נתניהו טען שנציגי המשותפת סירבו להצהיר אמונים. האם הוא נאמן לאמת?

בסרטון שבו הודיע בנימין נתניהו על העברת המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ, הוא הזהיר שהממשלה שיקים יריבו תישען על חברי כנסת ש"שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל", חברי הרשימה המשותפת. וכדי לבסס את ההאשמה הזו הוא טען: "רק לאחרונה הם החרימו את השבעת הכנסת וסירבו להצהיר אמונים למדינת ישראל".

אם יש רגליים לטענה הזו, כרוכות בה השלכות חוקיות: חוק יסוד הכנסת קובע שנבחרות ונבחרי הציבור לא ייהנו מזכויות כגון הצבעה על הצעות חוק עד שלא הצהירו הצהרת אמונים. ההצהרה הזו נעשית לרוב במושב הפתיחה, בטקס שסדריו מפורטים בדקדקנות בחוק. יו"ר הכנסת מקריא את הנוסח - "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת" - והחבר או החברה קמים ומשיבים "מתחייב אני".

13 חברי הרשימה משותפת אכן היו היחידים שלא הגיעו למושב הפתיחה ב-3 באוקטובר. האם הם החרימו את הטקס כדי לחמוק מהצהרת האמונים? נעשה סדר.

לפי הודעת חברי הרשימה עצמם, הם נעדרו מהישיבה החגיגית כדי להשתתף בהפגנות "על אוזלת היד של המשטרה בטיפול באלימות בחברה הערבית", בעקבות חודש שבו נרצחו בנסיבות פליליות 13 ערבים-ישראלים. לא נאמר דבר על סירוב להצהיר אמונים.

נתניהו היה יכול לטעון שהנימוק הזה היה רק תירוץ להתחמק מהשמעת ההצהרה, אבל העובדות מלמדות אחרת. חוק הכנסת קובע שח"כ שנעדר מישיבת הפתיחה יצהיר הצהרת אמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח. כך אמנם קרה במליאה ביום שני השבוע: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קרא את הנוסח, ועשרה מחברי המשותפת שהגיעו לישיבה אמרו לפי התור "מתחייב אני". עם זאת, אדלשטיין לא ביקש מהם לקום ממקומם.

היעדרות של ח"כ ממושב הפתיחה של הכנסת היא לא דבר חריג. מפתיחת הכנסת הראשונה ב-1949 נעדרו שישה, ובהם גולדה מאיר (אז מאירסון) ויוסף בורג. מפתיחת הכנסת ה-21 באפריל השנה נעדרו שלושה, שניים מהם מהמשותפת. אחד, יוסף ג’בארין, הודה שלא התלהב להשתתף: "ממילא אני מרגיש זר לכל הסמלים שם".

■ בשורה התחתונה: דברי נתניהו לא נכונים ברובם. חברי המשותפת נעדרו מפתיחת מושב הכנסת כדי להשתתף במחאה על האלימות ביישובים הערביים, אבל רובם הצהירו אמונים כחוק בישיבה הבאה שהשתתפו בה.

● תחקיר: ארן רונדל