המובחרים לביומד: "מועדון העילית" של תעשיית הבריאות מציג שלושה פרויקטים חדשים

בחודשים האחרונים החלו לצאת אל הפועל שלושה פרויקטים שנולדו בתוך ארגון 8400, שפעילותו נחשפה כאן לראשונה • שילוב בוגרי יחידות מובחרות של צה"ל בתעשיית הביומד; סטאז' של רופאים צעירים בחברות סטארט-אפ; והקמת מאגר מידע לשימוש בציוד מחקרי

דפנה מורביץ, 8400 / צילום: יח"צ
דפנה מורביץ, 8400 / צילום: יח"צ

המשפט שאמרה מטופלת צעירה, חולה בסרטן שד גרורתי ואמא לתאומים, לפרופ' סלומון שטמר, רופא בכיר במרכז דוידוף לטיפול בסרטן בבית החולים בילינסון, "אני תורמת את גופי למדע בעודי בחיים", ליווה אותו זמן רב והיה ההשראה שלו למודל שילוב רופאים בתעשיית הביומד. שטמר, מנהל יחידת מחקר ואחראי על חדשנות ומרצה באוניברסיטת תל אביב, שהיה מעורב בחברות הביומד Vype ו-CTG Pharma, לא ידע איך יוציא לפועל את המיזם, עד שהצטרף למחזור הראשון של פרויקט 8400.

8400 הוא, כפי שחשפנו כאן ב"גלובס", מיזם לטיפוח מנהיגים בתעשיית הביומד, בהשראת תוכנית "מעוז" לטיפוח מנהיגים במגזר הממשלתי והעסקי. המיזם נועד להיות "מועדון העילית" של התעשייה הרפואית ומבקש להפוך את תעשיית הבריאות למנוע צמיחה לאומי כמו ענף הסייבר, באמצעות תוכנית הכשרה אינטנסיבית לבכירי התעשייה וגיבוש קואליציה חוצת מגזרי פעילות. אולם, בנוסף לתוכנית הדרכה של כ-17 יום שעוברים חניכי התוכנית - 50 איש מדי שנה ו-400 לפחות במשך שמונה שנים - הכוונה היא גם ליצור פרויקטים ארוכי טווח יותר בהובלת המנהיגים מתוך התוכנית. הכוונה הזו כבר החלה להתממש. ההרשמה למחזור השלישי של 8400 (אחרי שני מחזורים מוצלחים) תיפתח אחרי ראש השנה.

בחודשים האחרונים החלו לצאת אל הפועל 15 פרויקטים שנולדו בתוך ארגון 8400, אשר שלושה מהם הם: סטאז' לרופאים בתעשיית הביומד - שהגה שטמר; מאגר מידע של כל משאבי המחקר הקיימים בישראל; וקהילות של בוגרי יחידות עילית המעוניינים להיות מעורבים בתעשיית מדעי החיים.

סלומון שטמר, בילינסון / צילום: יח"צ
 סלומון שטמר, בילינסון / צילום: יח"צ

ללמד את הרופאים את שפת היזמות

"כיזם נחשפתי לפערים בין הפעילות המתקיימת בחברות הביומד ובין מה שיודעים עליה הרופאים, והגיתי את הרעיון לפתוח קורס כדי ללמד את הרופאים חדשנות ויזמות", מספר שטמר. "כל רופא צעיר מחויב ממילא להקדיש שישה חודשים למחקר כחלק מההתמחות שלו. הרעיון הוא שחלקם ינצלו את הזמן הזה בעולם היזמות ולא בעולם המחקר. המטרה היא שהם ילמדו איך לדבר עם יזמים ולהקשיב להם, איך לזהות בעיות במערכת, איך לקדם פרויקטים, כך שתהיה תשתית של רופאים בתוך בתי החולים והקהילה, שידברו בשפת החדשנות".

הקורס הראשון יתחיל בדצמבר הקרוב כקורס עיוני שבו ירצו בכירים בתעשייה, ובהמשך יכלול התלמדות אצל חברות סטארט-אפ. אחר כך יפעלו הרופאים כגשר בין הצרכים של האוכלוסייה ובין רעיונות התעשייה ופיתוחיה, כדי להקים ולהטמיע פרויקט משלהם ולהביא חדשנות לבית החולים.

מדובר כרגע ברופאים מתמחים, אך בהמשך הכוונה היא לצרף מעגל נוסף של רופאים בוגרים יותר, לתוכנית המותאמת יותר לאילוצי הזמן של הרופא הבכיר. הם יהיו גשר נוסף בין בתי החולים והקהילה ובין התעשייה.

עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית הר"י, ההסתדרות הרפואית הישראלית, שותפה גם היא לפרויקט. היא מדגישה כי "הרופאים בתוכנית לא אמורים להפוך ליזמים בעצמם" - כלומר התוכנית אינה מיועדת למי שרואים ביזמות דרך החוצה ממקצוע הרפואה - "אלא הם נועדו להיות אוזן קשבת בתוך בית החולים, שיכולה להניע תהליכים. ישנה התלהבות רבה מהרעיון, מסטאז'רים ועד מנהלים". הקורס יכלול 50% משתתפים מהפריפריה וכרבע מהמשתתפות הן נשים. המאמץ מושקע באיזון בין מספר הגברים לנשים.

