אגרות גודש ותחבורה ירוקה: המחנה הדמוקרטי מציג תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית

המחנה הדמוקרטי הציג הבוקר (ג') את תוכנית "כלכלה ירוקה לישראל", בדומה לתוכנית ה"גרין ניו דיל" האמריקאית של חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקזיו-קורטז. התוכנית מתכללת את הצרכים המקיימים של המשק הישראלי ל-12 השנים הקרובות, ומטרתה להוביל לצמצום דרמטי בפליטות גזי החממה של ישראל, לשפר את איכות האוויר בישראל ולשפר באופן משמעותי את איכות החיים והסביבה של אזרחי מדינת ישראל.

לפי המחנה הדמוקרטי, התוכנית צפויה לעלות כ-290 מיליארד שקל לאורך תקופה של 12 שנה, לייצר הכנסות לתקציב המדינה של כ-108 מיליארד שקל ולהביא לתועלות כלכליות וסביבתיות הנאמדות בכ-420 מיליארד שקל, תוך יישום שינויים רבים במערכות התחבורה הציבורית, הדיור והסביבה העירונית, האנרגיה, תחום המזון והפלסטיק ואף מיסוי ירוק שיפחית את הזיהום המקומי והגלובלי כחלק מתהליך של מעבר לכלכלה בת-קיימא.

התוכנית, שנכתבה בשיתוף עם ד"ר יניב רייגנברץ מאוניברסיטת חיפה, וד"ר שחר דולב, יו"ר הפורום הישראלי לאנרגיה, מציעה יישום הדרגתי של אגרות גודש, חתירה ליישום יעד של הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית מכ-20% לכ-40%, תמרוץ עובדים לוותר על הרכב הפרטי, העברת צי הרכב בישראל לחשמלי וכן מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050.

בתחום הפיתוח העירוני מציע המחנה הדמוקרטי תוכניות התחדשות עירונית, פיתוח כלכלי והפיכת מרכזי ערים ל"ירוקים וידידותיים לאנשים".

אגרות גודש וייעול התחבורה הציבורית 

לפי התוכנית, אותה מובילות חברות התנועה הירוקה סתיו שפיר ויעל כהן-פראן, תמרוץ עובדי מדינה לאחזקת רכב פרטי באמצעות תשלום הוצאות רכב תבוטל, כאשר תשלום נוסף לעובד לא יותנה באחזקת רכב על-ידו. מדינת ישראל היא השיאנית במתן רכבים לעובד מטעם המעסיק, בשל הטבות המס הגלומות בכך. התוכנית מציעה להעביר תקנות לפיהן ויתור על רכב חברה יזכה את העובד בהטבות מס, במטרה להביא להקלת הגודש בדרכים בזמן ביצוע תוכנית לשדרוג התחבורה הציבורית. גובה ההוצאה ליישום הצעד עומד על 8.1 מיליארד שקל, לעומת תועלת של 25.3 מיליארד בתוך חמש שנים.

כדי להתמודד עם בעיית זיהום האוויר ולדרבן מעבר לאנרגיה ירוקה, המחנה הדמוקרטי מציע סגירה של מרכזי הערים (תל-אביב, ירושלים וחיפה) לכלי רכב תוך 5 שנים. אזורי לב העיר ייסגרו לחלוטין לכלי רכב פרטיים ויישארו פתוחים לתחבורה ציבורית ואופניים. מעגל שני של המרכז העירוני יוגבל בכניסת כלי רכב באמצעות היטלי כניסה, בדומה לנעשה בלונדון.

אגרות הגודש יכסו את רוב צירי התנועה המשמעותיים, אך התנועה תהיה חינמית למכוניות עם 3 נוסעים ומעלה. בסך-הכול, עלויות יישום אגרות הגודש משוערכות ב-14 מיליארד שקל, אשר לפי התוכנית יכסו את ההכנסות, בנוסף להורדת זיהום האוויר ולחיסכון בזמן נסיעה, שמצטבר לכ-107 מיליארד שקל לאורך חיי התוכנית. במקביל, יופסק יבוא רכבים בעלי בעירה פנימית עד שנת 2025, בעוד הרכב החשמלי ייכנס לשוק באופן מואץ. משנת 2020 יחויבו יבואני הרכב להעלות משנה לשנה את יבוא מספר הרכבים החשמליים או היברידיים הנמכרים על-ידיהם - מ-20% עד 100% בשנת 2025.

כדי לייעל את התחבורה הציבורית ואת מערך ההיסעים, יורחבו מערך האוטובוסים במטרופולינים ומערך הרכבות הפברבריות, תוך מעבר לאנרגיות מתחדשות, השקעה בתשתיות אופניים ויצירת מערכת עירונית המקהלה על צעידה ברגל במרכזי הערים. את הוצאות פרק התחבורה בתוכנית מעריכים מנסחיה ב-268 מיליארד שקל, אל מול הכנסות פוטנציאליות של 360 מיליארד שקל.

עוד מציעה התוכנית פתרון משולב למשבר הדיור: הגדלת היצע הדיור בכ-3,000 התחלות בניה בשנה (וכן עלייה של 80% בתוך 12 שנים) ומכאן גידול הכנסות המדינה ממסים. כדי להימנע מבנייה בשטחים פתוחים, מציעה התוכנית מתן זכויות בנייה לגובה בכל ערי ישראל והגדלת התמרוץ לבנייה רוויה, במקביל להליכי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית. זאת, תוך הכפלת תקציב הרשות להתחדשות עירונית ומתן תמריצים לרשויות.

