השימוע לנתניהו מתחיל מחר, והוא צפוי להפוך לזירת קרב של נרטיבים

בשימוע שיחל מחר אצל היועמ"ש ינסו סנגורי רה"מ לשכנע שהסיפור האמיתי שונה מהחשדות • בכל תיק יציגו הסנגורים "סיפור מסגרת" אחר מזה של הפרקליטות • הסיכוי שמנדלבליט יסגור את תיק 2000 גדול יותר מהסיכוי שאחד משני האחרים ייסגר • פרשנות

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

עו"ד-ד"ר יעקב וינרוט המנוח אמר פעם שהוא לעולם לא יוכל להיות שופט, כי הוא מסוגל לכתוב הכרעת דין מרשיעה בבוקר, ובערבו של אותו היום לכתוב הכרעת דין מזכה, שבה ישכנע את עצמו שזו מהבוקר היא שגויה מהיסוד. המשפט הפלילי - בוודאי כשמדובר בעבירות צווארון לבן, ובטח כשמדובר בתיקים עם ראיות נסיבתיות - הוא תחרות בין נרטיבים. בין הסיפור של התביעה לסיפור של ההגנה.

מחר (ד'), ב-2 באוקטובר, יתייצבו סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשימוע בפני היועמ"ש אביחי מנדלבליט, ובמהלכו הם יצטרכו להתמודד עם הסיפור מסמר השיער שמציירים הפרקליטות והיועמ"ש בכתב החשדות בתיקים 1000, 2000 ו-4000. סיפור שמתאר את נתניהו כראש ממשלה מושחת מהיסוד. כמנהיג שרקם במחשכים מזימות אפלות עם בעלי הון מקורבים, שנועדו להאדיר את שמו ואת שם משפחתו, תוך שראש הממשלה לא מהסס לעשות לשם כך שימוש פסול בתפקידו הציבורי.

הנרטיב בכתב החשדות מבוסס על ראיות למכביר, שהושגו במהלך החקירה המאומצת והמקיפה שניהלו המשטרה ורשות ניירות ערך. עם זאת, בעולם שבו די להעלות ספק סביר באשמה של נאשם כדי להביא לזיכויו, המשימה של הסנגורים היא לא לשכנע את היועמ"ש שסיפור כתב החשדות הוא אגדה מוחלטת, אלא "רק" לחרוץ בקיעים משמעותיים בתמונה הכללית שלו.

הואיל ומדובר בתיקים שמבוססים על ראיות נסיבתיות לאשמתם לכאורה של החשודים, הדרך המרכזית שינקטו סנגורי נתניהו בשימוע היא לא בהבאת ממצאים חדשים ומפתיעים (אין כאלה), אלא בניסיון לשכנע את היועמ"ש שהפרשנות שהוא העניק לכל ראיה וראיה, שיוצרת בסופו של דבר תצרף של אשמה, היא לא היחידה האפשרית.

בכל אחד משלושת התיקים ינסו סנגורי נתניהו לתאר "סיפור-על", סיפור מסגרת, אחר מזה המתואר בכתב החשדות. את סיפור המסגרת המרכזי שיעלו סנגורי נתניהו בתיק 4000, אני אכנה "סיפור ה-Boasting" (סיפור התפארות היתר, ההתרברבות של שאול אלוביץ'). סיפור המסגרת המרכזי שצפויים להעלות סנגורי נתניהו בתיק 2000 הוא "סיפור ה-Bluffing" (סיפור הבִּילוף של נתניהו). סיפור המסגרת המרכזי שבו ינסו סנגורי נתניהו לשכנע את היועמ"ש בתיק 1000 הוא סיפור "ה-Bullshiting" (סיפור בלבול המוח).

תכתובת שחושפת יחסי "תן וקח"? רק התרברבות

תיק 4000 - שבו הוחלט להעמיד לדין את נתניהו בגין לקיחת שוחד משאול אלוביץ', בעלי קבוצת בזק ואתר וואלה - הוא הכבד והחמור מבין שלושת התיקים. ההתנהגות של נתניהו ואלוביץ', שנחשפה בחקירה, היא לכל הפחות מעוררת דחייה. מבחינת היועמ"ש, הקושי המרכזי בתיק הזה הוא להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההחלטות הרגולטוריות בעניינה של בזק, לבין מסלול הסיקור המוטה באתר החדשות וואלה לטובת נתניהו ומשפחתו, ואת הכוונה הפלילית של נתניהו.

את הקושי הזה פותרת הפרקליטות, בין היתר, באמצעות ראיות אובייקטיביות מזמן אמת שמוכיחות את הכוונה הפלילית לכאורה של נתניהו ואלוביץ', לנהל מערכת יחסים מושחתת של "תן וקח" - תן סיקור מוטה לטובתי, וקח הטבות רגולטוריות לבזק.

למשל, הפרקליטות מבססת את סיפור השוחד על הודעות ושיחות שמהן עולה, שאלוביץ' עשה מאמצים כבירים לפעול למען סיקור מוטה לנתניהו, כדי שראש הממשלה ידאג בתמורה לאינטרסים העסקיים שלו. "מה שמרגיז אותי זה ש'הגדול' (נתניהו) יוצא מעורו כדי לעזור - ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים", כתב אלוביץ' באחד המקרים למנכ"ל לשעבר של וואלה, אילן ישועה.

