בבחירות הבאות נצביע באמצעות בלוקצ'יין? המומחים חושבים שזה מסוכן מדי

השאלה אם ישראל צריכה לאמץ בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין, עוררה דיון מעניין בכנס שערך מכון חוגג באוניברסיטת ת"א • הניסוי במערכת אלקטרונית שנערך בבחירות לעיריית מוסקבה בשבוע שעבר, מלמד כי לא כדאי למדינה למהר בעניין הזה

מצביעים באופן אלקטרוני בבחירות האמצע בארה"ב, נובמבר 2018  / צילום: רויטרס
מצביעים באופן אלקטרוני בבחירות האמצע בארה"ב, נובמבר 2018 / צילום: רויטרס

האם בעתיד הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות יתקיימו בשיטה אלקטרונית? במרבית המדינות בעולם ההצבעה היא עדיין ידנית, ויש מדינות שהטמיעו טכנולוגיות בתהליך ההצבעה אך נסוגו. עם זאת, מומחים לבלוקצ'יין סבורים כי זאת תהיה הטכנולוגיה שתפתור את הבעיות בהצבעה הממוחשבת. "אין לדעת כמה זמן זה ייקח, אבל אין לי ספק שבחירות מבוססות בלוקצ'יין יהיו אחד היישומים החשובים של הטכנולוגיה הזאת, אם נסתכל מחוץ לזירה הפיננסית", אמר פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

הדברים נאמרו בכנס שנערך ביום שלישי וכותרתו הייתה "האם ישראל צריכה להצביע בעד בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין?". הכנס, שנערך על ידי מכון חוגג למחקר ביישומי בלוקצ'יין הפועל בפקולטה לניהול, התקיים על רקע הצעת החוק שהגישה באחרונה מפלגת הליכוד, שביקשה לאפשר לנציגי המפלגות להציב מצלמות בקלפיות במהלך הבחירות לכנסת. הצעה זו - שבסופו של דבר נפלה כבר בהצבעה לקריאה ראשונה בכנסת - הועלתה בעקבות טענות של חברי הליכוד לזיופים בקלפיות.

פרופ' משה צבירן,/ צילום: צילומים: יעל צור
 פרופ' משה צבירן,/ צילום: צילומים: יעל צור

ד"ר ארי אחיעז, שמונה באחרונה לתפקיד מנהל מכון חוגג, אמר כי "בחירות דיגיטליות מרחיבות את הנגישות של הבוחרים, כך שישתתפו יותר מצביעים. הבחירות הדיגיטליות הן יעילות יותר, ספירת הקולות נעשית בזמן אמת, ובטווח הארוך הן גם עשויות לחסוך כסף. שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין מסייע גם במניעת זיופים. ואולם, יש עדיין אתגרים שיש להתמודד איתם ולתת להם מענה מכיוון שמדובר בתהליך מורכב. יש להביא בחשבון, בין השאר, סוגיות כמו הגנה על מידע ושמירה על פרטיות הבוחר. המטרה שלנו כמכון מחקר היא להמשיך לפתח שיח, ולהציע פתרונות שיובילו ליישום מתאים ובטוח במעבר לבחירות דיגיטליות בעתיד".

דובר נוסף בכנס שהביע תמיכה ברעיון של שימוש בבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית הוא משה חוגג, איש העסקים שתרם להקמת מכון הבלוקצ'יין שנקרא על שמו. "בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה הכי פוליטית שאני מכיר", אמר חוגג, שותף בקרן ההון סיכון סינגולריטים אשר מחזיק בבעלותו גם במועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. הוא אף הביא דוגמה להמחשת טענתו: "לפני כמה ימים נערכו הבחירות לעיריית מוסקבה", סיפר. "למיטב ידיעתי, היו אלה הבחירות האלקטרוניות הראשונות אי פעם שנערכו ברוסיה, והן התבססו על בלוקצ'יין. אף שרוב המשתמשים במערכת לא יודעים על הטכנולוגיה ולא אכפת להם ממנה, לדעתי זהו שימוש טוב בטכנולוגיה. הבוחרים יכלו להצביע באמצעות הטלפון או המחשב במקום להגיע לקלפי, וזה הגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות.

"שוחחתי באחרונה עם אחד הבכירים בממשלת ישראל על היתרונות של הצבעה דיגיטלית בבחירות, והוא אמר לי שהוא חושב שזה רעיון מצוין ", אמר חוגג. "אבל אחרי שבוע הוא חזר אליי ואמר 'זה לא יקרה אף פעם'. כששאלתי אותו למה, הוא הסביר לי: 'כי זה לוקח את הכוח מידי הקומבינטורים'. ובכן, גם אם הרעיון הזה לא ייצא לפועל בשנים הקרובות - אני מאמין שזה יקרה בדור הבא".

הצבעה אלקטרונית ביותר מ-30 מדינות בעולם
 הצבעה אלקטרונית ביותר מ-30 מדינות בעולם

מוסקבה לא מאמינה בבלוקצ'יין?

הדוגמה שהציג חוגג מעניינת, אבל לא בטוח שהיא מוכיחה את התועלת של מערכת הצבעה אלקטרונית מבוססת בלוקצ'יין. אמנם בבחירות שנערכו במוסקבה בתחילת השבוע שעבר נעשה שימוש ראשון במערכת הצבעה אלקטרונית, אבל מדובר בשימוש חלקי וניסיוני בלבד. המערכת, שאכן התבססה על בלוקצ'יין, נועדה להקל על ההצבעה ולהפוך אותה לנגישה יותר, בתקווה להגדיל את שיעורי ההצבעה. ואולם כבר באוגוסט, יותר מחודש לפני הבחירות המקומיות, התגלו בעיות במערכת כשמומחים במדעי המחשב גילו פרצות בקוד שלה, והוכיחו כי היא ניתנת להשחתה אם ייעשה בה שימוש מלא בבחירות.

יתרה מכך, ערב הבחירות במוסקבה פורסמה על ידי גולוס (Golos), ארגון הפועל להגנה על זכויות ההצבעה של אזרחי רוסיה, הערכה פושרת למדי ביחס למערכת האלקטרונית הניסיונית: "בהיעדר כלים ראויים לפיקוח על המערכת ועם הרגישויות שנמצאו בה, השימוש במערכת כרוך בסיכונים קריטיים של כשלים והפרעות, שהציבור עשוי שלא להיות מודע להם", כתב הארגון.

לפיכך, ביום הבחירות החליטו הממונים על הבחירות במוסקבה לאפשר הפעלה ניסיונית של המערכת האלקטרונית - שהוגבלה לשלושה מרובעי העיר בלבד. לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, המערכת קרסה פעמיים במהלך יום הבחירות. עם זאת, בין המצביעים שנרשמו להצבעה במערכת הניסיונית דווח על שיעור הצבעה גבוה במיוחד, של כ-90% מבעלי זכות הבחירה.

"מדוע בחירות הן כה מסובכות"

מוסקבה היא כמובן לא המקום הראשון בעולם שמנסה מערכת בחירות אלקטרונית. פרופ' אור דונקלמן, מומחה לקריפטוגרפיה ואבטחת מידע מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, התייחס לכך בכנס בהרצאה מעניינת שכותרתה "מדוע בחירות הן כה מסובכות".

פרופ' אור דונקלמן/ צילום: יעל צור
 פרופ' אור דונקלמן/ צילום: יעל צור

דונקלמן, הנמנה גם עם מנהלי מרכז מחקר הסייבר באוניברסיטת חיפה, דיבר על הסיכונים הרבים הטמונים בכל מערכת בחירות, שלדבריו אף עלולים להחריף במערכת בחירות דיגיטלית. "הקונצנזוס בין חוקרי הסייבר כיום הוא שהצבעה אלקטרונית אינה רעיון טוב", אמר. הוא הזכיר כי כבר נעשה שימוש בעבר במערכות אלקטרוניות בבחירות לפרלמנט בברזיל וגם באסטוניה, אבל לדעתו לא בטוח שהתועלת במערכות כאלה עולה על החסרונות.

לדברי דונקלמן, בכל מערכת בחירות דמוקרטית עלולות להתעורר בעיות הנוגעות לזיהוי המצביעים, זיוף פתקי הצבעה, פסילת פתקים, מניפולציה בספירת הקולות בקלפיות, דיווחים שקריים על ספירת קולות, שגיאות בהודעות לבוחרים או ברשימת הבוחרים, ובמקומות מסוימים גם אפליה נגד מצביעים "לא רצויים".

"בחירות הן מערכת מסובכת מאוד, וכשמדינה משנה שיטת בחירות, זה גורם לזעזועים", אמר דונקלמן. "יש להביא בחשבון הרבה נקודות תורפה אפשריות במערכת, וכל חוליה בשרשרת עלולה להיות מותקפת. לכל הצדדים במערכת עשויים להיות אינטרסים שמתחרים זה בזה".

לדבריו, כשמדובר במערכת בחירות אלקטרוניות עולות שאלות הנוגעות לבחירת הגורם שיכתוב את הקוד למערכת, האופן שבו יאומת הקוד וקבלת ההחלטות בנוגע לדרישות אבטחת המידע. נוסף על כך, נדרשת התמודדות עם מצביעים "מאותגרים טכנולוגית", כמו קשישים המתקשים בשימוש במכשירים דיגיטליים, או אוכלוסיות שמסיבות שונות יש בהן שיעור גבוה של בעלי זכות בחירה שאין בידיהם מחשב, סמארטפון או חיבור לאינטרנט.

