אורתם סהר | בלעדי

אחרי קריסת המרפסות ואורתם סהר: האם משרד רו"ח דלויט והדירקטורים בחברה עומדים בפני תביעה?

דוח שהגישו נאמני הסדר החוב של אורתם סהר לבית המשפט כולל ממצאי חקירה לגבי נסיבות קריסתה ב–2016 • בין הממצאים: רשלנות של הדירקטורים ונושאי משרה בחברה ועיוותים בדוחות הכספיים שרואי החשבון החיצוניים לא התריעו לגביהם • דלויט בתגובה: איננו מתייחסים בתקשורת לנושאים הקשורים ללקוחותינו

קריסת המרפסות בפרויקט של אורתם סהר בחדרה / צילום: גיל ארבל
קריסת המרפסות בפרויקט של אורתם סהר בחדרה / צילום: גיל ארבל

החברה הקבלנית אורתם סהר קרסה ב-2016 (ומאז פועלת אורתם החדשה), אלא שכעת מי שהובילו את פעילותה יכולים למצוא עצמם נתבעים בבתי המשפט. דוח שהוגש לבית המשפט ושהגיע לידי "גלובס" מצביע על רואי החשבון החיצוניים בריטמן אלמגור זוהר (דלויט) ועל הדירקטורים של החברה, כמי שהתרשלו לכאורה בתפקידם וגרמו לה ולנושיה נזק של מאות מיליוני שקלים; כך עולה מדוח שהגישו הנאמנים להסדר הנושים של חברת אורתם סהר, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

אמיר נחום - מנכ"ל אורתם סהר / צילום: אמיר מאירי
 אמיר נחום - מנכ"ל אורתם סהר / צילום: אמיר מאירי

תביעות חוב בגובה 2.2 מיליארד שקל

קבוצת אורתם סהר, הכוללת גם את מליבו בנייה, הייתה אחת החברות הגדולות והוותיקות שעסקו בבנייה בישראל. היא זכורה לרבים כמי שאחראית לפרשת "נפילת המרפסות" בפרויקט בחדרה בשנת 2013. היא נקלעה לקשיים כלכליים, עד שבסוף 2016 ניתן צו הקפאת הליכים נגדה. בבקשה להקפאת ההליכים נטען על-ידי הקבוצה כי לחברות היה הון עצמי בסך 65 מיליון שקל. הנאמנים מציינים בדוח כי בעת מתן הצו, קבוצת החברות עסקה בבניית אלפי דירות, מגדל משרדים גדול, מלון ותחנת רכבת, והיה עליה לתת טיפול בדק ותיקונים לעוד אלפי דירות, מבני משרדים ומסחר. לצורך הבטחת ביצוע הפרויקטים העמידו הבנקים ערבויות בסך כולל של 340 מיליון שקל נכון למועד הצו. הקבוצה העסיקה טרם קריסתה מאות עובדים בפרויקטים השונים, והתקשרה עם ספקים שונים.

לאחר קריסתה, הוגשו תביעות חוב בסך כולל של 2.2 מיליארד שקל נגד החברה. הנאמנים גיבשו הסדר נושים שאושר על-ידי בית המשפט ב-2016 ואפשר את מכירת החברות והמשך הפעלתן תחת שליטה וניהול הרוכשים החדשים - אנשי העסקים חנן אסייג ופיני יעקובי. ביוני 2017 נעתר בית המשפט לבקשה חסויה שהגישו הנאמנים, במסגרתה ביקשו להסמיכם לבצע חקירה לבחינת התנהלות החברה ונושאי משרה לרבות רואי החשבון של החברה, בכל הנוגע לנסיבות קריסתה.

הנאמנים, בסיוע מומחים ויועצים ביניהם רו"ח עופר אלקלעי, מומחה בחשבונאות חקירתית, ושמעון הייבלום, רואה חשבון מומחה בפעילות חברות קבלניות, ביצעו חקירות של נושאי משרה בחברה, כמו גם דירקטורים וגורמים נוספים שהיו מעורבים בפעילותה. בדוח צוין כי רו"ח אמיר וידר ממשרד דלויט, ששימש כשותף המטפל מטעם רואי החשבון של החברות, נחקר על-ידי הנאמן עו"ד ברגרזון, אלא שנוכח "סירובו התמוה" להמציא מסמכים מסוימים ברשותו הקשורים לחברות, הוגשה בקשה זו לבית המשפט. "ממצאי החקירות העלו תמונה חמורה לגבי נסיבות קריסת החברה והתנהלות נושאי המשרה בה", נכתב בבקשה. עוד נמצא כי "חברי הדירקטוריון ורואי החשבון ויתר נושאי המשרה בחברה כשלו בתפקידם לנהל ולפקח על התנהלות החברה אשר הובילה בסופו של יום להידרדרות החברות עד לקריסתן".

