כשהטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה: כך מתמודדות חברות הקורקינטים עם התקנות

חברות השכרת הקורקינטים החשמליים נמצאות במוקד, בכל הקשור לאכיפה ומציאת פתרונות לבעיית הנפגעים מתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים. למרות שמספרית היצע הכלים שלהן נמוך משמעותית מהיצע הכלים הפרטיים, הם אלה שנמצאים במרחב הציבורי ואת החברות הרשויות יכולות לבלום ולאכוף דרך רישיון ההפעלה שלהן. איך ישפיעו התקנות החדשות על החברות שבסופו של דבר פועלות מאינטרס מסחרי? האם מחירי ההשכרה (5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה) יתייקרו בעקבות המהלך?
הפנינו שאלון למנכ"לי שלוש החברות הפועלות בתל אביב - יניב גודר מ-Lime, יוחאי עבאדי מ-Wind ויניב ריבלין מנכ"ל Bird.

מהו הפתרון לצמצום מספר הנפגעים בקרב רוכבים והולכי רגל? האם התקנות החדשות, לרבות החובה להצמיד לוחיות רישוי, מהוות פתרון?

לפי גודר מ-Lime, הפתרון הראשון הוא חינוך. "הסיבה העיקרית לתאונות דרכים היא הגורם האנושי. אנחנו משקיעים בחינוך הרוכבים וחשוב שגם נהגים יכירו בכך שהם חולקים את הכביש עם כלים נוספים".

עבאדי מ-Wind טוען, ש"צורת ההתניידות הזו היא גדולה ורחבה, והיא פה כדי להישאר ולהיטמע בתוך המערכות העירוניות. לכן על משטרת ישראל והרשויות המקומיות להקים אכיפה שתותאם לכלים החשמליים הזעירים. אנחנו כחברות פרטיות נמשיך להשקיע את כל המאמצים כדי להגדיל את בטיחות הרוכב, אבל בסופו של דבר זה צריך גם להגיע מהמדינה ומהרשויות המקומיות". עבאדי סבור, ש"הדבר החשוב ביותר הוא התשתיות. הכדור נמצא בידי העירייה וקובעי המדיניות לפיתוח תשתיות טובות, שיביאו לשימוש נכון יותר של כלים זעירים חשמליים בעיר ויוריד את כמות הנפגעים בצורה משמעותית".

ריבלין מ-Bird מונה יתרונות שיש לכלים השיתופיים על פני הכלים הפרטיים: "בשנה וחצי האחרונות מאות אלפי אזרחים נטשו את השימוש ברכב הפרטי לטובת תחבורה שיתופית ובעיקר קורקינטים, כך שאופן הצגת הנתונים לא תואם את העלייה המטאורית בכמות המשתמשים. ההשוואה בין כמות הנפגעים מהשנה שעברה לזו השנה אינה מציגה את העלייה בכמות הרוכבים. עם זאת, החברה תודיע בקרוב על מספר מהלכים חשובים להגברת הבטיחות ברכיבה". עוד אומר ריבלין, כי "אנו רואים מגמה חיובית ועלייה בכמות חובשי קסדה לצד ירידה בכמות הרוכבים על המדרכה. מצד שני, גם הנהגים בכביש צריכים לשנות את הרגלי הנהיגה ולהבין שיש כלי תחבורה נוסף שחולק איתם את הדרך".

 עם קסדה והרחק מהולכי הרגל אינטרנט

האם במקומות שבהם הוטלו הגבלות על מספר הכלים ועל עגינתם רואים הבדל בתרבות הנהיגה?

"קשה לענות על כך, משום שאין לנו דרך מדידה טובה להוכיח שרוכבים משתמשים בשירות בצורה בטוחה יותר בעקבות שינויים ברגולציה", משיב גודר. "הרגולציה כאן היא מהמחמירות בעולם, אם לא המחמירה ביותר".

