חברת T-REX גייסה כ-15 מיליון דולר בהובלת סיטיבנק

את הסבב הגיוס האסטרטגי הובילו גם קרן ויולה פינטק, ו-Westly • בין לקוחות החברה המשקיעה סיטי בנק ובנק מימון התשתיות האוסטרלי Macquarie

 

גיוס הון / צילום: Shutterstock
גיוס הון / צילום: Shutterstock

החברה האמריקאית T-REX, המחזיקה מרכז פיתוח במגדלי אלון בתל אביב, הודיעה היום על גיוס של 15 מיליון דולר ב"סבב אסטרטגי" בהובלת סיטי בנק, קרן ההון סיכון הישראלית ויולה פינטק ו-Westly Group ובהשתתפות Innogy ובנק מימון התשתיות האוסטרלי Macquarie. סיטי ו-Macquarie הם גם לקוחות החברה.

טירקס מעסיקה כארבעים עובדים, כמחציתם בתחומי הפרודקט, המכירות, השיווק וההנהלה הראשית בניו יורק, וכמחציתם בתחומי המחקר והפיתוח בתל אביב. את החברה הקים המנכ"ל בנג'י כהן. החברה קיימת כארבע שנים וטרם הסיבוב הנוכחי גייסה כעשרה מיליון דולר מאנג'לים ומגורמים נוספים.

בשיחה עם "גלובס" אמר דני צידון מקרן ויולה כי כשני שלישים מסכום הגיוס נועד לפיתוח והרחבת מגוון המוצרים והשירותים, ושליש נוסף להגדלת צוותי המכירות. לקוחות החברה הם בנקים ומוסדות פיננסיים.

המערכת שטירקס פיתחה נועד להחליף את השימוש בגיליונות אקסל בעסקאות מימון מורכבות של תשתיות. לדברי צידון, המערכת "מאפשרת שקיפות, אחידות וגם אפשרות לעדכן נתונים במערכת לאורך חיי העסקות, שמגיעות לעיתים ל-10-15 שנים, כמו למשל במקרה של מתקן סולארי או כביש אגרה. באמצעות הכלי של טירקס כל הצדדים לעסקה יכולים לדעת למשל כמה מכוניות נסעו בכביש ומה השלכות היקף השימוש בפועל על התחזיות לשנים הבאות. או במקרה של פאנלים סולאריים - לדעת מה התזרים שמספקת מערכת סולארית לאחר שנתיים מרובות גשמים בהן לא יוצר מספיק חשמל. היום זה לא יכול להיכנס לתמחור, אך עם טירקס זה מתעדכן אוטומטית. זאת לעומת המצב כיום שבו אין דרך לעדכן אוטומטית נתונים במודל התמחור. טירקס מייצרת מערכת מובנית מהתחלה ועד הסוף, שבה שני הצדדים רואים את המערכת - גם הקונה וגם המוכר - והיא יודעת לקבל נתונים, להכניס אותם לנוסחאות ולייצר את השווי השינוי ביחס לתחזיות".

לקוחות המערכת, מסביר צידון, הם "הבנקים שמוכרים חלק מהאשראי שהם העניקו לפרויקטים - בדרך כלל בין שליש לשני שלישים שליש - וכל המכירה נעשית בעזרת אקסלים שאף אחד לא מבין. אמנם יש מחיר שוק, אבל בלי מידע רציף שעובר מאחד לשני. המערכת של טירקס מאפשרת למוכר ולקונה לראות את אותן עובדות, כך שהוויכוח בין המשקיע המוסדי לבנק ייסוב רק על השאלה הסובייקטיבי - כמה מסוכנת העסקה. אחרי שטירקס תשלט על עולם הטריליונים הזה, יהיו ויכוחים רק על הדברים הסובייקטים".