אורנשטיין נגד חוק חדלות פירעון החדש: "יעודד לא להחזיר חובות"

הכנ"רית סיגל יעקובי בתגובה: "מדבריו של הנשיא עולה הרושם כאילו הטענה לפיה ישראל היא 'גן עדן של חייבים' לא נשמעת גם היום, כשהתיקים מתנהלים בבתי-המשפט המחוזיים" • בכירי מערכת המשפט השתתפו בכנס שערך מחוז תל-אביב בלשכת עורכי-הדין, בו דנו בהשפעתו של החוק שעתיד להיכנס לתוקף בעוד כשבועיים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף, גלובס
השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"החוק החדש יקרא להרבה מאוד אנשים שלא לשלם חובות - שכחנו את הנושים" - כך אמר השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בכנס שערך מחוז תל אביב בלשכת עורכי-הדין תחת השם "חוק חדלות פירעוון ושיקום כלכלי", לקראת כניסתו לתוקף בעוד כשבועיים (15.9.2019) של החוק שעתיד לחולל מהפיכה בתחום.

הנשיא אורנשטיין, מי שניהל את מרבית תיקי חדלות הפירעון המרכזיים שנדונו בישראל בנשים האחרונות (איי.די.בי; אליעזר פישמן; לב לבייב; זיסר; אלביט הדמייה; אמיר ברמלי; ענבל אור; ועוד), הביע חשש שמא החוק החדש יוביל לפגיעה אנושה בנושים, ויוליד תרבות במסגרתה נמנעים חייבים מלשלם את חובם.

לדברי אורנשטיין, "יש לי הערכה לתהליך רציני שקדם לחוק החדש. עם זאת, יש לי חשש מאוד גדול מהחוק והוא נוגע לחינוך הציבור. אם עד עכשיו חייב שרצה להגיש בקשה לפשיטת רגל היה צריך ללכת לביהמ"ש המחוזי, היום התהליך יהיה הרבה יותר פשוט - הגשה אונליין שמגיעה לפקיד, והגעה לבית-משפט רק אחרי הרבה מאוד זמן. הדרך להפטר ולשמיטת חובותת היא קלה - אני חושש מזה שהנטייה של רבים תהיה לא לשלם. אם אני חייב, למה שאשלם? מאוד קל לי להשתחרר לי מחובות. הגולם יקום על יוצרו. הנושים ייפגעו".

אורנשטיין גם התייחס לכך שבעקבות החוק יעבור מרבית העיסוק בדיני חדלות פירעון לבתי-המשפט השלום, כשבית-המשפט המחוזי ישמש כערכאת ערעור בלבד. זאת, בניגוד למצב כיום כאשר תיקי פשיטת רגל מנוהלים במחוזי. המשמעות של כך, הסביר אורנשטיין, היא ש"בקושי תהיה מעורבות של בית-המשפט העליון בהליכים האלה, אם בכלל". אורנשטיין ציין כי נכון להיום מתנהלים בית-המשפט המחוזי 60 אלף תיקי פשיטת רגל ופירוק, וכי הטיפול בהם צפוי לארוך עוד שנים רבות.

שופט בית-המשפט העליון, חנן מלצר, המשנה לנשיאת העליון ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת, קרא להכניס שלושה שינויים לחוק: "צריך להגדיל את שיקול הדעת שמסור לבית המשפט בחוק; צריך לקשור את מי שמקבל את המינוי גם לשכר הטרחה שהוא אמור לקבל, לעשות מכרז לתפקיד הנאמן שתלוי גם בשכר הטרחה; ולהוסיף אפשרות למנות יותר מנאמן אחד, ועל ידי זה יוכלו יותר ויותר נאמנים צעירים ומוכשרים להשתלב".

משתתפי כנס "חוק חדלות פירעוון ושיקום כלכלי"  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 משתתפי כנס "חוק חדלות פירעוון ושיקום כלכלי" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"חוק חברתי"

מנגד, עו"ד סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כונסת הנכסים הרשמית) הגנה על החוק והגיבה לדברי הביקורת. ביחס לדבריו של אורשנטיין אמרה: "הוא נתן תחזית אימים, ואני מקבלת את זה בתדהמה. כאילו הטענה זה שישראל הפכה להיות גן עדן של חייבים לא הופיעה כבר כשהתיקים התנהלו בבתי-המשפט המחוזיים; או כאילו העומס של הבקשות הוא משהו חדש. כל הביקורת הזו קיימת גם בהווה, כשהתיקים מתנהלים במחוזי".

ביחס לדברי מלצר, אמרה: "כשמדברים על הרחבת שיקול הדעת, צריך להיזהר. כבר היו מקרים שנציב התלונות על השופטים מצא תלונות כאלה מוצדקות. יש שיקול דעת, אבל זה נכון שהוא מגודר במסגרת החוק. המחוקק אמר את דעתו על כך". לגבי הרעיון של מלצר למנות בעל תפקיד צעיר לצדו של בעל תפקיד ותיק אמרה יעקבי: "זה פיתרון מיטיבי, כי הוא מבטיח גם כניסה של שחקנים חדשים וגם לא פוגע במקצועיות. זה רעיון טוב ואנחנו נשקול אותו".

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים שצפויה לסיים בקרוב את תפקידה, אמרה: "החוק לא אמור להפוך ל'גן עדן של חייבים'. החוק אמור להבטיח שניתן יהיה לחשוב בצורה ארוכת טווח איך לעצור את סוגיית הכניסה לחובות. אנו חיים במציאות של כ-18 אלף בקשות חדשות בשנה האחרונה. 45% מהחייבים שנכנסים להליך פשיטת רגל לא יוצאים ממעגל החובות בעקבותיו: חלקם נושרים מהתהליך (15% מכלל מגישי הבקשה) וחלקם מייצרים חובות חדשים וחוזרים להוצל"פ או לכנ"ר לפני חלוף 5 שנים מיום שקבלו את ההפטר (29% מכלל מגישי הבקשה). זאת, כאשר 30% מקרב ה'חייבים החוזרים' הם חייבים המקבלים קצבאות מביטוח לאומי וחוזרים למעגל החובות באופן מבני. החוק החדש קובע לראשונה באופן ברור כי תכליתו של הליך חדלות הפירעון אינה רק להשיא את שיעור החוב שיפרע עבור הנושים אלא גם קידום שיקומו הכלכלי של החייב וקידום שילובו מחדש של חייב יחיד במרקם החיים הכלכליים. לא מדובר בדברים בעלמא אלא בתכלית השזורה לאורכו של דבר החקיקה, אשר הנחתה אותנו בעיצוב מחדש של תפיסת מערכת המשפט את ההליך".

כדוגמה, ציינה פלמור כי החוק יצר לראשונה כלי העומד לרשות בית המשפט, המאפשר להפנות את החייב להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם ראה צורך בכך. "הכנ"ר 'הרים את הכפפה', והחליט לאפשר לכל חייב המעוניין בכך, ולא רק למי בית המשפט חייב אותו לקבל את ההכשרה, אשר תינתן למעוניינים בכך באופן מקוון. כמו כן, יצר משרד המשפטים תהליך עבודה מובנה במטרה להקטין שיעורי נשירה מהתהליך. זאת, לרבות שורה של צעדים אקטיביים שיבצע הממונה ובהם תזכורות בהודעת סמס, שיחה יזומה מהמוקד, זימון החייב לשיחה אישית עם הפרקליט המטפל בתיק טרם ביטולו", ציינה המנכ"לית היוצאת.

עוד אמרה פלמור, כי "הרפורמה בדיני חדלות פירעון היא הזדמנות טובה לממשלה לבדוק איך היא רוצה לטפל בעוני, ולהציב לעצמה מדדים בהקשר זה".

ח"כ מירב מיכאלי, אחת מיוזמות החוק, התייחסה גם היא לביקורת של אורנשטיין: "הייתה כאן פקודה מנדטורית. טלאים על טלאים. לא כך צריכה להיראות חקיקה במדינה מודרנית. החוק החדש לקח את הלקחים ממה שהיה עד עכשיו, אך גם ניסח באותה הזדמנות חזון חדש. ברור שחובות צריך לשלם, אבל מה אנחנו כחברה מרווחים מזה שאנחנו הופכים חייב לנרדף ומוציאים אותו מההגדרות הנורמטיביות של החברה? לחמישית מאוכלוסיית ישראל יש תיקים בהוצאה לפועל, תקועים עם זה לנצח. מה אנחנו מרווחים מזה? באיזה אופן זה מקדם את הכלכלה?".

ח"כ עו"ד אוסאמה סעדי, שהיה גם הוא ממובילי החוק החדש, אמר: "ברור שיש חששות, אבל בלי החוק הזה הייתה צפויה עלייה גדולה במספר החייבים. אנחנו כמחוקקים, חובותינו למצוא פתרונות, ולא לדחוף חייב ללכת לכיוון של פשיטת רגל".

מספר ייעודי להפרות על טוהר הבחירות

בנוסף לדיון סביב החוק החדש, התייחסו משתתפי הכנס לסוגיות נוספות שעל הפרק.

שופט בית-המשפט העליון, חנן מלצר, המשנה לנשיאת העליון ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת, הצהיר שאינו יכול להתייחס להחלטתו בעניין המצלמות שעדיין תלויה בבג"ץ, אך אמר: "אנחנו עושים כל מאמץ כדי שהבחירות יהיו ישרות והוגנות. יש חריגות בשוליים, אנחנו מאוד מקפידים עליהם. אנחנו נותנים המלצות בסוף כל מערכת הבחירות ואז זה עובר לדרג הפוליטי שאחראי ליישם את זה. לא תמיד זה קורה. אחת מההמלצות שבכוונתי לתת בסיום מערכת הבחירות היא שתוקם ועדת אכיפה לוועדת הבחירות".

חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עוד אמר מלצר: "בבחירות הקרובות, כל אחד שיראה משהו לא תקין, יהיה מספר ייעודי שהוא יוכל להתקשר אליו. ייתכן שנפעיל גם עורכי דין בהקשרים אלה. כל אחד צריך לראות עצמו כשליח של עם ישראל כדי למנוע זיופים ותקלות בבחירות".

עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי-הדין, שתחילה שמו לא הופיע בתוכנית הכנס, פתח את הכנס. הופעתו של חימי הייתה מעט מפתיעה, לאחר שלאחרונה הגיעו העימותים בין יו"ר הלשכה ליו"ר מחוז תל אביב בלשכה, עו"ד עמית בכר, לטונים צורמים. היום, חימי נראה מיודד עם בכר, ולהתכתשות ביניהם לא ניתן היה למצוא כל זכר.

חימי הצהיר שבכוונת הלשכה להתייצב לימינה של מערכת המשפט. הוא הצהיר בדבריו:" אנחנו השגרירים של מערכת המשפט. לא נשתוק נוכח התקפות על בית-המשפט העליון. שמענו בימים האחרונים התקפות קשות, אנחנו מגנים אותם בכל תוקף". בנוסף חימי התייחס למאבק של לשכת עורכי-הדין בתקנות סדר הדין האזרחי שצפויות להיכנס לתוקף בחודש מרץ הקרוב, והבהיר כי הלשכה מתכוונת להציג קו ניצי נגד התקנות, בדרישה לערוך בה שינויים משמעותיים.

עו"ד עמית בכר, יו"ר מחוז תל-אביב שאירגנה את הכנס, שיבח את מי שהוגדרה "אורחת הכבוד של הכנס", פלמור. "זכותו של שר המשפטים אמיר אוחנה להחליף מנכ"ל, אבל במקרה הזה הייתה התנהלות לא ראויה. אני מקווה שאמי תישאר איתנו עד אחרי הבחירות, כמו שראוי שיהיה".

עו"ד עמית בכר ואמי פלמור / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 עו"ד עמית בכר ואמי פלמור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כשעלתה לדבר, אמרה פלמור: "לא רוצה לשבור לעמית בכר את הלב, אבל אני המנכל"ית היוצאת", ובכך אישרה את הסברה הרווחת לפיה בתגובה שתגיש ביום ראשון הקרוב לבג"ץ היא צפויה לטעון שאין בכוונתה להיאבק על התפקיד אותו מילאה ב-5 השנים האחרונות.

בנוסף, חזר בכר על הצהרותיו לפיהן הוא מתכוון להתייצב לימינו של בית-המשפט העליון, ולהמשיך במאבקו לשמירה על שלטון החוק והגברת האמון במערכת המשפט.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988