המסמך הפנימי חושף: האסטרטגיה שמאחורי השגת הפיצויים לניצולי השואה

מסמך שהגיע לידי "גלובס" מציג חמש מדינות שאותן סימן המשרד לשוויון חברתי כיעד להשגת הסכמי פיצויים - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה • המשרד הפך בשנים האחרונות לגוף המוביל בהשבת כספי הניצולים, ובחודשיים האחרונים השיג הסכמים בסך 2 מיליארד שקל • המסמך מתייחס לאמירה של שר החוץ בנוגע לסיוע של הפולנים לנאצים, וקבע כי זו גוררת קיפאון במו"מ מול פולין בנושא הפיצויים

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

בשבוע הבא ימלאו 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. למרות הזמן הרב שחלף ובעוד ניצולי השואה הולכים ומתמעטים עם השנים, נושא הפיצויים ממשיך לרכז מאמצים גדולים מצד ישראל. רק בחודש שעבר הושג מול ממשלת גרמניה הסכם פיצוי ל-8,000 יוצאי רומניה, שהוכרו כניצולי שואה. הסכום שנחתם, 1.53 מיליארד שקל, הוא הפיצוי הכספי הגבוה ביותר שנחתם בשנים האחרונות מול מדינת ישראל.

"ההסכם הרומני" הוא רק חלק ממערך פעולה רחב שמתקיים מול מדינות נוספות באירופה בנושא השבת נכסי וכספי ניצולי השואה. מסמך ממשלתי פנימי שהגיע לידי "גלובס" מלמד, כי באופן מפתיע הפך בשנים האחרונות דווקא המשרד לשוויון חברתי לגוף המוביל במאבק להשבת נכסי וכספי ניצולי השואה.

הדוח נכתב בחודש שעבר על ידי אגף אסטרטגיה, תכנון ומדיניות במשרד לשוויון חברתי, וסוקר את הטקטיקות השונות שבהן נוקט המשרד להשבת נכסים, יחד עם משרד ראש הממשלה, הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר וכן משרד החוץ.

בחודשיים האחרונים נשאו המאמצים שני הסכמים חדשים שהיקפם מוערך ב-2 מיליארד שקל, שמועברים ישירות לאלפי ניצולים ובני משפחותיהם שעדיין נותרו בחיים. הראשון מביניהם נחתם ב-20 ביוני השנה, והשיג תוספת של כ-15 מיליון אירו בשנה, לכ-5,000 ניצולי שואה שמקבלים רנטה חודשית מגרמניה.

השני, כאמור, מבטיח כי כ-8,000 אזרחים ותיקים מ-20 ערים ועיירות ברומניה יוכרו כניצולי שואה ויהיו זכאים לתבוע זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי, רנטה וקצבה חודשית קבועה מהרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר.

תביעות רכוש לניצולי שואה
 תביעות רכוש לניצולי שואה

האסטרטגיה: התמקדות במספר מדינות יעד

תכיפות ההישגים הללו היא נדירה למדי. גורם המעורה בנושא השבת הנכסים אומר ל"גלובס", כי "סוגיית השבת הרכוש הפכה בשנים האחרונות למורכבת, מכיוון שהיא מצויה בתחום היחסים הבילטראליים בין ישראל למדינות אחרות, וללא הגיבוי של משרד ראש הממשלה ישנו קושי אמיתי להגיע להישגים. מה גם שלעיתים לראש הממשלה ולשלטונות הזרים יש אינטרסים שונים ולחצים פנימיים שאינם מאפשרים להם לקיים דיאלוג בעניין".

מהדוח שהגיע לידי "גלובס" עולה, כי עבודת מטה שערך צוות מקצועי במשרד הגיעה למסקנה, כי בשלב הנוכחי יש למקד את הפעילות סביב השבת רכוש בחמש מדינות יעד - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה.

למערכות היחסים הדיפלומטיות בין המדינות והעומדים בראשן יש משמעות רבה ביכולת להשיג הסכמים שייטיבו עם ניצולי השואה. כך מצוין בדוח הפנימי, כי "על רקע הבחירות האחרונות בפולין נושא השבת הרכוש הפך לנושא עימות קשה בין המדינות", וכי "משרד החוץ מטיל בשלב הזה מגבלות קשות על תקשורת ישירה מול שלטונות פולין סביב נושא זה. מבחינה מדינית, עד להסדרת היחסים בין המדינות וכן חזרה של שר החוץ הישראלי מאמירותיו ביחס לפולנים ולאנטישמיות, לא ניתן לקדם מגעים ישירים". המשפט האחרון מכוון לאמירתו של ישראל כ"ץ, שלפיה "פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים".

