סערת סייברה: ביהמ"ש העליון הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין

זאת, עד להכרעה בערעור שהגישו שני מייסדי סייברה על פסק-הדין של המחוזי, שקבע כי השניים עשקו את שותפם השלישי ולכן עליהם לשלם לו 20 מיליון שקל

אורי אלטר / צילום: אפרת קופר
אורי אלטר / צילום: אפרת קופר

סכסוך המייסדים של סייברה ממשיך לחולל דרמות: ביהמ"ש העליון (השופטת יעל וילנר) קיבל היום (ב') את בקשתם של אורי אלטר ונתנאל דוידי, מייסדי חברת סייברה, לעכב את ביצוע פסק-הדין שניתן נגדם, אשר במסגרתו חויבו לשלם לשותפם השלישי משה בן אבו 20 מיליון שקל לאחר שנקבע כי עשקו אותו.

בחודש אוגוסט השנה, חמש שנים אחרי שסייברה נמכרה תמורת 220 מיליון דולר לענקית אבטחת המידע "פאלו אלטו" (וגם שינתה את שמה כחלק מהמהלך), הרעיד שופט המחלקה הכלכלית בבהימ"ש המחוזי בתל-אביב את עולם ההייטק הישראלי, שכפסק שבן אבו זכאי לקבל 20 מיליון שקל בגין עסקת המכירה האמורה. זאת, למרות שבן אבו ויתר בטרם המכירה על 95% ממניותיו בחברה. אלטוביה קבע כי אלטר ודוידי הפעילו על בן אבו מניפולציות פסולות, שבסופו של דבר הכריחו אותו לוותר על מרבית זכויותיו בחברה, שאת המוצר העיקרי שלה הוא הגה ויזם בעצמו.

פסק הדין היה שנוי במחלוקת. חלק ראו בו כמוגזם ומרחיק לכת, בעוד אחרים סבורים כי מדובר בבשורה חשובה מאין כמותה המבשרת על מתן כוח למוחות המבריקים שעומדים מאחורי הצלחתם של סטארט-אפים שלעתים נדחקים הצידה לקראת מכירת החברה.

יפקידו את סכום הכסף בקופת ביהמ"ש עד להכרעה בערעור

כצפוי, זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין הגישו אלטר ודידוי ערעור לביהמ"ש העליון. בערעורם טענו שני המייסדים, בין היתר, כי פסק-הדין ניתן במעין חוכמה בדיעבד, לא התחשב בנסיבות המיוחדות של עולם ההייטק, ועלול להביא למצב של חוסר יציבות וחוסר ודאות בעולם הסטארט-אפים. יחד עם ערעורם, הגישו השניים גם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין, במסגרתה טענו כי בן אבו חסר יכולות כלכליות ואף "נוטה להיכנס לחובות", והביעו חשש שמא ככל שיתקבל ערעורם לא יזכו לראות את כספם בחזרה.

לרוב, ביהמ"ש אינו נוטה לעכב ביצוע של פסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי, אלא במקרים ספציפיים בלבד. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיוב כספי, שכן ככלל הנזק שנגרם מפסק דין שמטיל חיוב כספי אינו בלתי-הפיך וניתן ל"תיקון" בקלות יחסית.

על-אף זאת, מצאה וילנר לנכון להורות על עיכוב ביצוע פסק-הדין, בעיקר לאור חששה שמא ככל שאכן יתקבל הערעור, לא יהיה באפשרותו של בן אבו להשיב את הכסף. בהחלטתה, ציינה וילנר כי היא כלל לא נדרשה לשאלת סיכויי הערעור של אלטר ודוידי.

"סכום פסק הדין עומד על למעלה מ-20 מיליון שקל, שהוא סכום גבוה במיוחד אשר מעורר חשש אינהרנטי כי בן אבו לא יוכל להשיבו אם יזכו המבקשים בערעוריהם, וזאת בעיקר לנוכח היותו אדם פרטי", קבעה וילנר, שאף הדגישה: "בן אבו לא הפיג חשש זה. אף אם אקבל את טענתו לפיה אלטר ודוידי לא הוכיחו כי מצבו הכלכלי הנוכחי רעוע, הרי שנדמה כי אף לשיטתו מצבו הכלכלי אינו אמיד עד כדי איון החשש מפני קשיים בהשבת סך של למעלה מ-20 מיליון שקל לו יזכו אלטר ודוידי בערעורם בסופו של יום".

עוד קבעה וילנר, כי כדי להבטיח את ביצועו של פסק הדין, על אלטר ודוידי להפקיד את סכום פסק הדין של המחוזי בקופת ביהמ"ש, עד להכרעה בערעור.

מטעם באי כוחו של משה בן אבו, עורכי הדין דני כביר וערן פרזנטי ממשרד מ.פירון ושות' נמסר: "אף שלדעתנו היה מקום לדחות כליל את הבקשה, אנו חיים בשלום עם החלטת בית המשפט המחייבת את המבקשים להפקיד בתוך 45 יום ערובה בסך 20 מיליון שקל להבטחת תשלום פסק הדין".

אורי אלטר מיוצג באמצעות עו"ד נדב ויסמן ממשרד מיתר; את נתנאל דוידי מייצגים עוה"ד פיני רובין ומאיה צברי.