הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני • החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין • ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis
שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

השווקים ממשיכים להגיב פעם, במאניה ופעם בדפרסיה, לכל דיווח על התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אומנם סבב השיחות האחרון בין שני הצדדים נטע תקוות חדשות לפתרון ההתכתשות, אולם פרטי ההסכם המתגבש עדיין לא נסגרו וחרב המכסים טרם הוסרה. כך או כך, אחרי זעזוע לצד ההיצע בסדר גדול כזה, נראה כי שרשרת הייצור הגלובלית כבר לא תיראה כתמול-שלשום. המשקיעים מנסים לנחש מי מהכלכלות הולכת למנף לטובתה את הסדקים ביחסים בין בייג'ין לוושינגטון. ברשימת בנות המזל ניתן למצוא כמה מהשמות האסיאתיים, ביניהם וייטנאם, אינדונזיה וכמובן הודו.

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בשנות ה-2,000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני. גם היא ראתה את עצמה כמועמדת רצינית לזכות בתואר "מעצמת-על אסיאתית", זאת בזכות הצמיחה, בזכות הדמוגרפיה ובזכות הנכונות לרפורמות.

מים רבים זרמו בגנגס מאז שנות ה-2000. הודו ידעה עליות ומורדות, כשהחלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו. ייתכן שהסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית מספקת לה הזדמנות פז לנסות את מזלה שוב, ואולי הפעם היא תפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית.

ליהנות מהשלל בקרב המעצמות

כלכלני DBS מעריכים כי על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תצליח הודו להגדיל את הנוכחות שלה בזירת הסחר, בעיקר בקטגוריות בהן הוטלו מכסים על סחורות תוצרת סין. לפי DBS, חלק מהיצרנים יחפשו מעתה להעתיק את היצור למקומות אחרים, ביניהם להודו, וזאת כדי לברוח ממכסים גבוהים. אם תצליח הודו למשוך את העסקים אליה, התועלת העסקית שעשויה לצמוח לה מכך יכולה להגיע לכ-11 מיליארד דולר. בנוסף לסחר, זוהי גם הזדמנות להעלות הילוך במשיכת ההשקעות הזרות אל המדינה. חלקה של הודו מתוך הסחר העולמי הוא קטן מאוד. בעוד שאוכלוסיית גרמניה קטנה פי 16 מאשר זו של הודו, נתח היצוא של גרמניה עומד על כ-8.17% מתוך סך תנועות הסחר, לעומת נתחה של הודו הנאמד בכ-1.68% בלבד.

שלושה סקטורים עיקריים של הודו יכולים לקבל רוח גבית: פארמה, כימיקלים והנדסה. בשלושתם היא מצליחה להתחרות בשווקים הגלובליים ובשלושתם היא יכולה ליהנות מעלייה בביקוש. ענף הפארמה של הודו מספק כמחצית מהביקוש העולמי לחיסונים ורבע מהתרופות בבריטניה, לפי הדוח של India Brand Equity Foundation מיולי 2019.

בתחום ההנדסה, הודו ניצבת במקום ה-12 בייצור כלים למכונות. המדינה מייצאת כ-60% ממוצרי ההנדסה שלה לארה"ב ולאירופה.

ענפי תעשייה נוספים שיכולים ליהנות מגידול בביקושים הם טקסטיל, הנעלה ואלקטרוניקה.

כך לדוגמה, Foxconn, חברת אלקטרוניקה מטייוואן, שמרכיבה את המוצרים עבור אפל, העבירה השנה את הייצור שלה מסין להודו, זאת בכוונה להפחית את הישענותה על השוק הסיני.

בטווח הארוך יותר, ניתן לשער כי היצרנים יחפשו גם דרכים לנצל את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק הצרכנים של הודו שצומח במהירות.

מי רוצה לעבור שבעה מדורי גיהנום?

עד כאן הפוטנציאל. לצידו ישנם לא מעט אתגרים. עשיית העסקים בהודו נתקלת בשני מכשולים עיקריים - חוקי מקרקעין וחוקי עבודה. בחברת השירותים הפיננסיים Societe Generale סבורים כי המקרקעין הוא המכשול העיקרי שבולם פיתוח תעשייה ותשתיות. במצב הנוכחי על היזמים לעבור "שבעה מדורי גיהנום" כדי לשכור או לרכוש קרקע שמיועדת לבניית המפעל. בתחום דיני העבודה, על אותו היזם לציית ל-40 חוקי עבודה שונים כדי לגייס עובדים.