לפי עבאדי, "כל עיר וכל שוק הם שונים מבחינת התשתיות ומבחינת תרבות הצריכה והשימוש. עם זאת, ניתן להבחין בכך שבשווקים כמו בצרפת, שבהם יש מספר רב של תקנות והגבלים על החברות, ניכרת ירידה בכמות השימושים. מנגד, בערים כמו בתל אביב, קיימת פעילות רחבה של קורקינטים ולכן יש צורך לתת לכך מענה חוקי".

"ההגבלות אינן משפיעות על תרבות הנהיגה לכאן או לכאן", סבור ריבלין. "מהלכי ההסברה והאכיפה הם אלה שמשפיעים על הרוכבים ועל תרבות הנהיגה שלהם. עם זאת, בשירות ישנו אלמנט פסיכולוגי של אמון וביטחון. אדם המשאיר את רכבו הפרטי בבית, צריך לדעת שיחכה לו קורקינט שיתופי בירידה מהרכבת. ככל שמודל זה יתקיים, כך יותר ויותר מהמגיעים לעיר הגדולה יעדיפו לעשות זאת באמצעות התחבורה הציבורית והקורקינטים השיתופיים לקילומטר האחרון".

עיריית תל אביב מחרימה קורקינטים שעומדים במקומות מפריעים יותר או פחות. על כל כלי משלמות החברות 62 שקל לשחרור - מהי עמדתכם בעניין?

"מאז תחילת האכיפה הוחרמו אלפי כלים. לאחר בדיקה מעמיקה שביצענו, גילינו כי 20% מהחרמות העירייה נעשו בניגוד לתקנות", אומר גודר שמציין כי "דרך ההחרמה נעשית בצורה אגרסיבית ומזלזלת אשר פוגעת בתקינות הכלים וגוררת נזק בשווי מאות אלפי שקלים".

ריבלין: "חשוב לזכור שהכלים השיתופיים הם כלים חדשים בנוף האורבני, ושינוי הרגלים לוקח זמן. על מנת שיותר אנשים ימכרו את הרכב הפרטי ויעברו לכלים זעירים שיתופיים, חשוב לייצר אמינות וזמינות מלאה - ככל שיהיו יותר כלים זמינים וחוויית הרכיבה תהיה טובה יותר - יותר אנשים יאמצו את הפתרון".

האם התקנות החדשות, למשל דרישה לחברות להצמיד קסדה לכלי, עשויות לייקר את מחירי השימוש?

"אנו עדיין לומדים את התקנות החדשות ופועלים להבין את משמעותן האופרטיבית והכלכלית", אומר גודר. "Lime רואה בפעילות בסביבה אורבנית צפופה כפתרון האידיאלי לבעיית הגודש בכבישים העירוניים, ומתן מענה לבעיה גלובאלית רחבה. עם זאת, פעילות בסביבה אשר לא מייצרת הגיון כלכלי, כמובן לא תהיה ישימה מצידנו".

לפי עבאדי, "ככל שלעירייה יהיו יותר דרישות וחוקים, שירות ההפעלה יהיה יקר יותר לחברות, ובעקבות כך גם למשתמשי הקצה. תוספות כמו קסדות, מהוות חומרה נוספת לקורקינט והליך ייצור ספציפי, ובעקבות כך נוספות גם עלויות לחברה. עם זאת, בשלב זה משתמשי הקורקינטים לא ירגישו שינוי במחירים, משום שביטחון הרוכבים הוא בראש מעינינו, ולכן לא נרצה לגבות על כך תשלום נוסף".

ריבלין: "בשלב זה אין פתרון לנושא הקסדות, ולכן קשה להעריך. כחברה שייסדה את הקטגוריה כולה בעולם, אנחנו שוקדים כל הזמן על ההתאמות הנכונות לרוכבים, לרגולציה ולחברה עצמה - כאשר המשימה העיקרית היא לשמור על איזון נכון בין שלושתם".