האיומים על הממשל והתוכנית לביצור פייסבוק: מה חושפות הקלטות הסתר של מארק צוקרברג

הקלטות של מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג משוחח עם עובדיו שדלפו בסוף השבוע, חשפו טפח מהחזון שלו לגבי עתיד החברה והקרבות שצפויים לה בעתיד הקרוב • ההדלפות חושפות מגמה לוחמנית במיוחד כלפי הסנאטורית אליזבת וורן, שמובילה את הרעיון לפרק את החברה

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

אם יש דבר שאפשר להגיד בביטחון כלפי פייסבוק זה שהיא מכונת יחסי ציבור משומנת.

כל מילה מחושבת, כל משפט יושב בדיוק במקום - וזה לא קל כשהחברה מתמודדת עם ביקורת רבה בכל העולם. לפי "בלומברג", פייסבוק אף עורכת סקרים לגבי התדמית של בכיריה, המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג וסמנכ"לית התפעול שריל סנדברג, כאילו היו פוליטיקאים. המטרה - להבין איך הם נתפסים בציבור הרחב ואיפה עליהם להשתפר. גם בשימועים שנערכו לצוקרברג בבתי הנבחרים של ארה"ב, ניכר כי אחד האנשים החזקים בעולם התכונן היטב לשאלות, והיה מודע לכך שמיליוני אנשים צופים בו בארה"ב ובעולם כולו.

לכן, הקלטות מודלפות של צוקרברג, שפירסם אתר הטכנולוגיה The Verge, מעוררות הרבה עניין. ההקלטות הן ממפגשים משוחררים יותר שעורך צוקרברג מדי שבוע - שאלות ותשובות עם עובדי החברה, בכל העולם (המפגש מצולם בשידור חי).

במפגשים, שגם בכירים נוספים בחברה עורכים, נשאל צוקרברג על מגוון נושאים - על החברה עצמה, על התחרות, על הרגולציה וגם על דעתו בנושאים שונים (למשל מה עמדתו לגבי לימודים באקדמיה).

המפגשים האלו נערכים זה שנים רבות, אך עד עד היום הצליחו בחברה לדאוג לכך שלא יתפרסמו באופן פומבי. השבוע הכלל הזה נשבר, ופורסמו הקלטות משני מפגשים שנערכו ביולי האחרון. ההקלטות שפורסמו עד כה מאפשרות להבחין בצוקרברג אחר, משוחרר יותר, ובעיקר מוכן ללכת כמה צעדים קדימה בהתבטאויות שלו כלפי נושאים שקשורים לחברה, ובראשם האפשרות שהיא תפורק.

הוא מתייחס גם לרגולטורים, לפוליטיקאים בארה"ב וגם לממשלים במדינות אחרות, ולמעשה משרטט את המורכבות של היחסים בין תאגידים, פוליטיקאים ורגולטורים. הוא נותן ברגולטורים אמון, אך עד גבול מסוים, שהוא, איך לא, פירוק החברה, או צעדים אחרים שיינקטו נגדה.

תנו לחברה לעצב את הרגולציה

צוקרברג כבר טען בעבר כי פירוק ענקיות הטכנולוגיה לא יפתור את הבעיות של הסקטור, ואף יחמיר אותן, וכי במקום פירוק נדרשת רגולציה במספר תחומי מפתח, כמו נסיונות זרים להתערב בבחירות וביטויי שנאה.

כשנשאל בהקלטות עד כמה הוא מודאג מהאפשרות שפייסבוק תפורק, עלה מדבריו כי הוא אינו מאמין שזוהי אפשרות ממשית, וכי הדרך העדיפה לטפל בבעיות הסקטור היא באמצעות רגולציה שהחברה תסייע לעצב.

זאת אינה הפעם הראשונה שאומרים בפייסבוק שהם רוצים להיות מסביב לשולחן המשא-ומתן ולא בצד שנכפות עליו החלטות. כפי שצוקרברג אמר בעבר, לפייסבוק יש את היכולת הפיננסית להשקיע ביכולות אבטחה ולתקן את הבעיות הקיימות. אולם הפעם צוקרברג גם הוסיף התייחסות לרשת החברתית טוויטר. "היא לא יכולה לעשות עבודה טובה כמונו, הם מתמודדים עם אותם נושאים אבל לא יכולים להשקיע כמונו. ההשקעה שלנו בתחום בטיחות המשתמשים גדולה יותר מכל ההכנסות שלהם".

רגולציה היא לא גחמה של נשיא

אולם, אם בדרך-כלל הוא מקפיד לשמור על ממלכתיות יחסית ולא להתבטא באופן ישיר נגד פוליטיקאים ורגולטורים, במיוחד לא באופן פרסונלי, השיחה עם העובדים העלתה תהייה - איך נראים היחסים העדינים בין פייסבוק לרגולטורים, והאם צוקרברג מקבל באופן אמיתי את הסמכות שלהם, ובכלל את שלטון החוק?

