נפט | ראיון

המחשבה להפיק נפט בישראל פרנסה לא מעט סאטיריקנים: ראיון עם האיש שרוצה להחזיר אותה לאופנה

המחשבה להפיק נפט מאדמת הארץ ישראל פרנסה לא מעט סאטיריקנים, אבל לאחרונה נראה כי המשקיעים מאמינים מעט יותר להבטחות של השותפות רא"מ • בראיון ל"גלובס", המנכ"ל ג'אק סבג מדבר על אתגרי המימון שבדרך ועל התקוות להכנסות גבוהות בעתיד

ג'אק סבג, מנכ"ל שותפות רא"מ / צילום: אסף לב
ג'אק סבג, מנכ"ל שותפות רא"מ / צילום: אסף לב

יחידות ההשתתפות שהנפיקה השותפות רא"מ - רותם אנרגיה מחצבים , בבורסה לפני כשנה, נסחרות עמוק "מתחת לרדאר". עם זאת, בחודשים האחרונים ניכרת התעוררות במסחר בהן, על רקע התקדמות בפרויקט הדגל של השותפות. אמנם מאז ההנפקה ועד לתחילת אוגוסט השנה צנחה יחידת ההשתתפות של רא"מ ביותר מ-50%, אך מאז ועד היום היא זינקה בכ-120%. ועדיין, שוויה של השותפות בבורסה עומד כיום על כ-32 מיליון שקל בלבד.

רא"מ, שהוקמה בשנת 2016, מתכננת להקים במישור רותם מתקנים להפקת נפט וחשמל אשר יוזנו בפצלי שמן ביחד עם פסולת פלסטיק עירונית, שכיום נשלחת להטמנה. ברא"מ מתכוונים לנצל כ-200 אלף טונות פסולת פלסטיק ממוינת מדי שנה, המהווים כ-20% מהיקף פסולת הפלסטיק המיוצרת בישראל.

רא"מ הוקמה על ידי השותף הכללי - חברת נורת'ווד הנמצאת בשליטתה של משפחת קאסלה, משפחת תעשיינים אוסטרלים. את השותפות מובילים ד"ר יעקב מימרן (יו"ר), וג'אק סבג (מנכ"ל). סבג הוא בעל ניסיון עשיר בניהול פרויקטים בתחום האנרגיה. מימרן, מומחה בגיאולוגיה, כיהן בעבר במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים כממונה על ענייני הנפט, כמנהל מינהל אוצרות הטבע וכמפקח על המכרות. בנוסף הוא שימש כמנהל המכון הגיאולוגי לישראל. לאחרונה הצטרף חבר הכנסת לשעבר איתן כבל לדירקטוריון של השותף הכללי ברא"מ.

בשכנות עם כיל

בנובמבר אשתקד הוענקה לשותפות תעודת תגלית על ידי משרד האנרגיה, לאחר שהמשרד הכיר בהיתכנות הכלכלית של הפרויקט. שטח התגלית משתרע על למעלה מ-2,900 דונם באזור ייעודי לכרייה, סביב מכרה פוספטים פתוח ופעיל של כיל. שכבת פצלי השמן ממוקמת מעל שכבת הפוספטים. לפי הערכות, עתודות פצלי שמן בשטח המכרה נאמדות בכ-245 מיליון טון, מהם ניתן להפיק כ-135 מיליון חביות נפט.

"בשטח שלנו במישור רותם פצלי השמן נמצאים בסמוך לפני השטח, בעומק של 20-30 מטר בערך, תנאי המאפשר כרייה פתוחה בעומקים רדודים כמו בכל מחצבה. הפצלים יועברו במצבם הגולמי מהמכרה באמצעות מסוע למתקני הפקה שיוקמו בסמוך לשטח המכרה, בהם יופקו נפט וחשמל בתנאים סגורים ומבוקרים", אומר סבג בשיחה עם "גלובס".

אם משאירים את הפצלים במקום, אפשר לחסוך פליטות אבק נוספות לאוויר?

"שטח התגלית של השותפות סובב מכרה פעיל לפצלי שמן ופוספטים, שבו מתבצעת כרייה באופן קבוע במשך למעלה מ-25 שנים, כך שלא מדובר כאן בפתיחת מכרה חדש והוספת מקור לפליטות אבק באזור".

הפקת האנרגיה במתקן רא"מ תהיה באמצעות תהליך פירוליזה (פירוק של חומר אורגני על ידי חימומו לטמפרטורה גבוהה ללא שריפה ללא נוכחות חמצן). התפוקה השנתית של מתקן ההפקה צפויה לעמוד על כ-1.5 מיליון חביות נפט במשך למעלה מ-20 שנה. כמו כן, על ידי שימוש בחום עודף מן התהליך, המתקן יפיק 60-70 מגוואט חשמל. מבחינה סביבתית, פירוליזה של פסולת פלסטיק עדיפה על טיפול בפסולת בשריפה משום שתהליך השריפה המקובל פולט לאוויר הרבה חומרים מזהמים".

