לאן בורחים יזמי הקנאביס הישראלים?

כדי להשאיר את יזמי הקנאביס בארץ, צריך לבצע שינוי ולתקן את הרגולציה הקיימת

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס
חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/ צילום: רויטרס

ביוני 2016 נפל דבר ברגולציית הקנאביס בארץ - רפורמה במתן רישיונות לכל שרשרת האספקה של הקנאביס הרפואי בארץ למטרות שימוש ולמחקר. הרישיונות, המוענקים בין היתר למטרות גידול, ריבוי, ייצור ובית מסחר לקנאביס, אינם מוגבלים במספר. בתיאוריה, כל חברה או אדם המעוניינים להוציא רישיון כאמור, לאחר עמידה בתנאים רגולטורים מסוימים - יכולים. אלא שבפועל, הרבה יזמי קנאביס בארץ בוחרים להקים את המיזמים שלהם בחו"ל. לא שבהכרח יותר פשוט או זול להקים מיזמים כאלו בארצות אחרות, אך יש מספר סיבות מהותיות שגורמות להם להדיר את המיזם שלהם מארץ הולדתם.

ראשית, עלות הגידול. בגלל האקלים הארצישראלי והקרקע (במקומות מסוימים) הפורה, קיימת הנחה שיחסית למדינות מערביות אחרות עלות גידול הקנאביס תהיה נמוכה יותר ממדינות אחרות, ועל כן עדיף לגדל בארץ. אולם יש לקחת בחשבון גם את עלות העובדים, הידע שיש לרכוש, הקמת החממות המתאימות ועלות הרגולציה. כמו כן, קיימות מדינות שעדיין ייתכן ועלות הגידול תהיה נמוכה יותר גם לפי התנאים הניתנים בהן - כמו למשל דרום אפריקה וקולומביה.

שנית, ידע. כיום בארץ המחקר בתחום הקנאביס הרפואי הוא מתקדם ביותר ומדינת ישראל היא בין המובילות בעולם בתחום המחקר. אך עם זאת, בשל ההגבלה בגידול מאוד מצומצם עד לרפורמה, הידע, לפחות בתחום הגידול, נשאר אצל מספר מצומצם של חקלאים ואגרונומים, לעומת במקומות אחרים בעולם שם הידע כבר קיים שנים רבות יותר וגם כוח אדם מיומן כמו למשל בקולומביה.

שלישית, רגולציה. ישנם חקלאים שהגישו בקשות לרישיון גידול ישר עם השינוי ברגולציה ועדיין אין להם רישיון לגידול שלא לדבר על רישיון ליצוא. אומנם בינואר האחרון החליטה הממשלה לאשר יצוא של קנאביס רפואי, אבל על מנת להוציא את הרישיון, ראשית על הגופים המוסמכים לכתוב נהלים ולקבוע את דרך הוצאת הרישיון ורק לאחר אישור ההליך יהיה ניתן להגיש בקשה לרישיון ליצוא. כמו כן, ישנה טענה כי משרד הבריאות יתנה את היצוא של הקנאביס בפיקוח על המחירים ובנוסף ייתכנו גם הגבלות נוספות על סוגי המוצרים ליצוא ודרך היצוא.

ולבסוף, משקיעים. אין ספק שבתקופה האחרונה תחום הקנאביס הוא חם מאוד ומושך משקיעים רבים, אך גם מבחינת המשקיעים יש הגבלות רגולטוריות בתחום הקנאביס. ראשית, יש צורך באישור היק"ר על כל משקיע שמקבל 5% ויותר מהחברה או בעל יכולת למנות דירקטור ואישור שכזה קשה במיוחד להשיג במקרה של משקיעים זרים. כמו כן, בקשר עם מגדלים יש דרישות בחוק לגבי החזקתם בקרקע של הגידול כך שיש הגבלות לגבי הדילול באחזקות שלהם.

בהתאם לזאת, אין פלא שהיזמים הישראלים בתחום הקנאביס בוחרים להקים את מרכולתם במדינות זרות, שם העלות לא גבוהה יותר מעלות הגידול בארץ, ולעתים אף נמוכה יותר, הידע קיים (וגם אם לא, אותם יזמים יכולים להביא אותו עמם), והרגולציה? הרגולציה זה החלק העיקרי, כאשר יותר קל לקבל רישיון גידול ויצוא, יותר קל להקים מיזמים בתחום הקנאביס וייתכן גם להשיג משקיעים. גם בארצות זרות קיימת רגולציה לגבי מיזמי קנאביס שיש לקחתה בחשבון כאשר מחליטים על הקמת מיזם בחו"ל (כך למשל מדינות שונות בדרום אמריקה ובמזרח אירופה דורשות כי יהיה שותף מקומי או בעל מניות מקומי בכל חברה שמקימים באותה מדינה).

רפורמת הקנאביס היא רפורמה חיובית שמטרתה להביא מענה לצרכים רפואיים הקיימים בעולם כולו ולכן אנו רואים רפורמות דומות במדינות מערביות אחרות. על מנת להשאיר את יזמי הקנאביס בארץ יש מקום לבצע שינוי או תיקון ברגולציה הקיימת, על מנת לייעל את קבלת הרישיונות ואת מכירת התוצרת (בארץ ולחו"ל) ולהקל על משקיעים להשקיע. 

הכותבת היא שותפה במחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין ש. פרידמן ושות'

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988