"בתור מישהו שמנהל חברה שפועלת במדינות רבות, אחד הדברים שאני מעריך במדינה שלנו הוא שלטון החוק, שמאוד שונה מבמקומות אחרים בעולם", אמר צוקרברג. דברי השבח שלו לדמוקרטיה האמריקאית קיבלו במהרה גוון מאיים, שהבהיר כי לטעמו שלטון החוק נמצא לצדו, ולממשל האמריקאי אין את הסמכות המשפטית לפרק את החברה.

הוא התייחס באופן ספציפי לסנטורית אליזבת וורן, מועמדת דמוקרטית בולטת לנשיאות ארה"ב, שפרסמה תוכנית לפירוק ענקיות הטכנולוגיה. "אם וורן תיבחר לנשיאות, אני מהמר שנתמודד עם אתגר משפטי ושנזכה בו. אם מישהו מאיים על משהו כל-כך קיומי, נכנסים לזירה ונלחמים", הוא אמר והתעלם מכך שלנשיא ארה"ב יש אמנם כוח רב, אך ברור כי תוכנית לפירוק החברה היא גם תוצאה של עבודה רגולטורית ממושכת, ולא רק גחמה של האדם שיושב על כיסא נשיא ארה"ב. ואת הדברים האלו הוא אמר בפני אלפי עובדים, כך שסביר להניח שבפורום מצומצם הוא מרחיק לכת יותר מכך.

"כמובן שלא הייתי רוצה להגיש תביעת ענק נגד הממשלה שלנו", אמר כשהתייחס לאפשרות שפייסבוק תיאלץ להילחם בתוכניתה של וורן, "היינו רוצים לעבוד יחד עם הממשלה ולעשות דברים טובים". ובהמשך ציין, כי "אני לא מאמין שפתרונות מתחום ההגבלים העסקיים יפתרו את הבעיות האמיתיות".

העדפה בולטת לשיחות סגורות

מדברי צוקרברג עולה כי הוא מעדיף לפתור חילוקי דעות עם הרגולטורים בשיחות סגורות. עם זאת, נראה שהוא לא רואה אפשרות שבמסגרתה פייסבוק לא תהיה חלק מעיצוב הרגולציה, כך שלא ברור עד כמה הוא נותן בהם אמון. "אם אנחנו לא נעזור לטפל בנושאים האלה ולהחיל מסגרת רגולטורית, שבה אנשים ירגישו שיש לנו אחריות, ונגיע למצב שבו הממשלה יכולה למשול על הסקטור שלנו, הכעס של אנשים יילך ויגבר, עד שבסוף הם יגידו 'פשוט קחו פטיש ותפרקו הכל', ולכן אני אסיר תודה על שלטון החוק".

יכול להיות שהגישה הזאת היא תוצאה של היחסים מאחורי הקלעים בין פייסבוק לרגולטורים, כפי שעלה בדבריו של צוקרברג על המטבע הדיגיטלי ליברה, אותו פייסבוק מפתחת כחלק מארגון גג שהקימה עם חברות נוספות.

"אנחנו לא מגיעים ואומרים 'הנה מוצר'. יש הרבה רגולציה בתחום הפיננסים, והרבה סוגיות חשובות להתמודד איתן, ואנחנו מחויבים להיפגש מראש עם רגולטורים, לשמוע מה החששות שלהם ומה לדעתם צריך להיעשות".

עם זאת, הוא אמר: "חלק מהתהליך יהיה ציבורי. אבל לטעמי, הדברים הציבוריים נוטים להיות מעט דרמטיים יותר", אמר כשהתייחס לכך שדיוויד מרקוס, סגן נשיא פייסבוק לתחום מוצרי הצ'ט, התייצב בפני מחוקקים בוושינגטון כדי להשיב על שאלות שנגעו למטבע ליברה. "אבל החלק המשמעותי יותר הוא הפגישות הפרטיות עם רגולטורים מסביב לעולם. אלה לרוב מהותיים יותר ופחות דרמטיים. הפגישות האלו לא משוחקות עבור המצלמות, ושם הרבה מהפרטים נקבעים".

צוקרברג הוסיף כי הוא צופה שפייסבוק תמשיך לקיים פגישות כאלו גם ב"דברים חברתיים נוספים שאנחנו מנסים להניע, כמו הדחיפה שלנו לעבר הצפנה באפליקציות צ'ט. עם הזמן, זה יהיה נושא רגיש מאוד, כי רשויות החוק כמובן לא יתלהבו מזה, אבל נגן על זה בתזמון הנכון", אמר.