בפרק שמדבר על אתגרי העתיד בתחום השבת הנכסים, מדגישים הכותבים כי המצב הדיפלומטי הנוכחי מול פולין - המדינה החשובה ביותר בתחום השבת הנכסים, שכן לפני המלחמה התגוררו בה למעלה משלושה מיליון יהודים - אינו מאפשר כמעט התקדמות בציר זה. "אנו בדעה כי ללא הסדרה בשיח הפוליטי בין המדינות יקשה על הצדדים לקדם הסדרים אמיתיים ומהותיים שיסייעו לניצולי השואה ו/או ליורשיהם", נכתב בדוח.

רומניה: מבנים היסטוריים יוחזרו

רומניה היא אחת ממדינות היעד העיקריות, בין היתר על רקע מספר גבוה של יוצאי רומניה החיים בישראל, ובשל הקשר המדיני החזק והאמיץ בין שתי המדינות. הבעיות העיקריות שזוהו בשנים האחרונות התרכזו בפיצויים לניצולים שעמדו על סכום נמוך ובביורוקרטיה רבה שסיבכה את סוגיית השבת הרכוש.
במהלך הקדנציה, תוקן החוק הרומני כך שאזרחי ישראל יכולים להגיש תביעות, והפנסיות הוגדלו באופן משמעותי. כיום התשלום הממוצע, שמוגדר כ"פנסיה", מגיע עד כ-1,000 שקל בחודש. כמו כן, פעולות אלו מול הממשל הרומני, סייעו לאיל"ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש) להפעיל תוכנית סיוע לרווחת ניצולי שואה ישראלים בהיקף של 12 מיליון שקל.

ביקור השרה גמליאל במרץ 2019 בבוקרשט הוביל למספר תוצרים בשיח הפקידותי בין המדינות: מינוי קונסול קבוע לענייני עבודה ופנסיה בתל אביב לטובת סיוע לניצולי שואה לקבל את קצבתם; דיון בקידומן של יוזמות להשבת רכוש יהודי. כרגע רומניה מפעילה תוכנית פנסיות לאלפי ניצולי שואה החיים בישראל, כך שקידום דיאלוג סביב יישום חקיקה זו צפוי לסייע כספית לניצולים רבים.

משמעויות: במשרד מעריכים כי במהלך 2019-2020 יועברו לקהילת יהודי רומניה ולאיל"ר מבנים היסטוריים של הקהילה, אשר יגדילו את התקציב שיועמד לרווחת ניצולי שואה חיים בישראל.

הונגריה: מתווה סופי להשבת הרכוש היהודי

בשונה מפולין, הונגריה היא דוגמה למדינה שבשל מערכת יחסים קרובה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מקבילו ההונגרי ויקטור אורבן, ניתן לראות הישגים באופק. במאי 2019, יצאה משלחת מקצועית משותפת לשני המשרדים לבודפשט, כחלק מהמאמצים להתניע שיתוף-פעולה ולפעול לקידום המחקר ההיסטורי ביחס לרכוש יהודי ללא יורשים בהונגריה, והשפעה עליו מהיבטים מדיניים.

מחקר זה תקועזה עשור. במסגרת מגעים אלו הוצהר, כי כוונת ממשלת הונגריה להציג למקבלי ההחלטות הפוליטיים מתווה לסילוק אחרון וסופי של השבת הרכוש היהודי ללא יורשים. בימים אלו מתקיימות השלמות של המחקר, שיהיה אבן בוחן שעל בסיסו יתקיימו הערכות ובניית הקרן. כמו כן, התחייב הצד ההונגרי לשאת בעלויות המחקר וציין כי הוא מתחייב לסיימו ב-2019.

משמעויות: פתיחת מגעים אינטנסיביים להקמת קרן רכוש ללא יורשים, בהיקף של כ-50 מיליון אירו, שישולמו לאורך מספר שנים.

ליטא: קרן ל-2,000 תביעות של ניצולים

נושא השבת רכוש יהודי לסדר היום הבילטראלי ונידון מספר פעמים בפרלמנט הליטאי. בשנים האחרונות הציגו גורמי ממשלה ישראלים, אמריקאים ונציגי הארגונים היהודיים, מספר בקשות הנוגעות לתיקונים השונים הנחוצים סביב החקיקה הקיימת בליטא בתחום רכוש פרטי: תיקון חוק ההשבה, שיאפשר לאנשים שאינם אזרחי ליטא בעת העברת החוק בשנת 2000 להגיש תביעות להשבת רכוש; בחינת הגדלת המענקים הסימבוליים המשולמים על ידי ממשלת ליטא לניצולי שואה; בחינת הרחבה של הקרן הקיימת לרכוש ללא יורשים, גם לפעילות חינוך להנצחת השואה.

