רגולציה דורסנית וכוחנית היא לא דרך לבנות שוק יציב ומתפקד

רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר צריכה לייצר שיח פורה עם הגופים המפוקחים בהתאם לכללי הצדק הטבעי

משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: כדיה לוי
משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: כדיה לוי

אי אפשר לעצור את ההתפתחויות הטכנולוגיות וההזדמנויות העסקיות שהן יוצרות, והרגולטורים השונים נדרשים להתאים את עצמם לחדשנות. שוק התשלומים הוא אחד התחומים שהיו עד לאחרונה ריכוזיים ו"מיושנים", אך לפני כשנתיים פתחה המדינה את שוק האשראי והתשלומים לתחרות באמצעות חקיקה חדשה ואפשרה לחברות להציע פתרונות טכנולוגיים שונים בשוק זה.

במסגרת זו, אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר קיבל סמכויות פיקוח נרחבות בתחום והפך לרשות עצמאית, בדומה לרשות ניירות ערך. אך אליה וקוץ בה. הרשות החדשה הוצפה בבקשות לקבלת רישיון לצורך פעילות בשוק האשראי והתשלומים, ומתקשה לבחון את הבקשות ולהעניק רישיונות על פי לוחות הזמנים שנקבעו ברפורמה. לאחרונה, ובניסיון לעשות סדר, פרסמה הרשות טיוטה להערות הציבור שעסקה בנוהל רישוי חדש עבור נותני אשראי, שירותי מטבע, ארנקים אלקטרוניים ופלטפורמות P2P.

מדובר ביוזמה נכונה וברוכה, במסגרתה ביקשה הרשות לנסות ולפרוס את מדיניותה ביחס למתן רישיונות בענף. אולם, באופן תמוה העניקה הרשות לציבור שבוע בלבד לצורך העברת הערותיו. בנסיבות העניין, ולאור מורכבות ואורך הנוהל - מדובר בפרק זמן קצר מאוד, קצר מדי.

פרסום טיוטות של דברי חקיקה, הוראות ונהלים להערות הציבור מאפשר שיח בריא ונחוץ בין הרגולטור לשוק. לרגולטור יש את הכוח והסמכות, אך לא כל החוכמה נמצאת בהכרח רק אצלו. לעיתים השוק מכיר היבטים הכרוכים בפעילותו, שללא שיח פתוח - רגולטור לא יכול להכיר. ואכן, החברות, שרגולציה כזו או אחרת יכולה למנוע מהם להמשיך לפעול ול"סגור להם את העסק", השקיעו מאמצים רבים כדי להעביר את הערותיהן לטיוטת הנוהל, לעיתים באמצעות עורכי דין ויועצים מומחים בתחומים כמו אבטחת מידע ואיסור הלבנת הון. למרבה ההפתעה, כבר למחרת היום אותו קבעה הרשות כמועד אחרון להערות הציבור, היא פרסמה את הנוסח הסופי של נוהל הרישוי.

יכול להיות שבמהלך 12 השעות שחלפו בין המועד האחרון לשליחת ההערות לטיוטה ועד לפרסום הנוסח הסופי הספיקה הרשות לעבור על כל הערות הציבור, לשקול אותן ולהטמיע את ההערות המוצדקות. יכול להיות שהרשות, שלא מצליחה לעבור בשגרה על בקשות הרישיון שהוגשו לה, עשתה מאמץ מרוכז ללמוד את הערות הציבור לטיוטת הנוהל תוך 12 שעות. יכול להיות, אך ספק אם זה מה שקרה.

זה אולי נשמע ציני, אך מי שהתנהג כאן בציניות הוא הרגולטור, שנתן לשוק פרק זמן לא ריאלי להעיר על טיוטה שפרסם, ולאחר מכן לא באמת טרח לראות מה הוגש לו. מהלך זה של הרשות, מייצר חוסר אמון בין הרשות לאותם גופים עליהם היא מפקחת, ומגדיל את הסיכון ליצירת אסדרה שאינה תואמת בצורה נכונה את השוק. בנוסף, הרשות דורשת מהגופים שעליהם היא מפקחת לנהוג בהוגנות, שקיפות וסבירות בלקוחותיהם. נאה דורש נאה מקיים. גם הרשות צריכה לנהוג בהוגנות, שקיפות וסבירות בהתנהלותה מול הגופים המפוקחים. הוגנות וסבירות אינן רק עניין של מהות. זו גם הדרך.

אגב, מבחינת מהות, יש הצדקה עניינית לחלק גדול מהדרישות שנקבעו בנוהל. זו גישה רגולטורית נכונה לדרוש מגוף המבקש רישיון לעסוק בפעילות פיננסית להראות שיש לו נהלים המסדירים היבטים שונים של פעילותו, וזו צריכה להיות אחריותם של אותם גופים. אך אחריותו של הרגולטור היא לגבש ולפרסם - בהליך פומבי הכולל היוועצות עם הציבור - את הכללים והעקרונות שעל פיהם יגבשו הגופים המפוקחים את נהלי העבודה שלהם.

חשוב לזכור, מגוון הגופים המפוקחים תחת החוק המסדיר מתן שירותים בתחום האשראי והתשלומים הוא עצום. נמצאים בו הגופים עם יכולת להביא את בשורת התחרות לשוק הפיננסים, להציע חדשנות שקשה אפילו לדמיין וכזו שבוודאי אינה נופלת לתוך משבצת ברורה וידועה מראש. אבל כדי שזה יקרה, הרשות צריכה לייצר שיח פורה עם הגופים המפוקחים בהתאם לכללי הצדק הטבעי, עקרונות השקיפות המנהלית והשוויון. רק כך, ניתן יהיה לפתח אסדרה מאוזנת המגנה על הציבור, מחד, אך לא מכבידה על נותני השירותים באופן מיותר ובלתי סביר, מאידך. אף פעם לא מאוחר מדי לדיאלוג, גם אם הצעד הראשון היה בכיוון הלא נכון. 

הכותבת היא שותפה ומרכזת את תחום הרגולציה במשרד ברנע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988