מנוע צמיחה? המדינה השקיעה 200 מיליון שקל במכון מחקר לתחום מדעי האור והלייזר

תחום מדעי האור (פוטוניקה) נחשב לאחד התחומים הצומחים בעולם הטכנולוגיה ומשמש לתעשיית כלי הרכב האוטונומיים והסיבים האופטיים • את הקמת המרכז הובילו משרדי הביטחון והאוצר, אוניברסיטת בן־גוריון ורשות החדשנות

פוטוניקה / צילום: שאטרסטוק
פוטוניקה / צילום: שאטרסטוק

ישראל רוצה להיות מעצמה בתחום הפוטוניקה ובימים האחרונים היא השלימה תהליך שנמשך חמש שנים, והקימה מכון מחקר לאומי חדש שיפעל מהמרכז הגרעיני שורק בהשקעה של כ-200 מיליון שקל. פוטוניקה עוסקת ביצירה, הגברה, העברה ועיבוד של פוטונים - חלקיקי אור, והיא נחשבת לאחד התחומים הלוהטים בעולם הטכנולוגי, עם קצב צמיחה ממוצע של 7% בשנה.

את המהלכים להקמת המרכז הובילו המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) של משרד הביטחון, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע ומשרד האוצר, ושותפו בהם גם רשות החדשנות, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ופורום המדענים הראשיים.

במשרדי הממשלה שמעורבים בהקמת מרכז המחקר החדש אמרו בשיחות עם "גלובס" כי במסגרת פיתוח של ידע ויכולות בתחום זה, ניתן יהיה להרחיב יכולות להעברת מידע בתקשורת אופטית - שיהיו מהירות וזולות יותר מאופן העברת המידע כיום וייעשו במהירות האור.

בנוסף, המרכז החדש עתיד לקדם מחקרים שיעמידו יכולות לפיתוח לייזרים רבי-עוצמה לשימושים תעשייתיים ולשימושים ביטחוניים; גלאים למצלמות אופטיות באופן שישתלב בתעשיית כלי הרכב האוטונומיים; לדים; סיבים אופטיים ומוליכים למחצה ועוד.

מפא"ת שבמשרד הביטחון קבעה במהלך השנים האחרונות את קידום המחקר בתחום הפוטוניקה כצורך לאומי מדרגה ראשונה. לדברי ראש מפא"ת ד"ר דני גולד, "משרד הביטחון מפתח ועושה שימוש נרחב בטכנולוגיות פוטוניקה וכבר לפני כעשור זיהינו את התחום כמנוע הצמיחה הבא של תעשיות הביטחון וההייטק הישראליות".

בשיחה עם "גלובס" הוסיף גולד כי "לתחום זה יש פוטנציאל אדיר בפיתוח של אמצעי הלחימה של העתיד, אך גם בתחומי הרפואה, תקשורת הנתונים, הייצור, עיבוד המידע ועוד. התשתית בארץ רחבה ואיכותית והיא זוכה להכרה בינלאומית. התשתית הלאומית שהקמנו בהשקעה גדולה מאוד תקפיץ דרמטית את היכולת של ישראל בתחום מדעי האור והלייזר". 

ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת  / צילום:  משרד הביטחון
 ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת / צילום: משרד הביטחון

נתונים של משרד הביטחון מלמדים כי בישראל פועלות כ-350 חברות מבוססות פוטוניקה, 70% מהן חברות קטנות. באותן חברות מועסקים יותר מ-20 אלף עובדים, רבע מהם בתחום המחקר והפיתוח של מוצרים ושל טכנולוגיות הקשורים לתחום. היקף המכירות השנתי הממוצע של חברות אלה הוא כ-6 מיליארד דולר בשנה
ו-90% מהן - מיצוא. על פי הערכה של גורמים מקצועיים במשרד הביטחון, היקף הפעילות העולמית בתחום צפוי להתרחב במהלך חמש השנים הקרובות ועשוי להכניס לחברות שמעורבות בו עד 800 מיליארד דולר.

הקמת המרכז הלאומי לפוטוניקה מתקדמת החלה בתום הליך מכרזי שבו זכו המרכז למחקר גרעיני שורק ואוניברסיטת בן-גוריון. בראש המרכז עומד הד"ר רפי לביא.

לדברי לביא, "עד כה היה לנו בישראל כוח אדם מעולה בתחום, אך ניכר חוסר בתשתיות שמאפשרות את קידום העשייה בנושא זה לחזית. המרכז החדש אמור לסגור את הפער ולהציב את ישראל בקו אחד עם מרכזי הפיתוח המתקדמים בעולם".

הוא הוסיף כי המרכז ישמש גופי מחקר אקדמיים שונים, כמו גם מחקר ביטחוני שייעשה בידי התעשיות הביטחוניות למען פיתוחים ייחודיים ותוך יצירת ידע גנרי שישמש את כלל הגופים שעתידים לעסוק בתחום. כך, כבר בשלבים המוקדמים של הקמת המרכז אושרו מספר מיזמים של חוקרים מובילים באקדמיה ובתעשייה בניסיון להדק ביניהם שיתופי פעולה בתחום.

הקמת מרכז המחקר לפוטוניקה מתרחשת שבועות אחדים אחרי שרשות החדשנות ומשרד הביטחון השיקו, לראשונה, מאגד של חברות ביטחוניות ואזרחיות שפועלות בתחום הקוונטים - באופן שיאיץ את המחקר בענף זה לקראת פיתוח של טכנולוגיות עתידיות שיאפשרו להעמיד בשנים הקרובות מוצרים ויישומים חדשים לשימושים אזרחיים וביטחוניים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988