ישועה ענה לאלוביץ' כי "בסופו של דבר אנחנו מספקים את הסחורה, אבל אפשר לשפר". אלוביץ' לא הרפה והשיב לישועה כי "'הגדול' מפתיע אותי לטובה בכל יום בדברים הכי חשובים, חייבים למצוא דרך לגמול לו", והוסיף כי "מגיע לו, ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב, הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה".

על פניו, ההתכתבות הזו מעידה, כאלף עדים, על מערכת יחסים של "תן וקח" בין נתניהו לאלוביץ', כנאמר בכתב החשדות. ואולם סנגורי נתניהו יטענו בשימוע כי הדברים הללו ואחרים של אלוביץ' הם התפארות יתר שלו בפני הכפופים למרותו באשר לקרבתו לראש הממשלה. פרקליטי נתניהו יטענו כי אין הוכחה שנתניהו היה מודע לדברים שאומר אלוביץ' או שאכן הייתה לו כוונה פלילית לקבל תמורה בדמות סיקור מוטה, כשפעל בענייניה של בזק. לשיטתם, יותר משהעגל (נתניהו) רצה לינוק, רצה אלוביץ' להניק.

המאמץ העיקרי של סנגורי נתניהו יהיה לנתק בין שני הנתיבים הללו - נתיב הסיקור המוטה, ונתיב ההחלטות בעניינה של בזק ולטעון שאין קשר ביניהם.

שוחד לכאורה ממוזס? - "בילף" את המו"ל

בעוד שבתיק 4000 יטענו הסנגורים כי אלוביץ' בילף את הכפופים לו, בתיק 2000 הם צפויים לטעון כי נתניהו עצמו "בילף" את מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בפגישות ביניהם. לפי כתב החשדות, נתניהו ביצע עבירה של הפרת אמונים בכך שלאחר שמוזס הציע לו שוחד (בדמות הטיית הסיקור לטובתו), "לא חדל נתניהו מן השיח עימו, אלא קיים עימו שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה".

סנגורי נתניהו יטענו כי לאורך כל הדרך, גם לאחר הצעת השוחד לכאורה של מוזס, המשיך נתניהו לשטות במו"ל, ומעולם לא התכוון לפעול בכיוון שעולה לכאורה מהשיחות ביניהם. בכתב החשדות נטען כי נתניהו גם נקט פעולות כחלק מהצגת אפשרות שיעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי על-מנת לקדם חקיקה מיטיבה עם מוזס, בהתאם להצעת השוחד.

הסנגורים יטענו כי גם אם היו פעולות כאלה, הן נועדו להטעות את מוזס. הטענות של סנגורי נתניהו בתיק 2000, בדומה לאלה שהעלו עורכי הדין של מוזס החשוד בהצעת שוחד, יפלו על אוזניים קשובות במיוחד - היועמ"ש מאוד מתלבט אם להגיש כתב אישום בתיק 2000.

להערכתי, הסיכוי שמנדלבליט יסגור את תיק 2000 הוא גדול משמעותית מהסיכוי שאחד משני התיקים האחרים, ייסגר.

הפרת אמונים בשל מתנות? הכול שטויות

תיק 1000 - שבו חשוד נתניהו בהפרת אמונים בשל קבלת מתנות בשווי של מאות אלפי שקלים מארנון מילצ'ן "בזיקה לתפקידו כראש ממשלה" - הוא התיק שבו לסנגורי נתניהו אין כמעט מה לטעון בשימוע. תיק 1000 נראה כתיק סגור של הפרת אמוני,ם משום שמרגע שנתניהו התייחס אל מילצ'ן כאל חברו הקרוב עלי אדמות (כדי להיחלץ מהאישום בשוחד), יהיה לסנגורים קשה מאוד להסביר מדוע נתניהו עסק במסגרת תפקידו הציבורי בסוגיות שהשפיעו על מילצ'ן ופעל למענו לכאורה.

את הסיפור המרכזי שינסו סנגורי נתניהו לשכנע בו את הפרקליטות, אכנה לכן "סיפור ה-Bullshiting" (סיפור בלבול המוח). הסנגורים ינסו לשכנע שזה "הכול שטויות". שנתניהו מעולם לא ניצל את תפקידו הציבורי כדי להיטיב עם מילצ'ן, שכל החלטה שנתניהו קיבל, גם אם היא השפיעה אולי על מילצ'ן, הייתה לטובת האינטרס הציבורי הכולל. שהפרקליטות סתם "נטפלת" כאן לנתניהו ומייחסת לו כוונה פלילית, בזמן שהוא רק התכוון לדאוג לאינטרס הציבורי.

גם היום, ערב השימוע, אנחנו עדיין רחוקים מלדעת את סוף הסיפור של חקירות ראש הממשלה נתניהו. אריסטו גרס כי תפקידו של הנרטיב הוא "למקם את סיומו כנובע מן התנופה, הדחפים המרכזיים של הסיפור, וכי הסיום בתורו זורה אור - בדיעבד - על המרכיבים הנרטיביים המטרימים אותו, ואף מגדיר מחדש את יסודות הסיפור במונחי סיומו" (מתוך מאמר של פרופ' יונתן יובל). מה שבטוח הוא שגם בסוף הדרך המשפטית, ימשיך כל אחד מהצדדים לדבוק בנרטיב שלו ולספר לציבור סיפור שונה. אבל הסיפור שיקבע את גורלו של נתניהו, הוא זה שתספר מערכת המשפט.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס ןשאול ואיריס אלוביץ' הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988