מנכ"ל פייסבוק חותר לסגור הסכמים בחדרי חדרים, מתוך גישה לפיה לא ניתן לנהל את המשא-ומתן באופן פומבי. עם זאת, בלי פרסום הפרשיות סביב החברה והדיון הציבורי אודותיהן, סביר להניח כי לא היו מתבצעים מהלכים רגולטוריים כלל.

הפגישות המוקלטות נערכו לאחר שפייסבוק הגיעה להסכם פשרה מול רשות הסחר הפדרלית (FTC) על סך 5 מיליארד דולר, בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה - סימן נוסף לכך שהחברה מעדיפה להשתתף בקבלת ההחלטות לגביה, להתפשר, לשאת ולתת, ולא להגיע למשפט.

הוא אמנם טוען כי שימועים ציבוריים נוטים להיות "דרמטיים", אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהם מציעים לציבור שקיפות מסוימת, שנמנעת ממנו בפגישות אישיות בין חברה עוצמתית כמו פייסבוק לבין רגולטורים ומחוקקים.

למרבה האירוניה, פרסום הפגישות המוקלטות עצמן, הביא את צוקרברג לפרסם קישור לאותם תמלולים, בטענה שהדבר יאפשר שקיפות וגישה ל"גרסה לא מסוננת של מה שאני חושב ואומר לעובדים שלי במספר נושאים".

ירידת מורל של העובדים?

בהקלטות צוקרברג נשמע מלא ביטחון ולוחמני, ואף נינוח לעיתים במגרש הביתי שלו, כשבפעמים רבות הוא אף התבדח וצחק. זאת, בניגוד לגישה המאופקת ומלאת יראת הכבוד שנקט בשימועים בפני מחוקקים בארה"ב ב-2018. עצם פרסום ההדלפות מראות שיש לו סיבה לדאגה. השערוריות הרבות שבהן הייתה מעורבת החברה בשנים האחרונות הביאו לירידה במורל בקרב עובדי החברה לפי מספר פרסומים.

לפי דיווח ב-CNBC, גם הדלפת ההקלטות הללו מצביעה על ירידה במורל. לפי הדיווח, החברה מרבה להזהיר עובדים שלא לדבר עם התקשורת ואף מזהירה מפני כתבים ספציפיים, ומתפעלת צוותים שחוקרים הדלפות. לרוב בחברה מצליחים להטיל מורא על העובדים, עד כדי כך שאלה שכן שמעוניינים לדבר עם התקשורת מחכים ועושים זאת מיד כשהם עוזבים את החברה.

עובדים לשעבר שדיברו עם CNBC טענו כי המשמעות של עובדים שמקליטים את המנכ"ל ומדליפים את ההקלטות היא מורל נמוך במיוחד. 

הסנאטורית וורן - נושאת הדגל במלחמה בענקיות הטק

אליזבת וורן היא סנטורית ממסצ’וסטס, שמתמודדת בימים אלה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית על הזכות להתמודד על תפקיד נשיא ארה"ב. אחד הנושאים המרכזיים באג’נדה שלה הוא פירוקן של ענקיות הטק. לדבריה, החברות האלה מחזיקות בכוח רב מדי והיא מבטיחה שאם תהיה נשיאה - היא תטפל בהן, כולל ביטול רכישות שהחברות האלה עשו.

אליזבת וורן  / צילום:   Shutterstock
 אליזבת וורן / צילום: Shutterstock

וורן, ילידת 1942, נשואה לפרופ’ ברוס מאן, ולהם שני ילדים. בעבר היא הייתה יועצת לנשיא ברק אובמה בלשכה להגנת הצרכן הפיננסי בשנים 2010-2011; יו"ר ועדת הפיקוח של הקונגרס על "תוכנית חילוץ הנכסים הבעייתיים" - TARP, בימי המשבר הפיננסי של 2008-2010; והייתה פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד ב-1993-2013.

וורן ממוקמת בצד השמאלי של המפה הפוליטית. היא בת להורים מהמעמד הבינוני, ותיארה את משפחתה כ"מתנדנדת על הקצה הקשה של המעמד הבינוני" ו"סוג של להיתלות על הקצה בציפורניים".

וורן מצהירה שהיא פועלת להביא "שינוי מבני גדול" של הטיית הכוח לכיוון "האמריקאים העובדים", והרחקתו מהתאגידים הגדולים ומהעשירים. בזירת המפלגה הדמוקרטית היא ידועה ברשימה הארוכה של המטרות שהיא הציבה לעצמה, כולל יצירת מס עושר, ביטול חובות סטודנטים לרוב הלווים ופיצול חברות הטק הגדולות. היא בידלה את עצמה מרבים מיריביה במפלגה על ידי סירוב לתרומות של תורמים עשירים.

"כשממשל עובד רק למען העשירים והמקושרים היטב, זו שחיתות, חד וחלק, ואנחנו צריכים לצעוק את זה", היא אומרת.