העיכוב ההזוי בטיסת אל על מז'נבה: האם הנוסעים זכאים לפיצוי עפ"י החוק?

טיסת אל על מז'נבה, שהייתה אמורה לנחות בנתב"ג ביום שישי אחה"צ לפני כניסת השבת, נחתה ב-02:00 לפנות בוקר ביום ראשון • הסיבה לעיכוב מבחינת אל על היא תנאי מזג-האוויר בשילוב עם ההכרח למנוע חילול שבת • האם מדובר ב"כוח עליון"?

מטוס אל על / צילום: יח"צ
מטוס אל על / צילום: יח"צ

האם נוסעי אל על בטיסת החברה מז'נבה שנחתו בעיכוב של 34 שעות זכאים לפיצוי על-פי החוק? טיסת החברה, שהייתה אמורה לנחות בנתב"ג ביום שישי אחר-הצהריים לפני כניסת השבת, נחתה בסופו של דבר בשעה 02:00 לפנות בוקר ביום ראשון.

מטוס החברה נאלץ להישאר בז'נבה במהלך השבת בגלל שילוב של אירועים שלא אפשרו לו להמריא במועד - ערפל שהכביד על תנאי הנחיתה והצבת צוות טייסים שלא מוסמך לבצע נחיתות בתנאים שנוצרו בנמל התעופה של ז'נבה. לוח הטיסות של השדה הצביע על פעילות המראות ונחיתות "רגילה" של החברות האחרות למרות תנאי מזג-האוויר. אלא שמטוס אל על שהיה בדרכו מתל-אביב לז'נבה ותוכנן לחזור לארץ באותו היום, נאלץ לנחות בליון בצרפת. עד שנחת בז'נבה, כבר לא יכול היה להמריא לתל-אביב ולנחות לפני כניסת השבת. כ-200 הנוסעים ואנשי הצוות נאלצו להישאר בשווייץ. אל על דאגה לנוסעים למלון בנמל התעופה.

כעת תעמוד סוגיית הפיצוי על הפרק: חוק התעופה (חוק טיבי) בישראל קובע פיצוי במקרה של ביטול או עיכוב בטיסה בטווח של 8 שעות ממועד הנחיתה המקורי. הפיצוי נקבע בהתאם למרחק הטיסה ונחלק לשלוש רמות: עד 2,000 ק"מ הפיצוי הוא 1,300 שקל; בין 2,000 ל-4,500 ק"מ הפיצוי הוא 2,080 שקל; ובמרחק של יותר מ-4,500 ק"מ טיסה הפיצוי לנוסע הוא 3,120 שקל.

הפיצוי לא ניתן באופן אוטומטי, משום שהחוק מחריג את החובה של חברת התעופה לפצות את הנוסעים כאשר מה שגרם לביטול או לעיכוב לא היה בשליטתה של חברת התעופה, כלומר "כוח עליון" - כך למשל במקרה של תנאי מזג-אוויר קשים, שביתת עובדים בנמל התעופה, אירוע ביטחוני וכדומה.

אותו נימוק של "כוח עליון" משמש כתשובה נפוצות של חברות תעופה רבות לנוסעים שפונים אליהן בדרישה לפיצוי אחרי שנחתו בעיכוב, כשגם תקלות טכניות מבחינת החברות יכולות להיכלל תחת ההחרגה הזו, ולכן מקרים רבים מגיעים לפתחו של בית המשפט. החרגה אחרת שכולל החוק הישראלי מתייחסת לחילול השבת. לפי החוק, אם "הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג", הנוסעים לא זכאים לפיצוי.

מה הדין במקרה של הטיסה המדוברת? עם הנחיתה בישראל, נוסעי הטיסה מז'נבה צוידו במכתב מאל על, וזה לשונו: "אנו מתנצלים על אי-הנוחות שנגרמה לך בשל העיכוב הממושך בטיסתך מז'נבה 346. בשל ערפל כבד בז'נבה טיסת אל על 345 נאלצה לנחות בליון, ולאחר שמזג-האוויר השתפר, המריאה שוב ליעד. הנחיתה בשדה משנה גרמה לעיכוב בהגעת המטוס לז'נבה. בהיעדר אפשרות הגעת הטיסה לתל-אביב טרם כניסת השבת, נדחתה הטיסה לצאת השבת. במקרה שנגרמו לך הוצאות ישירות עבור רכישת מזון ושתייה, תחבורה לינה ו/או תקשורת כתוצאה מעיכוב הטיסה, אנא שלח לנו פירוט ההוצאות עם קבלות על התשלום לצורך בחינת השתתפותנו בהוצאות". אל על הוסיפה התנצלות על המקרה ואת הציפייה לארח את הנוסעים בטיסותיה בעתיד.

