איך יגיב היועמ"ש בבג"ץ על העתירה לפסילת מינוי אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים?

ביום רביעי ידון בג"ץ בעתירת איכות השלטון נגד מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים ע"י השר אמיר אוחנה • בינתיים הוקפאה כניסתו לתפקיד • אם היועמ"ש אביחי מנדלבליט יגן על המינוי, הוא יצטרך להסביר מדוע החליט לפעול בניגוד להנחיית היועמ"ש מ-1999 בנוגע למינויים בתקופת בחירות

עו"ד אופיר כהן. מינויו למנכ"ל משרד המשפטים הוקפא עד תום הדיון בעתירה / צילום: גיא קרן
עו"ד אופיר כהן. מינויו למנכ"ל משרד המשפטים הוקפא עד תום הדיון בעתירה / צילום: גיא קרן

הסיפור ב-ה' הידיעה בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, שעצרה, לפחות זמנית, את מינויו של עו"ד אופיר כהן לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים על-ידי שר המשפטים אמיר אוחנה, נוגע למעמד הנורמטיבי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מצד אחד, המינוי של כהן נעשה באופן שאינו תואם, לפחות לא באופן מלא, את ההנחיה בנוגע למינויים בתקופת בחירות (הנחיה 1.1501), שהוציא היועמ"ש ב-1999. מצד שני, היועמ"ש הנוכחי, ד"ר אביחי מנדלבליט, תמך במינוי של כהן או לפחות לא הביע עד היום התנגדות לו. אם מנדלבליט יגן על המינוי של כהן בבג"ץ, יהיה עליו להסביר מדוע החליט לפעול בניגוד להנחיה שהוציא ב-1999 היועמ"ש שקדם לו, אליקים רובינשטיין.

כרגע, העמדה הרשמית של היועמ"ש הנוכחי היא שהעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי כהן היא מוקדמת, בהיעדר החלטה מינהלית סופית שניתן להעבירה תחת שבט הביקורת השיפוטית. היועמ"ש מתכוון כי רק אם וכאשר המינוי יעבור בממשלה, הוא יחווה באופן סופי את עמדתו בנוגע אליו.

לא היה מנוס?

בינתיים אנו יכולים ללמוד על כשירות מינויו של כהן מהנחיית היועמ"ש מ-1999 בנוגע ל"מינויים בתקופת בחירות". לפי ההנחיה, הממשלה והשרים בממשלת מעבר וערב בחירות מחויבים לנהוג "באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" ובהפעלת סמכויותיהם לגבי עניינים שאין כורח ודחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר. ההנחיה קובעת כי על שר מכהן בתקופת בחירות להימנע מהחלפת מנכ"ל המשרד, ולעשות כן רק לאחר אישור נציב שירות המדינה, שהשתכנע כי "אין מנוס" מהחלפת המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד.

במקרה של מינוי כהן, קשה לטעון כי "לא היה מנוס" מהחלפת המנכ"ל, שכן המנכ"לית הוותיקה והמוערכת, אמי פלמור, הייתה מוכנה להמשיך בעבודתה, ובכך היה נשמר גם רצף העשייה במשרד.

אבל גם אם נניח כי "לא היה מנוס", נראה כי המינוי של כהן לא נעשה בהתאם להנחיית היועמ"ש, שכן לפיה על השר המכהן בתקופת בחירות ומעוניין להחליף את מנכ"ל משרדו, "למנות, ככלל, עובד מדינה בכיר כממלא-מקום המנכ"ל". התנועה לאיכות השלטון טוענת, ובצדק, בעתירתה נגד מינוי כהן כי הוא לא בא משירות המדינה, וכי השר אוחנה גם לא עשה מאמצים ניכרים לאתר מועמד מתאים מקרב שירות המדינה, לפני שפנה לכהן שאותו השר מכיר שנים רבות.

כלב שמירה

אם כן, בדרכו להכרעה בעתירה נגד מינוי כהן למנכ"ל משרד המשפטים בתקופת בחירות, יידרש כנראה בג"ץ לדון במעמדן של הנחיות היועמ"ש - וכנגזרת - מה קורה כשעמדת היועמ"ש המכהן עומדת בניגוד להן לכאורה.

בכל הנוגע למעמד הנורמטיבי של הנחיית יועמ"ש, אין הלכה משפטית גורפת. אחד מפסקי הדין האחרונים ביותר של בית המשפט העליון שניתן ללמוד ממנו על הנושא, ניתן ב-14 בנובמבר 2016 על-ידי השופטת ענת ברון.

באותו מקרה פסל בג"ץ החלטה של רשות מקרקעי ישראל שהכשירה מתקן סולארי פרטי לייצור חשמל, שהוקם בחוות השקמים שבבעלות גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. בג"ץ פסק כי החלטה 1374 של רשות המקרקעין, שהתקבלה בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל ושל היועץ המשפטי לממשלה, היא בלתי חוקית בשל שורה של נימוקים. לפיכך, בג"ץ קבע כי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, פעל בדין כשסירב לאשר אותה, כשהוא נוהג בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין.

