כך משרד הכלכלה מתכוון להכניס למשק 74 מיליארד שקל

רכש הגומלין הוא הליך שבו המדינה מחייבת חברות וספקים זרים, שמהם היא רוכשת שירותים או ציוד, להתחייב על ביצוע רכש באחוז מסוים מהיקף העסקה מהתעשייה בארץ • בשנים הקרובות גופים ממשלתיים צפויים להתקשר עם חברות זרות בתחום התשתיות, כשהיקף העסקאות הכולל מוערך בכ-200 מיליארד שקל

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן / צילום: איל יצהר, גלובס
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן / צילום: איל יצהר, גלובס

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, קרא היום (א') בישיבת הממשלה להמשיך ולהחיל את חובת רכש הגומלין מהתעשיות הישראליות גם במסגרת מכרזי התשתית הגדולים שהמדינה צפויה לקדם במהלך השנים הקרובות.

לדברי כהן החלת חובת רכש גומלין גורפת במכרזים אלה יחזירו למשק הישראלי 74 מיליארד שקל.

רכש הגומלין הוא הליך שבו המדינה מחייבת חברות וספקים זרים, שמהם היא רוכשת שירותים או ציוד, להתחייב על ביצוע רכש באחוז מסוים מהיקף העסקה מהתעשייה בארץ.

בשנים הקרובות גופים ממשלתיים צפויים להתקשר עם חברות זרות רבות, באמצעות כ-100 מכרזי תשתית ואנרגיה, שהיקפם הכולל מוערך בכ-200 מיליארד שקל.

במשרד הכלכלה אמרו היום כי הקריאה שהועלתה מצד השר כהן לעמיתיו לממשלה על החלת חובת רכש הגומלין במכרזים אלה באה בעקבות פרשנויות מרחיבות שניתנות להליך זה מצד גורמים ממשלתיים - שמנסים לחמוק מהטלת החובה על ספקים זרים לקיים רכש גומלין במשק הישראלי. בעבר משרדי האוצר והתחבורה טענו כי החלת חובה לרכש גומלין במכרזים לרכש אוטובוסים לתחבורה הציבורית - מובילה לייקורם ולייקור תעריפי הנסיעה לציבור.

לדברי כהן "אנחנו נמשיך לעמוד על כך שחברות זרות ירכשו בחזרה מהתעשייה הישראלית גם במכרזי התשתיות, מה שיאפשר את הרחבת התעשייה, התעסוקה והכנסות המדינה".

במהלך ישיבת הממשלה מסרה ראש הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וראש היחידה להשקעות זרות במשרד הכלכלה, זיווה איגר, פרטים אודות היקפי הרכש שנעשו במשק הישראלי בשנים האחרונות.

מהנתונים שאיגר הציגה לחברי הממשלה, ב-2018 רכש הגומלין שעשו חברות זרות בארץ הסתכם בכ-4 מיליארד דולר וזאת לאחר שהן התקשרו עם 1065 חברות ישראליות. כ-235 מהחברות הישראליות פועלות בפריפריה וכ-430 מהחברות הם קטנות ובינוניות.

ניתוח שעשתה התאחדות התעשיינים ונמסר לשר הכלכלה כהן לפני הדיון היום בממשלה מעלה כי כל עסקת רכש גומלין שהיקפה מעל מיליארד דולר צפויה לתרום למשק הישראלי כ-3.4 מיליארד דולר. שם הזהירו כי ביטול חובת הרכש יוביל לביצוע עסקאות בחו"ל על חשבון התעשייה הישראלית וזאת תוך אבדן תוצר פוטנציאלי רב.