סביון אפילו לא בחמישייה הראשונה: הלמ"ס מפרסמת את רשימת השכונות העשירות ביותר בישראל

יש שבע שכונות בישראל ושתי מועצות מקומיות שזכו להיות באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • אולם מהצד השני של המתרס, למעלה מ-90 שכונות שמשויכות לאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, ובראשן שכונת רמת אלחנן בבני ברק

מגדלי Yoo בפארק צמרת, השכונה העשירה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מגדלי Yoo בפארק צמרת, השכונה העשירה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פארק צמרת היא שכונת המגורים שעומדת בצמרת הסוציו-אקונומית של ישראל. במקום השני נמצאת שכונת צהלה, ואילו במקום השלישי נמצאת שכונת דניה בחיפה. כך עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). על פי הסקירה, יש שבע שכונות בישראל ושתי מועצות מקומיות שזכו להיות באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר. אולם מהצד השני של המתרס, מגלה המדד למעלה מ-90 שכונות שמשויכות לאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר - 1, ובראשן שכונת רמת אלחנן בבני ברק, קריית הרמ"א ורמת התנאים בבית שמש, ומאה שערים בירושלים. 

סך התושבים שמתגוררים בשכונות באשכול העני ביותר בישראל, מגיע ל-658 אלף, שרובם, 358 אלף, הם ירושלמים. זאת, לעומת 510 אלף איש, שמתגוררים בשכונות החזקות במדינה, מאשכולות 9 ו-10.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת באמצעות שילוב בין כל התכונות הסוציו-אקונומיות הבסיסיות של אוכלוסיית התושבים בכל מקום ומקום: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. הלמ"ס מדרגתת אחת למספר שנים את היישובים במדינה על פי הסולם החברתי-כלכלי הזה, שבסופו מתקבל ערך מדד שמשויך מאוחר יותר לאשכולות חברתיים כלכליים מ-1 ועד ל-10, כש-1 הוא האשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר ו-10 - הגבוה ביותר.

השכונות המובילות במדד הסוציואקונומי בישראל
 השכונות המובילות במדד הסוציואקונומי בישראל

ערך המדד החברתי-כלכלי של אזור סטטיסטי בעירייה או במועצה מקומית מחושב כערך רציף שמתקבל על ידי שקלול של הערכים המתוקננים של 14 המשתנים ששימשו לחישוב המדד עבור הרשויות המקומיות והיישובים בתוך המועצות האזוריות. חישוב ערכי המדד של האזורים הסטטיסטיים וחלוקתם לאשכולות בוצעו לפי אותה השיטה ששימשה לחישוב ערכי המדד ולחלוקה לאשכולות של היישובים בתוך המועצות האזוריות.

היום, לראשונה, עשתה הלמ"ס מדד שיוחד לאזורים סטטיסטיים בתוך ערים, כך שניתן לאתר כל שכונה ולבדוק היכן היא עומדת מסחינת הסולם הסוציו-אקונומי.

בדיקת הנתונים העלתה, שלא במפתיע, שהעיר תל אביב היא העיר שמרכזת בתוכה את החוזק הסוציו-אקונומי הגדול ביותר במדינה. מתוך 7 שכונות שהגיעו לאשכול 10, 4 היו בתל אביב, 2 ברמת השרון ואחת בחיפה.

השכונה החזקה ביותר במדינה היא, כאמור פארק צמרת בתל אביב; אחריה נמצאת צהלה, במקום השלישי שכונת היוקרה דניה שבחיפה, כוכב הצפון נמצאת במקום הרביעי; נווה רום ברמת השרון נמצאת במקום החמישי מבחינת החוזקה הסוציו-אקונומית, שרונה במקום השישי וחותמת את רשימת השכונות באשכול 10 - נווה גן ברמת השרון.

כשמרחיבים מעט את היריעה, לכ-140 שכונות שמובילות של המדינה ומשוייכות לאשכולות 9-10, נוכחים עד כמה תל אביב שולטת: למעלה מ-40% מהשכונות הללו, 58 במספר, נמצאות בתל אביב; אחריה נמצאת חיפה, שבה 11 שכונות משתייכות לאשכולות 9-10, הרצליה 9 שכונות, רמת השרון 8, ורמת גן 7.

והיכן נמצאת היוקרה הירושלמית? רק מקום אחד, אזור נווה גרנות, נווה שאנן, ניות, הצליח להתברג לצמרת, באשכול 9. ואולם עיר הבירה של מדינת ישראל, שמחזיקה גם בתואר של אחת מהערים היקרות ביותר מבחינת מחירי הדירות שבה, "מצטיינת" בעיקר בריכוז הגבוה ביותר של עוני במדינה, מבחינת כמות אזורים סטטיסטיים עניים: לא פחות מ-40 אזורים סטטיסטיים בעיר, כמעט רבע מכלל האזורים שמרכיבים את העיר, כ-40% מכלל אוכלוסיית העיר וכמעט מחצית מכלל שכונות העוני בישראל, נכללים באשכול הסוציו אקונומי העני ביותר 1, ובראשם שכונת מאה שערים. אחריה בטבלה הלא מחמיאה נמצאות הערים רהט ומודיעין עלית, שבכל אחת מהן 9 שכונות בתחתית האשכול הסוציו אקונומי, ביתר עילית 8, ובית שמש 6.

כאמור, מספר התושבים המתוגררים בשכונות העניות ביותר בישראל, מאשכול 1, גבוה מסך התושבים שמתגוררים בשכונות החזקות (אשכולות 9 ו-10), ואם נקח בחשבון את העובדה, שגם אשכולות 2-6 מגלמים מדדים סוציו אקונומיים נמוכים של האוכלוסיה, נקבל אינדיקציה נוספת לבעיות החברתיות והכלכליות שטמונות בחברה הישראלית.