בנוסף, הודו עדיין סובלת מתשתית רעועה, בין אם מדובר בהיעדר החיבור לכבישים ולנמלים, או בשיבושים באספקת החשמל שהן חריגות גם ב-2019. אומנם הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לסגור פערים בתחום התשתיות וכן שמה לה למטרה לעודד השקעות מחו"ל. לאחרונה היא אישרה 100% מהשקעות זרות בענף הכרייה, והגמישה מספר כללים בתחום הקימעונאות והיצור. אולם אחרי שנים של הזנחה, הדרך שלפניה עוד ארוכה.

מודי בירח דבש עם "חבר האמת"

בספטמבר השנה הודיעה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן על הפחתת מס החברות בשיעור חד. שיעור המס האפקטיבי ירד מ-35% ל-25% (22% מס בסיסי). יש הטוענים כי ממשלתו של נרנדרה מודי שאבה את ההשראה לרפורמה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, "חבר האמת", כפי שכינה אותו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באחד מנאומיו. וכך, בעוד שבבית הלבן מפנים כתף קרה לבייג'ין, הודו נהנית מירח דבש מלבלב עם ארה"ב ועם העומד בראשה. לפיכך, גם בזירה הפוליטית נפתחות בפני הודו כמה דלתות חדשות.

עלות הרפורמה נאמדת בכ-20 מיליארד דולר של אובדן הכנסות שנתיות, אולם הממשלה מאמינה כי זה רק בטווח הקצר. קובעי המדיניות סבורים כי הפחתת שיעור המס תזניק את הסנטימנט העסקי ותגדיל את ההשקעות הפרטיות, הצמיחה תתאושש והכספים האבודים יזרמו בחזרה לקופת המדינה. תגובת השווקים למהלך הייתה מעורבת: שוק המניות נסק, אך המשקיעים מכרו אג"ח מתוך חשש לבעיות תקציביות.

ברקע להחלטה עמדה בעיית הצמיחה - זו הייתה חלשה יחסית במשך חמשת הרבעונים האחרונים והגיעה לכ-5% ברבעון שנגמר ביוני. זהו הקצב הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות, נמוך מכ-6.2% של סין ורחוק מאוד מיעד הממשלה של כ-8%. ייתכן ועבור חלק מהענפים זה עדיין נמוך מדי ומאוחר מדי. בהנהלת Tata Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר של הודו, מטילים ספק ביכולת של השינוי במס להחיות את תעשיית הרכב.

החוליה החלשה: חובות בעייתיים בבנקים 

לא מעט כלכלנים מאמינים כי הסיבה העיקרית לקיפאון הכלכלי של הודו טמונה במערכת הפיננסית, עמוד התווך של כל כלכלה מתפקדת וחוליה חלשה במקרה של הודו. הבנקים נאבקים כעת עם מצבור של חובות בעייתיים ומסרבים להלוות, מה שבולם את הצריכה ואת ההשקעות.

החברות הפיננסיות שסיפקו את רוב הגידול באשראי בשנים האחרונות (Shadow Banking), השנה מתקשות לגייס מימון לפעילות. הגישה לכסף נחסמה אחרי התמוטטות חברת IL&FS שהייתה מדורגת AAA.

הבעיה הפיננסית החמירה אחרי שההודים החליטו להקטין את שיעור החיסכון, תנאי הכרחי לצמיחה מהירה. הממשל והבנק המרכזי השיקו מספר תוכניות הבראה, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי לשכנע את משקי הבית לסמוך קצת יותר על הבנקים וקצת פחות על השקעה בתכשיטי זהב או פשוט מתחת למזרן.

יותר מדי פיננסים, פחות מדי רפואה ותעשייה

גם שוק המניות של הודו כנראה טרם הגיע לבשלות - שני מדדי ה"בנצ'מרק" שלו, ניפטי 50 וסנסקס, סובלים ממשקל יתר של ענף הפיננסים וממשקל חסר של ענפי הרפואה והתעשייה. המתודולוגיה של MSCI אומנם מקנה לבנקים משקל נמוך יותר, אך הרפואה והתעשייה עדיין מופיעות במשקל זעום. המשקולות בשלושת המדדים נקבעות על בסיס שווי שוק.

ניתן להניח כי בד-בבד עם תהליך הרפורמות והליברליזציה של השווקים בהודו, היא תצליח לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה. כשזה יקרה, כנראה שגם ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות ישתנה בהתאם וגם המשקיעים יצביעו ברגליים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם