המרוץ לקוונטום: יבמ תשלח לגרמניה מחשב קוונטי

מדובר במחשב הקוונטי הראשון שתשלח יבמ אל מחוץ לגבולות ארה"ב • גרמניה תשקיע בשנתיים הבאות במחקר קוונטי כ-717 מיליון דולר • הישראלי נעם זכאי, שהיה ממובילי ההסכם בין יבמ וגרמניה: "בישראל יש התעוררות, אבל הדברים זזים לאט מדי עבור מדינה שרוצה להיות מובילה בתחום סופר-חשוב זה"

נעם זכאי, ממובילי ההסכם בין יבמ וגרמניה / צילום: דוברות IBM Israel
נעם זכאי, ממובילי ההסכם בין יבמ וגרמניה / צילום: דוברות IBM Israel

גרמניה חוברת ליבמ במסגרת מאמציה להתחרות בארה"ב ובסין בתחום המחקר הקוונטי ותשלח לראשונה מחשב קוונטי פרי פיתוחה אל מחוץ לגבולות ארה"ב. יבמ תשלח לגרמניה מחשב Q System One - מחשב הקוונטים המסחרי הראשון בעולם. הגוף שיקבל את המחשב הוא גוף המחקר הגרמני Fraunhofer Society שפרוש על פני 72 מרכזים ברחבי גרמניה, 7 מרכזים בארה"ב ו-3 באסיה, ומתמחה במדע שימושי. זאת, בניגוד למכון מקס פלנק המתמחה במדע בסיסי. על-פי רויטרס, צעד זה נועד לסייע לגרמניה להדביק את הפער במרוץ הקוונטי מול ארה"ב וסין.

המחשב יישלח לגרמניה רק בשנה הבאה, אך בינתיים יקבלו החוקרים הגרמנים גישה לרשת המחקר Q Network של יבמ. על ההסכם חתמו מנכ"לית יבמ, ג'יני רומטי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

מנכ"לית יבמ ג'יני רומטי ואנגלה מרקל / צילום: יסקו דנצל, הממשלה הפדרלית
 מנכ"לית יבמ ג'יני רומטי ואנגלה מרקל / צילום: יסקו דנצל, הממשלה הפדרלית

ההסכם בין יבמ לפראונהופר מגיע על רקע התחממות עולמית במרוץ העולמי לפיתוח מחשב קוונטי ופיתוחים מדעיים על בסיס המדע הקוונטי שאינם פיתוח מחשב. לפיתוחים מדעיים אלה משמעות יישומית בתחומים של פיתוח טכנולוגיות הצפנה, חיישנים, הדמיה, והנדסת חומרים חדשים. בריאיון שפרסמנו ביולי 2018 הסביר מי שהיום משמש נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיוון, כי "מסביב למחשוב הקוונטי, אם יצליח, יצמח אקוסיסטם שלם הכולל כתיבת תוכנה, תקשורת, וריפיקציה, זיכרונות וסייבר. האקוסיסטם הזה מתפתח היום, ואם לא ניכנס למרוץ לא נהיה שם כאשר המחשוב הקוונטי יפרוץ".

לאחרונה דיווחנו ב"גלובס" על האצת המאמצים בתחום גם בישראל, שיש להדגיש - מתמקדים במדע הקוונטי, ולא בפיתוח מחשב קוונטי כמו זה שמפותח על-ידי יבמ. ועדה בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שמונתה על-ידי האקדמיה הלאומית למדעים ניסחה תוכנית לאומית לקידום תחום הקוונטים, סיימה את עבודתה, מסקנותיה הוגשו, ומרבית המלצותיה צפויות להיות מאושרות במסגרת תקציב המדינה הקרוב.

במקביל, רשות החדשנות בראשות אהרון אהרון והמינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון הקימו מאגד ראשון מסוגו בישראל - לחישה קוונטית - שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים, במטרה לעודד שיתופי-פעולה שיאפשרו פיתוח תשתיות ידע בתחום שיובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות. עוד במקביל, קרן מחקרים חדשה למדע וטכנולוגיות קוונטים, המשותפת לות"ת (ועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוה) ולמפא"ת, מאיצה את המחקר המדעי לקראת גידול הקהילה הצפוי.

נעם זכאי, מנהל פיתוח עסקי לתחום מחשוב קוונטי באירופה, מטעם מעבדות המחקר של יבמ, שהיה מעורב ברקימת ההסכם בין הגרמנים ליבמ, השיב בשיחה עם "גלובס", לשאלה האם ישראל עומדת להצטרך אל רשימת המדינות כי "נכון להיום ההיענות בארץ היא לצערי קצת יותר נמוכה לעומת מקומות אחרים בעולם. בישראל פועלים כמה גופים שאחוזים, בין אם זה מהצד של הממשלה או של ות"ת, אבל הכול ביחד לא מנגן. יש ועדות, תתי-ועדות, יש המון כנסים של האוניברסיטאות - באוניברסיטת תל-אביב יתקיים בשבוע הבא על כימיה קוונטית, גם הטכניון ומכון ויצמן והאוניברסיטה העברית פועלים. יבמ עצמה מריצה האקאתונים. בסך-הכול יש התעוררות, אבל הדברים זזים לאט מדי עבור מדינה שרוצה להיות מובילה בתחום סופר-חשוב זה, מהסוג שעשוי לשנות את כללי משחק"

בתגובה לידיעה אמרה ארנה ברי כי "כאשר כשישראל תפרסם את התוכנית הלאומית הקוונטית יתאפשר לחברות רב-לאומיות לבסס את קשריהן ולקבוע את היקף פעילותן בשיתוף-פעולה עם מוסדות וחברות ישראליות".

"15 מיליון ניסויים"

עוד סיפר זכאי כי שנה אחרי השקתה, כוללת רשת Q כשמונים חברים מהאקדמיה ומהתעשייה והיא פועלת בעשרה אזורים, בהם גרמניה שהצטרפה כעת ותהיה הראשונה להפעיל מחשב קוונטי משטחה, מלבד ארה"ב. יתר המדינות הן: קוריאה, יפן, צרפת, ספרד, אוסטרליה, אנגליה, פורטוגל ושווייץ.

זכאי מסביר את היתרון בהפעלת מחשב קוונטי מקומי, בניגוד לגישה שמציעה יבמ למחשבים הקוונטיים שלה באמצעות הענן, בין אם ברשת Q או ברשת החינמית, כך - "נכון להיום השותפים שלנו חולקים מספר מחשבים, ולגרמנים, לעומת זאת, יהיה מחשב שכולו שלהם". בעלות זו, הוא מסביר, יכולה לאפשר להם לבצע פעולות פיזיות מול המחשב שלא אפשריות באמצעות שימוש דרך הענן - "למשל פולסים מסוגים אחרים שעלולים להוציא את המחשב מאיזון", מדגים זכאי.

ליבמ רשת נוספת, פתוחה וחינמית שמאפשרת לקהילה המדעית לערוך ניסויים במחשב קוונטי קטן יותר. לדברי זכאי, ברשת זו חברים 150 אלף חברים רשומים, ו-10,000 פעילים בה מדי חודש. לדבריו " אנו מודעים ליותר מ-1,500 אוניברסיטאות וקולג'ים ברחבי העולם שמשתמשים במחשבים הפתוחים שלנו לחינוך לדורות הבאים". על-פי יבמ, במערכת עד כה נעשה שימוש לצורך עריכת כ-15 מיליון ניסויים מדעיים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988