במו"מ לשת"פ עם אנפיט

בעולם שהולך במהירות לכיוון של הגדלת שימוש באנרגיות מתחדשות, התהליך שלכם לא פוגע בסביבה?

"הפלסטיק שנעשה בו שימוש למעשה יוחזר בתהליך הייצור למצבו הקודם - נפט. המתקנים שלנו יעשו בעצם 'הנדסה לאחור' לפלסטיק, ישתמשו בו כחומר גלם לייצור נפט, ביחד עם פצלי השמן".

בסוף נובמבר דיווחה השותפות כי היא מנהלת מגעים עם חברת האנרגיה האסטונית Enefit, בנוגע לכניסה שלה לפעילות בישראל. אנפיט, אחת החברות הגדולות בצפון אירופה בתחום האנרגיה המתחדשת, מנהלת מו"מ להתקשרות בהסכם רישיון והסכמים נלווים ובכללם הסכם אספקת ציוד והסכמי מתן שירותים עם השותפות. באסטוניה אנפיט עושה שימוש בצמיגים גרוסים, אותם היא משלבת עם פצלי שמן לצורך הפקת האנרגיה.

עלות הקמת המתקן של רא"מ מוערכת בכ-270-280 מיליון דולר. המודל הפיננסי המקובל למתקנים מעין אלה הוא הלוואה בנקאית בהיקף של כ-80% מהעלות, כשאת הסכום הנוסף (55-60 מיליון דולר) תצטרך השותפות להשלים ממקורותיה העצמיים, באמצעות גיוס בבורסה או ממקור אחר.

מתי המתקנים שלכם מתוכננים להתחיל לפעול?

סבג: "ההרצה אמורה להתחיל ב-2023 ותחילת הפקה מסחרית ב-2024".

מה המודל הפיננסי והעסקי של השותפות?

סבג: "המודל כולל תקופת הקמה של כ-3 שנים ותקופת הפקה של כ-28 שנים. עלויות ההקמה ועלויות התפעול מבוססות על הצעות מחיר שקיבלה השותפות ועל אומדנים מקצועיים. על פי המודל הכלכלי, ההכנסות הצפויות לשותפות כוללות מכירות שנתיות הנאמדות בכ-1.5 מיליון חביות נפט בשנה ומכירת חשמל מתחנת כוח בהספק של כ-60-70 מגוואט, כשמתוכם 6-7 מגוואט יהיו לשימוש עצמי והשאר יימכרו לרשת הארצית. בשורה התחתונה, בהתבסס על מחיר חבית נפט מסוג ברנט במחיר של 60 דולר, השותפות צופה הכנסות שנתיות המוערכות כ-92 מיליון דולר ושיעור EBITDA המוערך בכ-52 מיליון דולר".

הדוגמה הירדנית

כיום טרם הפעילות המסחרית, למה המשקיעים יכולים לצפות בעתיד הקרוב?

"כל הפעולות שלנו מכוונות לסגירה פיננסית, כך שכל מזכר הבנות, הסכם והיתר מקרב אותנו לשם".

מדובר בפרויקט גדול יחסית בקנה מידה מקומי. מאיפה יגיע המימון להקמת המתקן?

"כל הבנקים הגדולים יכולים לממן את זה, וכמובן בנקים זרים. סביר שזה יהיה קונסורציום של מספר בנקים ומוסדיים, ישראלים וזרים. לאחר שנגיע להבנות במסגרת סגירה פיננסית, תהליך המעיד כי גורם מממן בדק את הפרויקט לפני ולפנים ומצא כי הפרויקט מסוגל לשרת חוב, ניגש לשוק ההון לגיוס הון נוסף שנדרש לפרויקט, באמצעות גיוס הון או גיוס אג"ח או שילוב של שניהם".

יש בעולם פרויקטים דומים שבהם כבר הייתה סגירה פיננסית?

"כן. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם להפקת אנרגיה מפצלי שמן ופלסטיק מוקם ממש לידינו, בירדן. המדובר בתחנת כוח בעלות הקמה של כ-2.1 מיליארד דולר, כאשר ייצור החשמל צפוי להתחיל כבר ב-2020. התחנה תעבוד על בסיס הטכנולוגיה האסטונית. הפרויקט ממומן במתכונת של סגירה פיננסית בשיעור של כ-80% באמצעות קונסורציום של בנקים סינים שיעניקו לו חוב בסך של כ- 1.6 מיליארד דולר. המתקן שלנו יוקם בעלות של כ-240 מיליון דולר וביחד עם עלויות המימון, צפויה הקמת הפרויקט להסתכם בכ-275 מיליון דולר". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988