משמעויות: נראה כי הצד הליטאי מתכוון לייצר פתרון לכ-2,000 תביעות של אזרחי חוץ (ברובם ישראלים). הצפי הוא להמשך השיחות לקראת סוף 2019 או ראשית 2020.

קרואטיה: הכדור אצל שר המשפטים המקומי

בשלהי 2016 הוצג מתווה להשבת רכוש ללא יורשים לניצולי שואה מקרואטיה, ואולם עם נפילת הממשלה הקרואטית וחיכוכים עם הקהילה היהודית, המחרימה את הממשלה, הגיעו המגעים למבוי סתום.

בעקבות פעילות המשרד בשיתוף איל"ר, התקיימו מספר ביקורי עבודה אשר הובילו להקמתה של קבוצת עבודה פנים-ממשלתית בקרואטיה. לקראת דיון בקונגרס האמריקאי על השבת נכסי קורבנות השואה היהודים, נפגש באחרונה שר המשפטים הקרואטי עם שגריר ארה"ב וישראל, בכדי לסקור את פעולות הממשלה הקרואטית עד כה. בדיון הוצג בבירור כי על ממשלת קרואטיה רובצת החובה המוסרית לקדם פתרון סופי ומיידי לנושא רכוש פרטי וכן רכוש ללא יורשים. הנושא מרוכז כיום אצל שר המשפטים הקרואטי.

משמעויות: הקמת קרן פיצוי קרואטית בהיקף כולל של 50 מיליון אירו, שישולמו במספר פעימות.

פולין: מחכים לשחרור הפלונטר הדיפלומטי

מלבד הבעיות הדיפלומטיות האחרונות, בפולין פועל המשרד לשוויון חברתי בשתי חזיתות: קידום הטיפול בניצולי השואה הזכאים לקצבה חודשית בשל תיקון חוק שיזם המשרד בשנת 2015. באמצעות מרכז הארגונים של ניצולי השואה מפעיל המשרד תוכנית להנגשת זכות זו לאזרחי ישראל. כיום מקבלים כ-2,000 ניצולים את הקצבאות ומספר דומה עדיין נמצא בטיפול מול הפולנים.

במקביל, מקדם המשרד מספר שנים שיח סביב חקיקתו של חוק השבת רכוש פרטי. הצעת החוק האחרונה שהוגשה לדיון בממשלה הפולנית עלתה בשנת 2018, וטורפדה.

משמעויות: כוונה לחדש את המגעים, עם הסרת האיסור של המחלקה המדינית של משרד החוץ.

השבת נכסים: רכבות ואמנות גזולה

במקביל למדינות יעד אלה, קיימת פעילות מול מדינות אחרות, בהן אוסטריה והולנד. בשנה שעברה החליטה חברת הרכבת בהולנד, Nederlandesspoore - NS, על קידומו של תהליך פיצוי בגין גירוש יהודי הולנד למחנות באמצעות הרכבות ההולנדיות. ביוני השנה הודיע יו"ר הרכבת ההולנדית, כי ההסדר יניב תשלום של 15,000 אירו לכל אחד מהניצולים ששרדו את הגירושים ואת מחנות ההשמדה, ובין 5,550-7,500 אירו ליורשיהם.

כותבי הדוח מתייחסים לשיתוף-פעולה שהושג באחרונה בין ממשלות ישראל וגרמניה בתחום השבת האמנות הגזולה. "סוגיה זו מתמודדת עם סוגיית הניסיון לבצע שואה תרבותית ערכית בעם היהודי כחלק מהרעיון הנאצי של השמדה טוטלית את הגזע היהודי.

בהתייחס לתחום זה נכתב בדוח, "בינואר 2019 העביר הפרלמנט האירופי החלטה היסטורית מהותית אשר דנה ומשרטטת את מפת הדרכים לפעילות בתחום השבת אמנות גזולה, ומטילה על המדינות החברות, וכן על מוסדות האיחוד, חובות קונקרטיות בנושא".

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אמרה ל"גלובס": "בארבע השנים האחרונות פעלנו למול ממשלות שונות באירופה, ובראשן גרמניה, והצלחנו לחולל הישגים משמעותיים מאוד בהיקפים של מיליארדי דולרים המסייעים לאלפים רבים של ניצולי שואה. נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו. לממשלת ישראל יש חובה ואחריות כלפי ניצולי השואה, רווחתם והצדק שלו הם זכאים".

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן-סקאלי, אמר: "יש מדינות שעבורן השבת הנכסים והכספים, ועצם הדיון עליהם, הם מהלך דרמטי. לדוגמה פולין, שעשירית מאזרחיה לפני מלחמת העולם השנייה היו יהודים. כך שמדובר על אחוז גדול מאוד של נכסים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988