יחידות מובחרות בבריאות

איילון תירוש, שמילא בשנים האחרונות תפקידים בכירים הן בחברות ביומד והן בחברות תקשורת, פיתח במסגרת 8400 פרויקט לחיבור בוגרי יחידות עילית בצה"ל לקהילת הביומד. "הטאלנטים מן היחידות הטכנולוגיות לא תמיד מודעים להזדמנויות שיש בעולם הטכנולוגיה הרפואית, הזדמנויות להיות יזמים וגם הזדמנויות יפות מאוד בתפקידים של סמנכ"לי פיתוח, סמנכ"לי מוצר וכדומה, אולי בחברות יותר גדולות. יכולה להיות תועלת רבה בהבאת הטאלנט הטכנולוגי לחברות הללו". תירוש נמצא בקשר עם ארגוני הבוגרים של היחידות הטכנולוגיות השונות.

תירוש השתתף במחזור השני של פרוייקט 8400. הוא הקים תוכנית שנועדה להכיר לבוגרים את תחום מדעי החיים, לקשר אותם במהירות וביעילות לחברות המחפשות כוח אדם בתחום, וגם לעזור להם להבין מה היתרונות שהם יכולים להביא לתעשיית מדעי החיים, משום שהם לא תמיד מבינים כיצד יכולת טכנולוגית יכולה לתרום לתחום. הוא גם עוזר להם להבין מה חסר להם, ומייעץ להם כיצד להשלים את החוסרים במהירות.

"אנחנו מחברים את הבוגרים שלנו לחברות קיימות, או לתוכניות המקימות חברות על בסיס רעיונות של יזמים שלא מעוניינים לנהל, ואז מחפשים עבור אותן חברות כוח אדם ניהולי. זה קורה למשל בחממות, חברות חדשנות של בתי חולים או מכוני מחקר".

לדברי דפנה מורביץ, מנכ"לית 8400, "אנחנו מדברים על הגדלת עוגת ההון האנושי בתחום, תוך מינוף של ההשקעות שהמדינה כבר ביצעה בצורה מאוד אפקטיבית ביוצאי היחידות הטכנולוגיות והיחידות המובחרות".

תירוש יצר עם אסי הורביץ, בוגר קורס חובלים ויזם בתחום הבריאות הדיגיטלית בחברת Brain-Vivo, פרויקט הפועל באמצעות מינוף ארגוני בוגרים של יחידות בצה"ל. הקשר שלו עם תירוש הוביל להרחבת המיזם גם לעמותת בוגרי חובלים, הנקראת מגדלור. מגדלור היא קהילת בוגרים תוססת ומחויבת, שכבר הובילה פרויקט של תמיכה כלכלית ולוגיסטית באחד הבוגרים שבנו חלה במחלה נדירה מאוד. הקהילה עוסקת גם במנטורינג לקריירה עבור בוגריה ופעילויות למען הקהילה. בעקבות המפגש בין תירוש להורביץ, הוקמה בתוך מגדלור תת-הקהילה Healthcare on Board, שנועדה להביא לעולם הביומד מנהיגים מקרב מסיימי קורס חובלים.

הורביץ: "המטרה שלי היא לעזור לחבר בין שתי קהילות שיש בהן כרגע אנשים די שונים, שמדברים ז'רגונים מקצועיים שונים, ולא תמיד פשוט ליצור ביניהם אמון. חובלים לרוב בוחרים במשרות בעולמות הטכנולוגיה והניהול. אנחנו רוצים להציג לבוגרים את קהילת הביומד בישראל, עולם שהיה נראה להם רחוק. אגב, כ-15% מכל המשתחררים מחובלים בסופו של דבר מגיעים איך שהוא לעסוק בתחום הבריאות. זה הפתיע אותנו".

ד"ר נדב שמעוני, רופא, בעל ניסיון בתחום הון הסיכון ברפואה בקרן הון הסיכון אקסמד, והיום חלק ממחלקת החדשנות של שירותי בריאות כללית, היה איש הקשר שתיווך בין הפרויקט ובין היחידה הטכנולוגית 81. זו יחידה שנחשבת לעילית של יחידות הטכנולוגיה וההנדסה אפילו בין קהילות מסוגה. "היחידה מגדלת מהנדסים מעל ומעבר למה שמלמדים בתארים באוניברסיטה, ועל גבי זה מוסיפים ידע רב תחומי", הוא מספר. "אבל אז אנחנו יוצאים לתעשייה ומתפזרים. אליי החלו לפנות בשנים האחרונות בוגרים שידעו שאני עוסק בתחום הרפואי והתעניינו בו. בשלב הזה פניתי לתירוש והוא עזר לי בתהליך ההקמה. התחלנו לפעול לפני שמונה חודשים וכבר רשומים אצלנו 200 אנשים בתפקידים בכירים ביותר במשק או מהאקדמיה, שמסתקרנים לעסוק בתחום הטכנולוגיה הרפואית. בעיניי הבוגר של 81 יכול להיות סמנכ"ל הטכנולוגיה המושלם לחברה כזו".