השופטת ענת ברון כתבה בפסק הדין כי "היועמ"ש, בפרשנותו את הדין הקיים, איננו רק 'מייעץ' - הוא גם 'מפקח' על הממשלה, משמש עבורה כ'כלב שמירה' של שלטון החוק. לחוות-דעתו יש אופי מעין-שיפוטי, מפני שהיועמ"ש גוזר מסקנות נורמטיביות המתחייבות, להבנתו המקצועית, מיישום הדין הקיים על נסיבותיו של מקרה ספציפי. במובן זה, מבחינתה של הרשות המינהלית, פעולה בניגוד לדעת היועמ"ש כמוה כפעולה בניגוד לדין, ופשיטא שאין רשות רשאית לפעול בניגוד לדין".

חשוב להבהיר כי העובדה שהמינוי של עו"ד אופיר כהן לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים הוקפא ועלול להיפסל, נובעת רק מנסיבות הדחתה של אמי פלמור ומכך שהמינוי נעשה בתקופת בחירות. אין זה אומר כמובן שכהן עצמו אינו אדם ראוי. ועדת המינויים שאישרה את מינויו כתבה כי "המועמד עומד בתנאי הכשירות שנקבעו על-ידי הממשלה לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי. עוד התרשמה הוועדה כי המועמד הוא אדם ערכי שלאורך חייו בחר לתרום ולשרת את הציבור". 

הדחת פלמור

הדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של כהן למנכ"ל משרד המשפטים נקבע ליום רביעי הקרוב. זאת, לאחר שביום ראשון השבוע נעתר בג"ץ לבקשת התנועה והוציא צו זמני המקפיא את המינוי עד תום הדיון בעתירה.

נזכיר כי בחודש שעבר החליט שר המשפטים של ממשלת המעבר, אמיר אוחנה מהליכוד, להדיח מתפקידה את מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ששירתה בתפקיד תחת השרות ציפי לבני ואיילת שקד. ההחלטה עוררה ביקורת ציבורית, שאלות ותמיהות, שהתעוררו בשל העובדה שלפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הדחת מנכ"ל של משרד ממשלתי בתקופת בחירות היא צעד שמותר לבצע אותו רק בנסיבות חריגות מאוד.

לפי אחת הסברות, הדחת פלמור נועדה להקל על שר המשפטים אוחנה, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו החשוד בפלילים, להגביר את השליטה על מינוי פרקליט המדינה הבא, בחודש דצמבר. זאת, מאחר שמנכ"ל משרד המשפטים צפוי לשבת בוועדה שתמנה את פרקליט המדינה. עם זאת, המינוי ייעשה לאחר הבחירות לכנסת, וספק אם אוחנה ימשיך לכהן כשר משפטים אחרי הבחירות. 

המילואימניק המצטיין שהוקפץ לצמרת משרד המשפטים 

עו"ד אופיר כהן, המועמד למנכ"ל משרד המשפטים של השר אמיר אוחנה, הוא בן 43, נשוי ואב לשלושה. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדעי המדינה.

כהן הוא עורך דין במקצועו, מומחה לדיני נדל"ן, מקרקעין ומיסוי מוניציפלי, אך עבד כעורך דין רק תקופה קצרה מאוד. הוא נמנה עם מייסדי וראשי עמותת "משרתי המילואים", שבמסגרתה הוביל וקידם תהליכי חקיקה ותיקון תקנות מול בכירים בשירות הציבורי, נבחרי ציבור ובוועדות הכנסת השונות.

השר אוחנה, שמכיר את כהן מתקופת לימודיו, מסר כי כהן מביא עימו ניסיון ניהולי וניסיון משפטי שאותם צבר הן בשוק הפרטי, כשכיהן בתפקידי ניהול שונים ובראשם ניהול חברה המעניקה שירותי מקרקעין מגוונים, והן בשירות המילואים של צה"ל. כהן הוא מפקד נפה בפיקוד העורף (המקביל למפקד חטיבה בזרוע היבשה) בדרגת אלוף-משנה. לפי הודעת שר המשפטים, במסגרת תפקידו אחראי כהן על מספר גדודים ויחידות, המונים כ-1,500 חיילים. בעברו שימש כהן כמ"פ ומג"ד חי"ר, ובשנתיים וחצי האחרונות ביצע 173 ימי מילואים.

אחרי החלטת בג"ץ להקפיא את מינוי כהן עד להחלטה בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי, מסר שר המשפטים אוחנה: אל"מ (במיל') עו"ד אופיר כהן הוא מהמינויים הראויים ביותר במשרדי הממשלה. מדובר באדם שתרם את שנותיו היפות ביותר לשירות ביטחון מדינת ישראל, ונושא על גופו את המחיר היקר. הוא בעל כישורים משפטיים וניהוליים מתאימים, כפי שקבעה הוועדה למינויים בכירים בנציבות שירות המדינה שדנה בדקדקנות במינויו. אני מקווה ומעריך שגם בית המשפט העליון יתרשם כך".