עוד מוצע כי תוחל מדיניות של עירוב שימושים, ולא תהיה עוד הפרדה בין אזורי מסחר, תעסוקה ומגורים ברכבי ערים. תעסוקה הקרובה למגורים ומסחר נגיש ייצרו חיסכון באנרגיה, יקטינו עומסי תחבורה וכן יפחיתו את זיהום האוויר.

"הסטארט-אפ הירוק המרהיב של העולם" 

"הערים שלנו, המדינה שלנו בעתיד, יכולה להיות אפורה מפיח, צפופה, רועשת ומתגעגעת למסלולי הטיולים שפעם עברו בנחלים לא מזוהמים - והיא יכולה לחלופין להיות גם הסטארט-אפ הירוק המרהיב של העולם: מדינה שבכל מערכת התכנון שלה הטמיעה חשיבה ירוקה, עם ערים נקיות מזיהום, מרחבים פתוחים לציבור ותחבורה שחוסכת לך זמן ופותחת בפניך את כל האפשרויות", אומרת ח"כ סתיו שפיר. "מדינה שמקדשת את הסביבה היא מדינה שמקדשת את החיים של האזרחים בה - וזה מה שאנחנו מתכננים לעשות".

התנועה הירוקה והמחנה הדמוקרטי מגדירים את התוכנית כחלק משמעותי בקווי היסוד באם ישבו בממשלה העתידית, אך מדגישים כי לא ישבו בממשלת נתניהו או בממשלת ימין, גם אם יהיה ניסיון לפתות אותם לכך באמצעות קבלת הקווים המנחים של התוכנית.

התוכנית מקדישה פרק למעבר לאנרגיה מתחדשת, הנמצאת היום בשימוש נמוך מאד במדינת ישראל. על כן, התוכנית מציבה יעד רחוק של גמילה מוחלטת מדלקים פוסיליים ומעבר ל-100% אנרגיה סולארית עד שנת 2050. זאת, באמצעות תמריצים וסובסידיות שיקלו על ההשקעה הראשונית של הצרכנים. לשם כך מוצע להחיל מיידית את תקן הבנייה הירוקה כתקן מחייב לכל מבנה חדש ולעדכנו עד לחיוב מבנים מאופסי אנרגיה בתוך עשור, לחייב מערכות מונים חכמים ומערכות ניהול אנרגיה בכל מבנה, להחמיר את תקני היעילות האנרגטית על מוצרים חשמליים ולהקים קרן לאומית להתייעלות אנרגטית. בכל מבנה חדש שיוקם החל בשנת 2020 תוחל חובת יישום מערכות סולאריות על הגגות, כשהיעד יעמוד על מעבר ל-%35 אנרגיות מתחדשות תוך 12 שנה. לפי התוכנית, צריכת האנרגיה בישראל תופחת בכ-31%, ההוצאות יעמדו על 24 מיליארד שקל, אל מול תועלות של 80 מיליארד שקל.

התוכנית מתייחסת לתעשיות הזיקוק והנפט והזיהום שהן מייצרות. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הנזקים הבריאותיים והסביבתיים מזיהום אוויר מייצור חשמל ומהתעשייה לשנת 2014 נאמדו על 4.6 מיליארד שקל. לכך, לפי המחנה הדמוקרטי, ניתן להוסיף את הנזקים הגלובליים של פליטת גזי חממה, שערכם כ-5 מיליארד שקל בשנה. כדי לייצר תמריץ להפחתת היקף הפליטות כמקובל בעולם, מציעה התוכנית ליישם את עיקרון "המזהם משלם" ולגבות מס פחמן והיטל על פליטת מזהמים לאוויר, בנוסף לסגירת מפעלי תעשיות מזהמות במקרים שבהם מוכחת הכדאיות הכלכלית לכך (דוגמת הערכות מקינזי באשר למפרץ חיפה).

הסעיף האחרון בתוכנית מתייחס לשינויים הכרחיים בהרגלי הצריכה: צמצום השימוש בפלסטיק ומעבר לאפס שימוש בכלים חד-פעמיים עד שנת 2020 (תוך אישור מכירה של עשרה מוצרים מובילים בתחום הכלים החד-פעמיים) וכן יצירת תמריצים שיעודדו צרכנות מזון בר-קיימא, בין היתר באמצעות סימון טבעית רגל פחמנית על מוצרים, עידוד הפחתת צריכת בשר וייעול תהליכי מחזור וצמצום פסולת. 

"דרושים צעדים מיידיים" 

לדברי מנכ"ל הארגון הסביבתי אדם טבע ודין, עמית ברכה; "חשוב שהמחנה הדמוקרטי מתייחס ברצינות למשבר האקלים, וכך צריכות לעשות כל המפלגות, זו הרי הסכנה הקיומית האמיתית. אבל מה שיותר חשוב הוא לדרוש ולבצע צעדים מיידיים של צמצום והתייעלות, ולא לחפש את הפתרון הבא. אנחנו צריכים לבצע צמצום בשימוש במשאבי הטבע. הפתרונות האמיתיים והמקיימים נמצאים מתחת לפנס: אם ננצל בצורה מושכלת את משאבי הטבע, יישארו יותר מהם לדורות הבאים.

"צעדיה של ממשלת ישראל להפחתת גזי חממה ולהתמודדות עם משבר האקלים אינם מספקים, בלשון המעטה. הפחתה במקור, לצד תמריצים להשקעות סביבתיות, יניבו הישג של win, win, win. ניצחון לסביבה, ניצחון לכלכלה ולמשק וניצחון לאיכות החיים ולהתמודדות עם יוקר המחיה".