"חבר'ה טכנולוגיים במינגלינג לא הכי זורמים", מוסיף שמעוני. "אז קיבלתי עצות מ-8400 איך לשדרג את הנטוורקינג באמצעות תהליך יותר מובנה ומונחה".

בימים אלה מתקיים מאמץ לחבר למיזם קהילות בוגרים נוספות.

מאגר מידע לשימוש בציוד למחקר

את PLAYBOOK, מאגר מידע לשימוש בציוד רפואי, הקים פרופ' חזי ברנהולץ מן האוניברסיטה העברית, הידוע כממציא התרופה דוקסיל לסרטן, והיום מעורב במספר חברות פיתוח תרופות נוספות. "הרעיון הסתובב לי בראש הרבה זמן", הוא אומר. "בישראל ישנן תשתיות ומערכות ציוד, בתי חיות (לניסויים, ג"ו) ומעבדות, אך כל שירות כזה חבוי בתוך מכון מחקר או בית חולים שעושים בהם שימוש לא ממצה. ביקשנו ליצור מאגר מידע, שיפנה את מי שצריך למשאבים הללו".

חזי ברנהולץ, האונ' העברית / צילום: יח"צ
 חזי ברנהולץ, האונ' העברית / צילום: יח"צ

לדבריו, "חוקר צעיר שחוזר לארץ ואין לו הציוד שהוא צריך, קשה לראות איך הוא רוכש אותו למעבדה שלו. אבל הציוד הזה קיים בארץ. גם אני כחוקר ותיק נסמכתי על אאוטסורסינג כזה עבור הסטארט-אפים שלי, ובלעדיו לא הייתי יכול להגיע לאישור ה-FDA. אם הייתי צריך לרכוש את השירותים הללו בחו"ל, כנראה לא היינו מצליחים לעשות זאת בתקציב הקיים".

לדבריו, עד עכשיו לא מופה אפילו הציוד הקיים בכל אוניברסיטה או בית חולים למקום אחד מסודר באתר של אותה אוניברסיטה. "נשיא של אחד המוסדות אמר לי - בזכותכם אני יודע מה יש לי בכלל".

ד"ר איל הנדל, שעוסק בעריכה גנטית באוניברסיטת בר אילן, הצטרף להובלת המאמץ. הוא מציין כי עד כה לא היה לאוניברסיטאות ולמעבדות המחקר השונות תמריץ לערוך מיפוי של הציוד הקיים. אולם, עם הקמת מאגר המידע, יש סיכוי אמיתי למשוך לציוד זה משתמשים חיצוניים רבים, באופן שלא רק יעניק הכנסה נוספת למוסד האקדמי או הרפואי, אלא גם יאפשר הכשרה של כוח אדם מיומן להשתמש בציוד. "כאשר אין משתמשים בציוד לעתים קרובות, הציוד גם מתיישן וכך גם המיומנות בשימוש בו", אומר הנדל. "לעומת זאת אם יש זרם הכנסות קבוע משימוש בציוד, אפשר לגייס עוד דוקטורנט שתפקידו יהיה להפעיל את הציוד הזה, והוא גם יפתח התמחות ייחודית בכך. הציוד הזה לרוב נרכש מכספי ציבור, וחבל שלא יהיה בו שימוש מלא". בנוסף, כאשר כל המוסדות יהיו מודעים לציוד שנמצא בסביבתם, יפחתו הכפילויות ברכישה, כלומר יהיה שימוש טוב יותר בכספי הציבור.

איל הנדל, אונ' בר אילן / צילום: יח"צ
 איל הנדל, אונ' בר אילן / צילום: יח"צ

ברנהולץ החל לפתח את PLAYBOOK עוד לפני שהצטרף למחזור הראשון של 8400, אך לדבריו מאז תפס הפרויקט תאוצה. "הם בולדוזרים", הוא אומר. "ואחרי שנה של עבודה מאומצת, יש לנו דאטהבייס". כרגע מחפשת החברה מימון משותף אסטרטגי, ו/או מהמדינה, ליצור ממשק משתמש נוח למאגר, לפתח כלי בינה מלאכותית לחיפוש מתוחכם והשוואה, וכן להעסיק אדם שידאג לוודא כי האתר תמיד מעודכן. "במשך שנתיים או שלוש נפעיל את האתר מכספי ציבור, ואחר כך נתחיל לגבות עמלה קטנה מהכנסות נותן השירות", אומר ברנהולץ. כרגע זקוק הפרויקט למימון בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים על פני שלוש שנים.  

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988