פרופ' אור דונקלמן/ צילום: יעל צור
 פרופ' אור דונקלמן/ צילום: יעל צור

"תשתית להתנהלות דמוקרטית ברשת"

גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון חוגג ועמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, הנחתה בכנס פאנל שדן בשאלות הנוגעות לאימוץ טכנלוגיית הבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית. בדיון השתתפו ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' אביתר מתניה מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אהוד שפירא מהמחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע; ועידו שדה-מן, מייסד ונשיא קרן הבלוקצ'יין Saga.

פרופ' שפירא סיפר כי הוא עובד בימים אלה על פרויקט להקמת "תשתית להתנהלות דמוקרטית ברשת" ברמה עולמית. לדבריו, האתגר הראשון בפרויקט הוא התמודדות עם ריבוי הזהויות במרחב הדיגיטלי, ולשם כך נעשה שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. "כשהסתכלתי על הארגון המבוזר האוטונומי (DAO) של את'ריום, זאת היתה המערכת הראשונה שבה ראיתי פתרון לבעיה הזאת", אמר. "אנחנו חותרים לכך שלכל אדם שישתמש במערכת תהיה זהות מקורית אחת, כדי לממש את הערך של שוויון". לדבריו, "בלוקצ'יין אינו שוויוני עד שלא נפתור את בעיית הזהות המקורית".

שפירא סבור כי הפלטפורמה היחידה שמתאימה היא בלוקצ'יין - טכנולוגיה שיוצרת מבנה מבוזר ללא ניהול מרכזי, שאחראית למטבע הביטקוין: "אם נפתור את בעיית הזהות המקורית ונטמיע אותה בפלטפורמה שוויונית, נייצר למעשה מערכת של דמוקרטיה גלובלית".

"איך נבטיח שמירה על הפרטיות?"

פרופ' מתניה, שכיהן בעבר כראש מערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון כי אף שהוא מאמין בטכנולוגיה, הוא לא היה ממליץ לממשלת ישראל לעבור לבחירות אלקטרוניות. "לפני שהמדינה מאמצת טכנולוגיה חדשה בתהליכים שהם קריטיים כמו בחירות או בתשתיות חיוניות, צריך ללמוד מהניסיון ומהפקת לקחים במקומות אחרים בעולם במשך כמה שנים, ורק לאחר מכן להטמיע בארץ", אמר.

"סיכון הסייבר הוא רק אחד הסיכונים מתוך מכלול, כשמדובר באימוץ טכנולוגיות חדשות בראייה לאומית, ולהבדיל מהמגזר העסקי הפרטי - השיקולים אינם רק שיקולי עלות מול תועלת", הוסיף מתניה. עוד הוא ציין כי יש אתגרים חשובים יותר בסדרי העדיפות הדיגיטליים של מדינת ישראל, כמו המאגר הביומטרי או המערכת הפיננסית.

שדה-מן, מייסד פלטפורמת הבלוקצ'יין Saga, הסכים עם פרופ' מתניה בעניין זה: "אם הבעיה היא מערכת בחירות כלליות, שנערכות פעם בארבע שנים, אז בלוקצ'יין זה לא הפתרון", אמר. "אין צורך לבזר תהליך שהוא ממילא ריכוזי, ושמטרתו לבחור לבסוף נציגים לציבור". לדבריו, "במבט של יזמים, נראה לנו שהממשלה איטית מדי באימוץ טכנולוגיות, אבל זה לא בהכרח נכון. במקרים מסוימים, ממשלות יכולות להעביר ליוזמות פרטיות את הובלת התהליכים". שדה-מן הביא כדוגמה לכך את הוועדה שהקים בנק ישראל לבחינת האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי - שבסופו של דבר המליצה לבנק שלא לאמץ טכנולוגיה כזאת.

ד"ר שוורץ-אלטשולר התייחסה גם היא בהסתייגות לרעיון של אימוץ מערכת בחירות אלקטרונית, ואמרה כי אחת הבעיות הקשות בשיטת הבחירות הקיימת בישראל היא ניהול המערכת. "גם אם נבטיח כי לא יהיו במערכת סיכוני אבטחה, למשל, איך נבטיח את השמירה על פרטיות האזרח?", אמרה. מקור נוסף לדאגה במערכת כזאת, לדבריה, הוא החדירה של פייק ניוז וההפצה של מידע שקרי ברשת: "היכולת למניפולציה בדעת הקהל כיום גדולה מאי פעם", אמרה. 

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא מטבעות דיגיטליים?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988