גיל שויד: "אני נאבק באנשים שרוצים לרדת מהארץ"

בראיון שנערך ביום עיון של אגף תקציבים באוצר התייחס שויד לקשיים של ההייטק הישראלי: "מספיק שגוגל ואמזון לוקחים לחברה שני עובדים, וכל הצוות מתוסכל • "מקשים עלינו לעשות רכישות בארה"ב, המדינה צריכה להתערב"

גיל שויד / צילום: יחצ
גיל שויד / צילום: יחצ

"לא יכול להיות שלא נוכל להתרחב בארה"ב באמצעות רכישות. מדינת ישראל צריכה לבוא ולהגיד לאמריקאים - אנחנו לא מאיימים עליכם", כך אמר היום גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט בנוגע לקשיים שמערים הממשל האמריקאי על רכישות של חברות אמריקאיות על ידי חברות זרות. שויד אמר את הדברים בראיון עם עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר. הראיון נערך ביום העיון השנתי שנערך לזכר נופלי האגף.

שויד התייחס בראיון לאתגרים עמם מתמודדות חברות ישראליות ולשאלה האם ההייטק הישראלי יכול להמשיך להיות הקטר במשק. "הממשלה לא צריכה להתערב יותר מדי בתעשיית ההייטק, אבל כן בדברים שמשפיעים עליה כמו חינוך, השכלה גבוהה, מיסוי ויחסים בינלאומיים. בעבר המסים על חברות ההייטק היו נמוכים יותר. כיום הם די דומים לארה"ב. זה לא שחברות ההייטק לא היו צריכות לשלם יותר מסים - הן כן, והיה פה תהליך בריא של העלאת מסים.

"אולם בעולם היה תהליך הפוך ותחרותי בהובלת מדינות באירופה. ואז טראמפ עוד נתן נוקאאוט עם מדיניות המסים בארה"ב. הוא עשה מהלך גאוני שהצליח להחזיר את המסים לארה"ב בתוך שנה. אנחנו בישראל לא פחות מתוחכמים מהאמריקאים ויכולים גם לעשות מהלכים כאלו", אמר שויד. "אני כמובן מוטה, אבל לי זה מאוד ברור - אם שיעור המס לא יהיה אטרקטיבי יהיו פה חברות, אבל ההכנסות והרווחים יהיו כולם בחו"ל, בצורה קיצונית. זה לא מסובך לעשות את זה, במיוחד בהייטק, שקשה לקבוע איפה הקניין הרוחני נמצא".

ביחס למגמה של פתיחת מרכזי פיתוח בחו"ל על ידי חברות ישראליות אמר שויד כי צ'ק פוינט מעולם לא עשתה זאת, ומרכזי הפיתוח הזרים שלה הם תוצאה של רכישות שביצעה של חברות בעולם. הוא ציין כי יש מדינות שעלות העסקה בהן נמוכה ב-80%-90% לעומת ישראל. הוא נתן כדוגמה את מינסק, שם עובד מרוויח 5,000 בשנה, לעומת 50-60 אלף דולר ויותר בישראל. "אנחנו פועלים להכשרת אנשים בישראל ובעד לשלב את כל המגזרים, אבל זה לא אומר שזה בהכרח כלכלי ושהעובדים זמינים. למשל בחברה הערבית, האתגר שלנו הוא להגיע לנטוורק של סוג מסוים של אנשים, שמתחילים להביא אחד את השני לעבודה אצלנו. האתגר הוא כשהם מתבגרים ורוצים לחזור לכפרים בצפון".

שויד נשאל האם יש מקום להתערבות ממשלתית כדי למנוע פגיעה של החברות הרב לאומיות בתעשיית ההייטק הישראלית. "שאלה טובה", אמר שויד. "הבעיה לגמרי אמיתית. בארה"ב בוגרי אוניברסיטאות רוצים 200 אלף דולר כדי להצטרף ובישראל זה יעלה לחברות רק 120 אלף דולר. אנחנו, הישראלים, לא רוצים שידפקו אותנו ולכן אם אם נבוא למדינה אחרת, לא נשלם שכר לא הגיוני לאותה מדינה. האמריקאים באים לפה וסבורים כי 120 אלף דולר זה נמוך משמעותית. הם לא צריכים לקחת את כל העובדים מצוות מסוים - מספיק שגוגל ואמזון לקחו שני עובדים, וכל הצוות מתוסכל. גוגל גייסה כלכלן שעבד אצלנו, קיבלה אותו על בסיס מבחן באינטרנט ושילשה את השכר שלו".

בתשובה לשאלה למה צ'ק פוינט נמצאים בישראל, על אף הקשיים, אמר שויד: "קודם כל לכל דבר יש הטיה אישית. אני רואה שחברים שלי שעברו לארה"ב מדברים על כמה נפלא שם ולמה כדאי להעסיק עובדים בארה"ב. אני רוצה להיות כאן ומאוד מקדם אג'נדה של ישראלים יהיו בישראל. אנחנו גם לא מבוססים על רילוקיישן. אני נאבק באנשים שרוצים לרדת מהארץ, זה עניין של תפיסת עולם ואידיאולוגיה. יש לי גם הסברים למה זה טוב מבחינה עסקית. אני חושב שזה גם מקום טוב להיות בו, יש פה לא מעט אנשים טובים. אם אני משווה את ישראל לסיליקון ואלי, אז אנחנו יותר רחוקים מהאקשן אבל יש בזה גם יתרון. למשל, הנאמנות שם למקומות העבודה יותר קטנה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988