מנדלבליט: הצבת מצלמות בקלפי יכולה להיעשות רק בחקיקה ראשית

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קובע כי הצבת מצלמות בחדרי הקלפי, כפי שביקש הליכוד לעשות, יכולה להיעשות רק בחקיקה ראשית, ואין די בהוראות מינהליות שיכולה לקבוע ועדת הבחירות כדי להפוך את הצבת המצלמות ומכשירי ההקלטה לחוקית. 

בחוות-דעת משלימה שנשלחה אל השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נאמר כי חקיקה ראשית כזו בסמיכות לבחירות ובתהליך מזורז מעלה קשיים רבים נוספים בסוגיה.

חוות-הדעת מציגה גם את עמדת המשטרה, שלפיה אין לה יכולת מבצעית להעמיד שוטרים ועליהם מצלמות גוף בקלפיות, ובכך נשללת הצעת פשרה שעלתה, שכן מצלמות הגוף לשוטרים כבר הותרו בחקיקה ראשית.

בנוסף, חוות-הדעת מפרטת בעיות אחרות כמו פגיעה בפרטיות ויצירת מאגרי מידע ויזואליים או קוליים של הבוחרים.

חוות-הדעת הקודמת, שהוגשה לפני הדיון שהתקיים בוועדה ביום חמישי האחרון, קבעה כי הצבת המצלמות עשויה להוות עבירה של הפרעה למהלך התקין של הבחירות. כן נאמר בה כי ליו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, יש סמכות לאסור על הצבתן. חוות-הדעת הוגשה לקראת דיון מיוחד בוועדה. 

הדיון בוועדה התקיים בעקבות פניות מטעם מרכז עדאלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והתנועה למען איכות השלטון. מנגד, פורום קהלת והתנועה למשילות ודמוקרטיה התייצבו לצד הליכוד וביקשו לאשר את הצבת המצלמות. בעבודה ובכחול לבן תמכו בעמדת הרשימות הערביות, שלפיה הצבת המצלמות כפי שנעשתה בבחירות האחרונות על-ידי הליכוד - כך שמוקדה במגזר הערבי - עשויה לפגוע בפרטיותם של מצביעים וכן להוות לחץ אסור עליהם, בצורה שתפגע בבחירות. הם טענו כי ניתן לשקול הצבת מצלמות על-ידי ועדת הבחירות - אלא שכאמור היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לכך.

עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה טענה כי "כל הראיות שקיבלנו הצביעו על קיומה של עבירה פלילית בהצבת המצלמות. בכל קלפי שהוצבה בו מצלמה, נעצרה ההצבעה למשך 45 דקות. אנשים ברחו ועזבו את הקלפי מהחשש להיות מתועדים".

בידי הליכוד ובידי ועדת הבחירות היו ראיות סותרות. לדברי ח"כ דוד ביטן, בכל הקלפיות שצולמו שיעור ההצבעה היה כ-90%.

השופט מלצר צפוי אם למסור את הכרעתו בימים הקרובים, ולאור עמדת היועמ"ש, ספק אם יאשר הצבת מצלמות. הליכוד במקרה כזה עשוי לפנות לבג"ץ, אף שגם שם סיכוייו לקבל היתר להצבת המצלמות אינם גדולים.