בקשה לייצוגית נגד ארקיע: גבתה מסי נמל בטיסות ללונדון שלא כדין

המועצה לצרכנות הגישה בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד חברת התעופה, בטענה כי היא גובה במשך שנים בטיסות ללונדון מס נמל של כ-100 דולר גם מנוסעים הפטורים מתשלום המס בהיותם מתחת לגיל 16

מטוס ארקיע / צילום: יואב יערי
מטוס ארקיע / צילום: יואב יערי

הצרות בארקיע לא פוסקות: המועצה לצרכנות הגישה בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד חברת התעופה, בטענה כי היא גובה במשך שנים בטיסות ללונדון מס נמל של כ-100 דולר גם מנוסעים הפטורים מתשלום המס בהיותם מתחת לגיל 16.

חברות התעופה גובות את מסי הנמל שהן מעבירות לרשויות התעופה עוד במעמד מכירת כרטיסי הטיסה לצרכנים. בחלק מהמקרים נגזרת המסים מתוך המחיר הכולל של הכרטיס מוצגת לצרכנים מראש. מסי הנמל משתנים בין נמלי התעופה בעולם, והם נקבעים על-ידי רשויות התעופה המקומיות.

החובה לשלם מסי נמל אינה גורפת לכלל הנוסעים, ויש יוצאים מן הכלל, כגון נוסעים צעירים (דוגמת פטור ממסי נמל לטסים עד גיל שנתיים בישראל).

מסי הנמל לטסים ללונדון גבוהים יחסית, ולפיכך הם מהווים נתח משמעותי ממחיר הכרטיס, כך האגרה שהנגבית מנוסעים היוצאים מגבולות בריטניה לישראל (APD) נחשבת לאחת מהגבוהות בעולם ועומדת על כ-78 ליש"ט (כ-100 דולר).

התביעה מתמקדת בנוסעים שהיו מתחת לגיל 16 בשעה שהם טסו משטח בריטניה לישראל. בהתאם לתיקון חוק שעבר בבריטניה בשנת 2014, הנוסעים הללו היו אמורים להיות פטורים מתשלום אגרת ה-APD. אלא שהתביעה טוענת כי למרות שארקיע ידעה על הפטור הזה וגם הייתה מודעת לגיל הנוסעים דרכה, היא המשיכה לגבות את האגרה גם מהנוסעים הפטורים, מבלי לעדכן את הנוסעים כי זכותם לדרוש החזר בגין תשלום יתר זה.

בכתב התביעה מצוין כי המועצה לצרכנות פנתה לארקיע והתריעה על הבעיה, וכי "ארקיע אומנם שינתה את הליך ההזמנה באתר האינטרנט שלה, כך שנוספה בו הודעה ובה מידע חלקי אודות הזכות לפטור למזמיני הכרטיסים, אך עם זאת - ארקיע לא דאגה למנוע את הגבייה מראש או לחלופין להשיב ללקוחותיה כספים שנגבו מהם".

עוד טוענת המועצה כי "לקוחות שפנו לארקיע בבקשה לקבל החזר, נענו כי גובה ההחזר עומד על 70 דולר - במקום 100 דולר. בנוסף, ארקיע זיכתה חלק מהנוסעים באופן אוטומטי (לרוב נוסעים אשר היו במועד הטיסה מתחת לגיל 12), אך גם כאשר עשתה זאת - הזיכוי היה על סך 70 דולר בלבד".

את התנהגות ארקיע הגדירו במועצה כ"עזות-מצח".

התביעה מצטרפת לתביעות דומות שהגישה המועצה לצרכנות בשנה האחרונה באותה סוגיה. בינואר 2019 הוגשה תביעה נגד אל על, וביולי השנה הוגשה תביעה נגד חמש חברות תעופה זרות (טורקיש איירליינס, אירופלוט, אוקראין איירליינס, לופטהנזה ואיבריה) וכן נגד איסתא ואופיר טורס. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד מיכאל אדלר ממשרד אדלר, שחר, אדלר ושות' ועו"ד רוני אבישר-שדה ממשרד שפירא בר-אור מצקין ושות'. 

תקופה סוערת בארקיע 

ארקיע נמצאת בתקופה סוערת. כ-120 מתוך 700 עובדי החברה קיבלו לאחרונה מכתבי פיטורים בעקבות קשיים אליהם נקלעה ארקיע, שלא קראה נכון את מפת התעופה המשתנה - החל בשמיים הפתוחים והתחרות העזה על הקווים לאירופה באמצעות שלל חברות הפועלות בישראל, עבור בסגירת שדה דב והפגיעה בטיסות הפנים ועד לאכזבה מהפעילות הטראנס-אטלנטית בקווים לתאילנד ולהודו שנסגרו לאחרונה.

עובדי ארקיע מחזיקים ב-30% ממניות החברה, ואלה שיישארו בחברה יידרשו גם לקיצוץ בשכרם. בימים אלה מתנהל משא-ומתן בין הנהלת ארקיע ובין מועצת עובדי החברה.

מכתב שהפיצו לאחרונה עובדי ארקיע הטיח אשמות חמורות בהנהלת החברה: "שורה ארוכה של החלטות שגויות וטעויות ניהוליות לאורך השנים הביאו את החברה למצב בו היא נדרשת ללכת אל הליך ארוך, משמעותי וכואב על-מנת לאפשר את המשך קיומה", נכתב במכתב שנשלח אל עובדי החברה. "די אם נסתכל על חלק קטן מאותן החלטות תמוהות, כדי להבין עד כמה עמוקים היו אותם כשלים".

העובדים מנו את פתיחת הקו לתאילנד במטוס ישן ומרובה תקלות - קו שנסגר אחרי שנה בלבד של פעילות; שימוש בעובדי קבלן לצורך העמסת טיסות פנים-ארציות בנתב"ג, שהוביל לטענת העובדים להוצאות מיותרת של מיליוני שקלים; וכן רכישת שני מטוסי איירבוס חדשים ויקרים לטיסות ארוכות-טווח. בימים האחרונים יצא מטוס 757 ששימש את ארקיע מישראל לטורקיה לצורך מכירתו.

ארקיע נפגעה גם מצניחת הביקוש בטיסות הפנים לאילת מאז סגירת שדה דב והעתקת הפעילות הפנים-ארצית לנתב"ג. ארקיע החזיקה בנתח של 70% מכלל הפעילות הפנים-ארצית, שהטיסה כ-1.4 מיליון נוסעים בשנה לפני סגירת השדה התל-אביבי.

מארקיע נמסר: "ארקיע קיבלה את התביעה ותגיב בבית המשפט".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988