בדוח מזכירים הנאמנים כי שורה של אירועים המוגדרים כ"להקה של ברבורים שחורים", הכוללים בין היתר את נפילת המרפסת בחדרה, הביאו לקריסת החברה. עם זאת, הם מציינים כי הניסיון להיתלות בשורה של אירועים חריגים חוטא לאמת, כי בחברת בנייה תמיד קיימים אירועים חריגים.

כן נכתב כי החל מסוף 2014 פעלה החברה במימון דק, בסביבה חדלת פירעון, כאשר ההון העצמי הכלכלי שלה היה אפס, תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת בעייתי מאוד, כל זאת במקביל לערבויות שונות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. עוד נכתב כי הדוחות הכספיים של החברה לא שיקפו את מצבה האמיתי, כך שהציגו תמונה אופטימית ולא מדויקת של הכרה בהכנסות ביניים מפרויקטים בחיתוליהם והכרה בהפסדים רק בסוף פרויקט, ניפוח של סעיף ההכנסות ועיוותים חשבונאיים. כמו כן, לטענת המשנה למנכ"ל, מנכ"ל החברה אמיר נחום לא התאים לתפקידו.

עורך דין שאול ברגרזון  /צילום: איל יצהר
 עורך דין שאול ברגרזון /צילום: איל יצהר

להניף "דגל שחור", לזהות "דגלים אדומים"

בדוח צוין כי כבר בסוף 2014 היה ראוי כי נושאי המשרה והדירקטוריון "יניפו דגל שחור" ויגישו בקשה להקפאת הליכים, כאשר ניתן היה ככל הנראה לבצע הבראה והשלמת עבודות ביצוע, טרם קרסה החברה.

כן נכתב כי אחד המהלכים שבוצעו בחברה, טרם קריסתה, היה מהלך של מעבר מתחום הביצוע לתחום היזמות. "מהלך זה בוצע בצורה כושלת ללא הכנת תוכנית כלכלית מסודרת, ללא ניסיון נדרש של עובדי החברה, ללא הון עצמי גבוה יחסית הנדרש לפעילות שכזאת וכאשר החברה נמצאת בבעיית תזרים", צוין דוח.

מחוות-הדעת שכתב אלקלעי עולה כי דוחותיה הכספיים של החברה, שבוקרו על-ידי דלויט, לא שיקפו בצורה נכונה את מצבה הכספי ואת תוצאות פעולותיה, כמו גם את תזרימי המזומנים שלה בכל הקשור בהכרה בהכנסות והוצאות מפרויקטים.

"את הדגלים האדומים הקשורים לבעיות באומדנים, הכרה מוקדמת של רווחים, בעיות בתזרים המזומנים החזוי, רישום מנופח של הכנסות ורישום אופטימי של מסים נדחים, היה על רואה החשבון המבקר לזהות בזמן אמת ולבצע בדיקות מעמיקות יותר של האומדנים, ובסופו של יום כפועל יוצא של תפקידו כשומר סף, להבהיר להנהלת החברה כי היא פועלת בניגוד לכללי החשבונאות והדיווח ובהתאם הייתה מביאה לתיקון הדוחות הכספיים שהובאו לדיון ולאישור בדירקטוריון".

הנאמנים מציינים כי עולה לכאורה כי רואי החשבון המבקרים התרשלו בעבודתם ולא ביצעו את חובתם המקצועית ואף גרמו לכך שהוצגו לציבור מצגים שאינם מדויקים. כן נכתב כי הדירקטורים בחברה לכאורה התרשלו בכך שאישרו את הדוחות הכספיים של החברה שלא שיקפו בצורה נכונה את מצבה הכספי. כל אלה, כך לפי ממצאי הדוח, הביאו לנזקים של מאות מיליוני שקלים.

כעת מבקש הנאמן ברגרזון מבית המשפט לגבש עמדה ביחס לאחראים לקריסה, כפי שעולה מהדוח, ובכל לאפשר לנקוט מולם הליכים משפטיים.

אמיר נחום ביקש שלא להגיב. מדלויט נמסר: "Deloitte אינה מתייחסת בתקשורת לנושאים הקשורים ללקוחותיה".