בשורה לסטודנטים לחשבונאות: לא ייאלצו לעבור בחינה במיסוי במסגרת בחינות הסופיות

שר המשפטים, אמיר אוחנה, הסכים לדחות בארבע שנים את הכוונה להוסיף בחינה סופית שלישית וחדשה במסים לסטודנטים המבקשים להיכנס בשערי מקצוע ראיית החשבון • מדובר באחד השינויים המרכזיים שהיו אמורים להתחולל בעקבות המהפכה בלימודי החשבונאות עליה הכריז משרד המשפטים בחגיגיות ביוני השנה, אך כעת לא בטוח בכלל שהוא ייכנס לתוקף, גם בתום ארבע השנים האמורות

סטודנטים  /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מחאת ראשי החוג לחשבונאות במוסדות הלימודים השונים בארץ הצליחה: שר המשפטים, אמיר אוחנה, הסכים לדחות בארבע שנים את הכוונה להוסיף בחינה סופית שלישית וחדשה במסים לסטודנטים המבקשים להיכנס בשערי מקצוע ראיית החשבון. מדובר באחד השינויים המרכזיים שהיו אמורים להתחולל בעקבות המהפכה בלימודי החשבונאות עליה הכריז משרד המשפטים בחגיגיות ביוני השנה, אך כעת לא בטוח בכלל שהוא ייכנס לתוקף, גם בתום ארבע השנים האמורות. זאת, היות והוסכם בין שר המשפטים למתנגדים להחלת בחינת המיסוי, כי הנושא ייבחן שוב בעוד ארבע שנים.

הבייבי של מנכ"לית משרד המשפטים

הרפורמה המקיפה בלימודי החשבונאות נחשבת לבייבי של מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, אשר בימים אלה מתנהל מאבק משפטי על מנת לבטל את הדחתה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה. בנוסף, חתומה על הרפורמה שרת המשפטים לשעבר, אילת שקד.

ביוני השנה פרסם משרד המשפטים הודעה חגיגית על השלמתה (כמעט) של המהפכה בלימודי ראיית החשבון. המהפכה כוללת תכנית לימודים חדשה אשר שמה דגש נוסף על תחומי המסים, הטכנולוגיה והאתיקה. מנגד, כוללת התוכנית הפחתה משמעותית במשקלה של בחינת החשבונאות הפיננסית, שנחשבת לבחינה הקשה מבין הבחינות הסופיות לכניסה למקצוע.

ואולם, כאמור, אחד השינויים המרכזיים עליהם הוחלט, היה תוספת בחינה סופית במיסים. המהלך הזה, שנועד להפוך את הלימודים והבחינות לרלוונטיים יותר עבור מקצוע ראיית החשבון (כך לדברי הגורמים שהובילו אותו), לא התקבל בברכה בקרב חלק מראשי החוגים לחשבונאות במוסדות הלימוד. זמן קצר לאחר פרסום עיקרי הרפורמה בלימודי החשבונאות, פנו 12 ראשי החוגים לחשבונאות במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהם לומד הרוב המכריע של הסטודנטים לחשבונאות בארץ, לשר המשפטים אמיר אוחנה, בבקשה שיפעל לביטול היוזמה להוסיף את בחינת ההסמכה במיסוי לבחינות הסופיות בלימודי החשבונאות.

במכתב - עליו חתמו בין היתר רו"ח ועו"ד אלי אור, ראש המחלקה לחשבונאות במסלול האקדמי של המכללה למינהל; פרופ' ירון זליכה, ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו; ורו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה - כתבו המרצים כי הם רוצים להביע בפני השר את "מחאתם" לגבי תוספת בחינת הסמכה שלישית במסים, אשר לטענתם "היא בעלת משמעות הרסנית ויכולה לפגוע קשות במקצוע".

עוד טענו ראשי החוגים כי לא מדובר בתחום שהוא בליבת המקצוע, שהיא ביקורת של דוחות כספיים.

ראשי החוג לחשבונאות ביקשו לעצור את ההחלטה לכונן את הבחינה במיסוי לאלתר ולקיים עמם פגישה - וכך אכן היה.

בעקבות המכתב כינס שר המשפטים ישיבה בנוכחות ראשי החוגים וחברי צוות הבחינות של מועצת רואי החשבון ומשתתפים נוספים, במסגרת נדונו ההמלצות לשינוי מתכונת הבחינות. במכתב ששיגר יועץ שר המשפטים, עו"ד משה שוחטמן, לחברי מועצת רואי החשבון אתמול (ג'), הודיע שוחטמן על פשרה שהושגה בין מתנגדי הבחינה במיסוי לשר המשפטים וללשכת רואי החשבון, לפיה תידחה כניסתה לתוקף של הבחינה במיסוי. "על השר מקובלת הצעת לשכת רואי החשבון לפיה הבחינה הנוספת במיסים, כפי שהוצעה בטיוטת דוח הביניים של צוות הבחינות, תיכנס לתוקף לראשונה בשנת 2027, וזאת לאחר שתיערך בשנת 2024 בחינה מקיפה של יישום הרפורמה, תוך בחינת הצורך בשינויים והתאמות בה, לרבות הצורך בקיום הבחינה הנוספת במיסים", נכתב במכתב.

באשר לתכניות הלימוד במוסדות להשכלה גוהה המוכרות לפטור מבחינות בידי המועצה, צוין במכתב, כי מועצת רואי החשבון התבקשה לפעול להגברת הפיקוח על יישום תכניות הלימודים בפועל, באופן שיבטיח הלימה של הפטורים הניתנים בגין לימודים אלו לתכניות הלימודים, בעיקר לאור השינויים בתכנים ובמבנה הלימודים במסגרת הרפורמה.