מהמכתב עולה מסר ברור למדי: הסיבה לעיכוב מבחינת אל על נבעה מ"כוח עליון", קרי תנאי מזג-האוויר בשילוב עם ההחרגה הנוספת של החוק - למנוע חילול שבת. נושא שיבוץ הטייס בטיסה לא מוזכר לנוסעים, למרות שבתגובה שהעבירה אל על ביום שישי בערב לכתבה שפורסמה ב"גלובס", היא ציינה כך: "במהלך הטיסה בין תל-אביב לז'נבה אירע שינוי קיצוני ונדיר במזג-האוויר, אותו לא ניתן היה לחזות מראש גם באמצעים המשוכללים ביותר לחיזוי מזג-האוויר בהם משתמשת אל על. ביעד הנחיתה התפתח ערפל כבד מאוד בתוך פרק זמן קצר ביותר. כאשר צפוי ערפל כבד ביעד, משבצת אל על טייסים בעלי הכשרה מיוחדת לנחיתות במצבי קיצון אלה. כך נדרש בתקנות הטיס הבינלאומית, וכך נהוג בכל חברות התעופה בעולם. לטיסה זו לא שובץ טייס בעל הכשרה ייחודית כאמור, משום שתחזית מזג-האוויר לא הצביעה על צורך שכזה. לפיכך נחת המטוס בשדה משנה, דבר שעיכב את הגעתו לז'נבה. בשל כך הטיסה מז'נבה לתל-אביב נדחתה למוצאי שבת, וכלל הנוסעים הועברו לבתי מלון".

חברות תעופה אוהבות לחמוק מתשלומים על פיצוי, היות שמדובר בהוצאות לא מבוטלות. במקרה האמור, אם אל על תפצה את הנוסעים, מדובר בכ-400 אלף שקל (כ-200 נוסעים במכפלה של 2,000 שקל פיצוי לכל נוסע), עלות שכבר מתווספת למה שאל על שילמה על העיכוב הזה (לינה לנוסעים ולצוות, חניית המטוס ועוד).

האם מהמכתב שמסרה אל על לנוסעים משתמע כי היא "מוגנת" מחובתה לפצות אותם על-פי חוק?

עו"ד אשר רוטבאום, מומחה בדיני תעופה, מסביר ל"גלובס" כי לא מדובר בסיטואציה מובהקת של "כוח עליון". לדבריו, "החוק קובע שלושה תנאים מצטברים כדי שחברת תעופה תוכל לממש את הסעיף הזה (סעיף 6 ה'), שדובר היה בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה, ושהיא עשתה כל שביכולתה להימנע מהעיכוב. אני סבור כי על פניו התנאי הזה לא התקיים בשל הצבת הטייסים הלא כשירים לביצוע הנחיתה בתנאי מזג-אוויר. זו סוגיה שמעלה שאלה מהותית באשר לרמות הסמכה של טייסים - האם יכול להיות שיהיו לחברה טייסים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות? זה סיכון שלוקחים על הנוסעים, וזו לא בעיה של הנוסעים. הסיטואציה הזו מאתגרת את החוק, אבל היא נוטה יותר לטובת הנוסעים מאשר לטובת אל על".

עוד מציין עו"ד רוטבאום כי "במכתב של אל על היא מפנה את הנוסעים גם לסעיף ההגנה שלה מחילול השבת, אלא שאם מפרקים את שרשרת האירועים, הרי שהכול התחיל מהטייסים, ולכן הפוקוס לכיוון נושא השבת הוא ספין שקוף. המחוקק אומנם קבע להם הגנה, אלא שנדמה שהם מעלימים את החוליה המרכזית, משום שאם מלכתחילה היו מוצבים על הטיסה טייסים שמוכשרים להנחית את המטוס - כל הסיטואציה לא הייתה מתרחשת. בהיבט המשפטי יש סדר של אירועים ,אבל לפי המכתב נראה שאל על משתמשת בחוליה שמתאימה לה במסגרת הפטור מהפיצוי לפי חוק, אבל יש חוליות שקודמות לאירוע הפטור".

עו"ד רוטבאום מציע לנוסעים, ולא רק במקרה הזה, לא למהר ולתבוע את חברות התעופה, אלא ראשית לפנות עצמאית לחברות ולדרוש את הפיצוי המגיע להם. ויש לו גם תחשיב ל"שיטת מצליח" שהיא כנראה נחלת כל החברות: "90% מהפונים יסתפקו בשובר לטיסה עתידית. 10% מתוכם יתעקשו לפיצוי מלא ואולי גם יגישו תביעה, וכך ההוצאה על הפיצוי תרד מ-400 אלף שקל ל-40 אלף שקל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988