עיזבון עו"ד יורם יוסיפוף: הדיונים בערעורי המס יימשכו במקביל להליכי פשיטת הרגל

שופט ביהמ"ש העליון עופר גרוסקופף פסק כי לביהמ"ש לפשיטת רגל, הדן בתיק של עו"ד יורם יוסיפוף ז"ל, אין סמכות לעכב הליכים שהחייב עצמו יזם • חובותיו של יוסיפוף נאמדים בכ-700 מיליון שקל

עו"ד יורם יוסיפוף  / צילום: איל יצהר
עו"ד יורם יוסיפוף / צילום: איל יצהר

סאגת פשיטת הרגל של עיזבון עו"ד יורם יוסיפוף ז"ל - המתנהלת זה כשלוש שנים בבתי המשפט מאז הלך לעולמו באוקטובר 2016 והותיר אחריו חובות עתק - הגיעה בשבוע שעבר לבית המשפט העליון עם שאלה משפטית עקרונית: האם בית המשפט של פשיטת רגל מוסמך להורות על עיכוב הליכים המתנהלים במקביל בערעורי מס שהגיש פושט הרגל עצמו?

בית המשפט העליון השיב בשלילה לשאלה זו וקבע כי לבית המשפט של פשיטת רגל אין סמכות לעכב הליכים שהחייב עצמו יזם, ובסמכותו לעכב רק הליכים שהוגשו נגד החייב.

השאלה העקרונית הזאת הגיעה לפתחו של העליון לאחר שבבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דן בתיקים השונים המתנהלים בעניין עיזבונו של יוסיפוף, ניתנו שתי החלטות סותרות: האחת - החלטה לעיכוב כל ההליכים נגד העיזבון עד לסיום הדיונים בתיק פשיטת הרגל של העיזבון; והשנייה - החלטה להמשיך את ניהול ההליכים בערעורי מס שהגיש יוסיפוף נגד שומות מס בשווי מאות מיליוני שקלים שהוציאה רשות המסים נגד העיזבון.

"בית המשפט של פשיטת רגל התיימר לעכב את הדיון בערעורי המס בבית המשפט המחוזי. כזאת אין בסמכותו", פסק שופט העליון עופר גרוסקופף. "ערעורי המס הם הליכים שיזם פושט הרגל... סמכות בית המשפט של פשיטת רגל לעכב הליכים אינה משתרעת לגבי הליכים מסוג זה", כתב השופט והוסיף: "תכליתם של ערעורי המס היא לשכנע כי לא מוטלת על החייב חבות, ואולם בכך אין רבותא. גם הליכים אחרים שנקט החייב עשויים להיות מיועדים לקבוע כי לא מוטלת עליו חבות (כגון תביעה לסעד הצהרתי בדבר העדר חבות, או תביעה להכריז על בטלותה של משכנתא), ואולם אין בכך כדי לאפשר את עיכובם של ההליכים הללו על-ידי בית המשפט של פשיטת רגל".

חובות אדירים לנושים ולרשויות המס

יוסיפוף נחשב בחייו לאחד מעורכי הדין העשירים בארץ. שמו נקשר לעסקאות של מיליוני אירו, שבהן שימש כעורך דין עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש עסקים. יוסיפוף הלך לעולמו במפתיע באוקטובר 2016, בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים.

עם מותו נסגר ההליך הפלילי נגדו, ומנגד צצו שלל נושים של המנוח שהעלו טענות לחובות עתק שלו כלפיהם. את מצבת החובות בתיק הרכיבו מנהלי העיזבון במהירות יחסית והגיעו לחובות הנאמדים בכ-700 מיליון שקל. מנגד, החיפוש אחר נכסיו עדיין לא הושלם.

בין החובות המרכזיים שנטענים נגד העיזבון קיים חוב לרשות המסים בהיקף של כ-520 מיליון שקל, בגין שומות מס לשנים 2006-2009. טרם פטירתו הגיש עו"ד יוסיפוף ערעורי מס נגד השומות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בערעור המס עלו שתי שאלות: האם עו"ד יוסיפוף היה תושב ישראל, ואם כן - מה סכום המס שעליו לשלם. המחוזי החליט לדון תחילה בשאלת התושבות, ואחריה בשאלת סכום המס.

עקב החובות שהותיר לאחר לכתו, נפתח הליך פשיטת רגל נגד עיזבונו. בנובמבר 2017 מינה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עורכי הדין רז מנגל ועופר שפירא למנהלי העיזבון, ומאז עוסקים השניים באיתור נכסיו של יוסיפוף ברחבי העולם.

במקביל לניהול הליך פשיטת הרגל ביקשו מנהלי העיזבון מספר פעמים לעכב את הדיון בערעורי המס, כדי שיוכלו לקבל מידע נוסף על נכסי עו"ד יוסיפוף ולשקול את סיום ההליך בפשרה. בדצמבר 2018 הגישו מנהלי העיזבון לבית המשפט של פשיטת הרגל בקשה חסויה לעכב את ערעורי המס, ובמקביל הגישו בקשה גלויה לעיכוב כללי של הליכים נגד העיזבון בפשיטת רגל. השופטת איריס לושי-עבודי, הדנה בהליכי פשיטת הרגל, קיבלה את הבקשה ונתנה החלטה לעיכוב כל ההליכים המתנהלים נגד העיזבון.

"אין סיכון להגדלת מצבת החובות"

כחודש לאחר מכן, בינואר 2019, דחתה השופטת ירדנה סרוסי את בקשת מנהלי העיזבון של יוסיפוף לעכב את ערעורי מס המתנהלים בפניה. השופטת סרוסי קבעה כי סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, המאפשר עיכוב הליכים בהליך פשיטת רגל, אינו חל על תביעה שהחייב עצמו הגיש.

עוד נקבע כי מנהלי העיזבון היו צריכים לפעול הפוך, ולבקש מבית המשפט של פשיטת רגל אישור להמשיך את ניהול ערעורי המס. השופטת קבעה כי אם בית המשפט של פשיטת רגל ייתן אישור כזה, יימשך הדיון בערעורי המס; ואם לא יינתן האישור, יימחקו ערעורי המס בלי יכולת לחדשם, ושומות המס יעמדו בעינן.

על החלטה זו ערערו מנהלי העיזבון לעליון, אך כאמור ערעורם נדחה. השופט גרוסקופף קבע כי לשון סעיפים 20 ו-22 לפקודת פשיטת רגל, והוראות נוספות בה, מלמדות כי עיכוב הליכים חל על הליכים נגד החייב בלבד, ולא על הליכים שהוא פתח בהם.

לדבריו, עיכוב הליכים נועד להגשים כמה מטרות, ובהן מניעת פגיעה בשוויון בין הנושים; ריכוז התביעות בהליך אחד, מהיר ויעיל; חיסכון בזמן של בתי המשפט השונים - וספק עד כמה תכליות אלה מוגשמות בעיכוב של הליכים שהחייב יזם.

"בהליך שהחייב יזם אין סיכון להגדלת מצבת החובות (להוציא הוצאות משפט) - אדרבא, החובות עשויים להתמעט, או שנכסי החייב יגדלו. אין חשש ליצירת יתרון בלתי הוגן לנושה זריז או תכסיסן. העמסת הליכים על בית המשפט של פשיטת רגל עלולה לפגוע ביעילותו; רצוי לייחד אותו להליכים שמנהלים את החוב, ושיש לבית המשפט מומחיות בהם", כתב השופט.