל, היא העניקה למנייתה מחיר יעד של כ-80 אגורות - גבוה ביותר מפי שניים משוויה באותה עת, תוך שהדגישה, בין השאר, את תהליך ההתייעלות שבו נמצאת וונטייז, "שכבר הראה אותותיו ברבעון הרביעי של 2018", ואת הניסיונות להגדלת ההכנסות והציפייה לצמיחה.

שבועות ספורים בלבד לאחר מכן, ציינו רואי החשבון של וונטייז בדוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2019 כי "לאור ההרעה המהותית בעסקי החברה, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל לפרוע את איגרות החוב במועדי הפירעונות החזויים שלהם", ומכאן ועד להודעת החברה בדבר מצוקת המזומנים שלה הדרך הייתה קצרה.

ביצועי מנייתה של וונטייז בשנתיים שבמהלכן סוקרה החברה במסגרת פרויקט האנליזה, הן מהבולטות לשלילה בפרויקט, עם צלילה של כ-85% בשוויה, כשבתקופה זו ירד מחיר היעד שהעניקה פרוסט אנד סאליבן למניה בכמעט 60%, מ-1.9 שקלים עם תחילת הסיקור - מחיר שהיה גבוה בכ-90% משווי המניה באותה עת - עם ירידה הדרגתית עד לעדכון האחרון, כאמור.

ירידות דו-ספרתיות בתשואות המניות

ואולם, וונטייז אינה לבד. כמגמה, התשואות שמציגות המניות המסוקרות במסגרת פרויקט האנליזה גרועות למדי, ומסתכמות במרבים המקרים בירידות דו-ספרתיות משמעותיות. בין אלה, בולטת בתקופת הסיקור קריסה של כמעט מלוא שוויה (כ-95%) של מניית סייפ-טי גרופ, שהסיקור עליה כבר הסתיים. אחריה ניצבות מניות ביוליין, ננו דיימנשן, כלל ביוטכנולוגיה, אורמד, די.אן.איי ביומד ורדהיל, חלקן עדיין תחת סיקור, עם צלילות בטווח של 45%-75% בתקופת הסיקור.

עוד בצד השלילי נמצאות מניית אלביט טכנולוגיות, שעדיין מסוקרת, ואיבדה כ-35% מאז שהצטרפה לפרויקט לפני קצת יותר משנה (יוני 2018); ופלוריסטם, שהסיקור עליה הסתיים בנובמבר 2018, ובשנתיים שבהן הייתה במסגרת הפרויקט מנייתה צללה ביותר מ-30%.

מנגד, בצד החיובי ניצבות כמה מניות בודדות המהוות נקודות אור, ובראשן אחד הלהיטים של הבורסה בתקופה האחרונה, מניית אלקטריאון, שמאז שהצטרפה לפרויקט בתחילת 2019 קפצה בכ-350%, תוך שמחיר היעד שלה עלה פי ארבעה, מ-25 שקל תחילה ל-101 שקל כיום - גבוה כמעט ב-30% משוויה הנוכחי של המניה.

מי שכבר יכולה לסכם את הפרויקט לשביעות-רצונה בכל הנוגע לתשואת מנייתה, היא חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס, בעלת שווי שוק גבוה באופן ניכר משאר החברות בפרויקט, שאת השנתיים של סיקורה סיכמה בתשואה נאה של כ-150%; ואילו מניית פוינטר סיכמה את הפרויקט בעלייה של קרוב ל-40%.

תוכנית להמשך פרויקט האנליזות

למרות מצב התשואות העגום, יש לציין כי מטרות הפרויקט היו רחבות יותר, וכללו בעיקר את הנגשת המידע הרלוונטי למשקיעים והגדלת מחזורי המסחר בבורסה. 

יש לציין גם כי הפרויקט מתבצע ללא סינון, וסיקור מוענק לכל חברה שמעוניינת להיכלל בו (אם תחומי פעילותה רלוונטיים), וכן כי מרבית החברות המסוקרות במסגרת הפרויקט הן חברות צעירות הפועלות בסביבת אי-ודאות גדולה ותנודתית, ועם אתגרי צמיחה לא מעטים.

חברות היעד של הבורסה לפרויקט הן בדרך-כלל חברות בינוניות עד קטנות, ללא סיקור קודם - ובסך הכל, מאז שהושק הפרויקט, כמחצית מ-50 חברות פוטנציאליות שסומנו על ידי הבורסה, החליטו להצטרף אליו.

מכאן ניתן להבין כי למרות ביצועי המניות הגרועים, בבורסה ככל הנראה מרוצים מהפרויקט - ולראיה, כעת נודע כי היא סיכמה מול פורסט אנד סאליבן על תוכנית המשך. בימים אלה התחילה פנייה לחברות הרלוונטיות בהצעה להצטרף לפרויקט או להמשיך את הסיקור.

ככל הידוע, בעוד שעד היום שילמו החברות תשלום שנתי של 20 אלף דולר כדי לקחת חלק בפרויקט, ואילו הבורסה והמדען הראשי השלימו סכום נוסף בטווח שנתי של 18-30 אלף דולר, בתוכנית ההמשך התשלומים יתבצעו על ידי החברות בלבד, בסכום שנתי בטווח של 20-33 אלף דולר.

כאמור, בניטרול התשואות הגרועות, מטרותיה של תוכנית האנליזה כללו הצפת ידע לגופים המוסדיים וגם לציבור, עם אנליזות רחבות יחסית, המספקות רקע על פעילות החברה המסוקרת ועל ענף פעילותה, ובכך יכול הפרויקט לסמן לעצמו הצלחה.

עוד בצד החיובי של הפרויקט, ככל הידוע, אצל החברות המסוקרות נרשמה עלייה מסוימת במחזורי המסחר, ביחס לחברות מקבילות שלא לקחו חלק בפרויקט. אותן חברות מסוקרות הצליחו לגייס יותר הון מהמקבילות, ובחלקן גם נרשמה עלייה בהחזקות הגופים המוסדיים.

העבודות הנעשות במסגרת פרויקט האנליזה מפורסמות באנגלית עם תמצית בעברית, ומופצות באתרי אינטרנט שונים, ובהם אתר המאיה של הבורסה, אתר רשות ניירות ערך, אתרי חברות המחקר ואתרים פיננסיים מובילים כמו בלומברג ורויטרס. מטרת ההפצה הנרחבת, לפי הבורסה, היא חשיפת פעילותן של החברות בפני מגוון רחב של משקיעים בישראל ובעולם, העשויה לתרום לסחירות של אותן חברות.

ואולם, כל אלה רחוקים מלהרשים את מי שהחליט להשקיע באותן חברות על בסיס הנתונים שסיפקו אותן אנליזות, ובינתיים אותם משקיעים סופרים הפסדים כבדים.