בכפוף להנחיות אלה, מבקש שר המפשטים ממועצת רואי החשבון להשלים את הדו"ח הסופי של צוות הבחינות ולקדם את הרפורמה המתוכננת.

חיסכון כספי

השינויים הדרמטיים מעוגנים במסקנות הביניים של הצוות המקצועי שמינתה יו"ר מועצת רואי החשבון ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, כוללים בין היתר ההמלצה, כי תכנית הלימודים תתכנס לתוכנית בת שבעה סמסטרים בשכר לימוד אקדמי, תוך ביטול שנת ההשלמה. זאת, במקום שישה סמסטרים בשכר לימוד אקדמי ושנת השלמה בשכר של 23 אלף שקל.

המהלך צפוי לחסוך לסטודנטים אלפי שקלים, לקצר את מסלול ההכשרה ובכך להקדים את כניסתם לשוק העבודה.

כמהלך משלים למהפכה, סיכמה עו"ד פלמור יחד עם נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, על קיום דיון מיוחד במועצה, שבמסגרתו תיבחן התאמת תקופת ההתמחות לרפורמה. זאת, במטרה להמליץ לשר המשפטים על קיצור ההתמחות משנתיים לשנה וחצי; כך שמסלול ההכשרה כולו יימשך חמש שנים (שלוש שנים וחצי לימודים אקדמיים ושנה וחצי התמחות), במקום שש שנים.

אחת המטרות המרכזיות של מועצת רואי החשבון ברפורמה היא להפוך את לימודי החשבונאות ואת הבחינות הסופיות לרלוונטיים יותר, תוך הפחתה דרמטית של הנפח שתופסים לימודי החשבונאות הפיננסית והורדת הלחץ שיצר המבחן הסופי בתחום. זאת, לאחר שבמהלך בחינת עדכון תכנית הלימודים התברר כי השימוש בחשבונאות פיננסית במהלך עבודתם של רואי החשבון בפרקטיקה הוא שולי, בוודאי יחסית למשקל שניתן למקצוע זה בלימודים.

ראשיתו של המהפך בינואר השנה, אז החליטה מועצת רואי החשבון על ביטול הפטור מבחינות המועצה שניתן על סמך שנת ההשלמה, מהלך שהפך אותה למיותרת. כיום, במסגרת המסלול להסמכת רואי חשבון, על הסטודנטים לחשבונאות לעבור בהצלחה 15 בחינות מועצה. אולם סטודנטים העומדים בתנאים שנקבעו, יכולים לקבל פטור ממרבית בחינות אלה.

כך, מי שמסיים תואר ראשון במוסד לימודים מוכר, מקבל פטור מ-10 מבחני מועצה. לאחר סיום התואר הראשון, הבוגר יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: הראשונה - לגשת לחמשת המבחנים הנותרים מטעם מועצת רואי החשבון; והשנייה - להמשיך ללימודי שנה ד' (שנת השלמה) במוסד הלימודים, ולקבל פטור מעוד שלוש בחינות מועצה, כך שיהיה עליו לגשת לשתי בחינות מועצה בלבד: ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות (משך הבחינה: 5 שעות) וחשבונאות פיננסית מתקדמת (משך הבחינה 6:45 שעות). שכר הלימוד לשנת ההשלמה הוא כ-25 אלף שקל, בניגוד לשנה אקדמית רגילה שעלותה כ-10,000 שקל.

לפי התוכנית החדשה, בסמוך לאחר סיום התואר האקדמי ניתן יהיה לגשת לשלוש בחינות סופיות, ללא תקופת היערכות ממושכת: שתי הבחינות הקיימות כיום - ביקורת חשבונות וחשבונאות פיננסית מתקדמת, ובנוסף - בחינת מועצה שלישית וחדשה במסים - אשר כאמור הכנסתה לתכנית הלימודים נדחה עד 2027, ואולי יבוטל קליל. על פי ההמלצות, משקל הבחינות הסופיות יהיה שווה, וכל בחינה סופית תהיה ממוקדת ותימשך עד ארבע שעות. מסגרת הזמן הכוללת של הבחינות הסופיות תיוותר 12 שעות, כפי שהיה בעבר - בחלוקה שווה בין הבחינות הסופיות. כמו כן, הבחינות הסופיות לא יהיו מבוססות על שינון אלא על הבנה, יכולות ניתוח וחשיבה.

נשיאת לשכת רו"ח איריס שטרק מסרה בתגובה: "אנו מברכים על הרפורמה בכללותה, שהיא חשובה ומשמעותית עבור מקצוע רואי החשבון בכלל ועבור הכשרת הדור הצעיר בפרט".

"זכינו לאוזן קשבת בהקשר לבחינה הנוספת במיסים. אנו שמחים על כך, שעל השר מקובלת הצעתנו בלשכת רואי חשבון, לפיה הבחינה הנוספת במיסים, תיכנס לתוקף לראשונה בשנת 2027. זאת, לאחר שתיערך בשנת 2024 בחינה מקיפה של יישום הרפורמה, לרבות הצורך בקיום הבחינה הנוספת במיסים".

בהתייחסה לנושא משך תקופת ההתמחות, שיידון כעת כשלב הבא, במטרה לבחון האם יש השפעות של הרפורמה על כך, ציינה שטרק ש"כעת עם סיום תהליך הקול קורא של משרד המשפטים בנושא, אנו נלמד את העמדות לעומק ונדון בנושא במסגרת מועצת רואי חשבון ולשכת רואי חשבון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988