עצמאים | דעה

דעה: עושקים את העצמאים ועובדים על הציבור

בניגוד לשמו, הביטוח הלאומי אינו ביטוח. מדובר במס המוקדש לקצבאות סוציאליות, בעוד שרכיב קטן מתוכו מהווה ביטוח שאינו מותאם כלל לאורך חייו של עצמאי בישראל • דעה

המוסד לביטוח לאומי / צילום: איל יצהר
המוסד לביטוח לאומי / צילום: איל יצהר

"אני שולמן", "לחמורים נמאס", "מחאת העצמאים". בכל שנתיים מרימה את ראשה קבוצה אדירה של עצמאים ועצמאיות שצועקים "די!". די לקריסה תחת עומסי ביורוקרטיה מיושנת, די לתשלומים אדירים למוסדות מדינה ולמוסדות מוניציפליים, בהם היטלים, אגרות ופיקדונות שונים הנדרשים כתנאי סף לקיומו של עסק, די למסים ולתשלומים במסווה של פנסיות או ביטוחים, די לחובה לשכור ולשלם למתווכים, בהם עורכי-דין ורואי-חשבון כדי להתנהל מול מוסדות המדינה, די ללחצי ארגוני העובדים, די לתשלומי החובה "לארגונים מייצגים" המסיבים פעמים רבות נזק למיוצגיהם.

העצמאים בישראל קורסים תחת נטל ביורוקרטי ומיסויי עצום, כך שאין פלא שמחאות אלה, המבטאות תסכול אמיתי, פורצות אחת לתקופה.

כעצמאית זה עשור, וכמובילת מחאת "לחמורים נמאס" לפני כשנתיים, אני תוהה כיצד מחאות באות והולכות והעצמאים עדיין נותרים שבויים בקרבות מול מנגנונים הפועלים נגד הצלחתם. אחד מאותם מנגנונים אשר מעורר באופן קבוע תחושות קשות בקרב עצמאים הוא "הביטוח הלאומי". גוף עם מיתוג מצטיין הגונב לכאורה את דעת הקהל.

בניגוד לשמו, "ביטוח לאומי" אינו חברת ביטוח; וכך גם התשלומים שהוא גובה. מדובר בתשלומים המוטלים על כל אזרח בהתאם לגובה הכנסתו, שרובם מופנים לתשלומי קצבאות, בהן קצבאות ילדים וזיקנה, שאינן קשורות לגובה ההפרשה של ה"מבוטח".

לכן, ראוי לקרוא לילד בשמו. אין מדובר ב"ביטוח לאומי", אלא ב"מס לאומי" המוצג לציבור בשם מכובס. שיעורים זעומים בלבד ממסי "ביטוח לאומי", הם תשלומי קצבאות בעלות אופי ביטוחי, כדוגמת דמי מחלה, לידה, אבל או אבטלה - תשלומים הקשורים במידת-מה לגובה ההפרשה של המבוטח. השאר מוקדש להטבות סוציאליות.

נציין גם, כי אופן התנהגותו של הרכיב הביטוחי בביטוח הלאומי, אינו מתאים לאופן עבודתם ולאורח חייהם של עצמאים. לדוגמה, עצמאי אינו זכאי לדמי אבטלה במקרה שבו קרס עסקו, וגם אינו זכאי להשלמת אובדן ימי הכנסה בעת שיתאבל על קרוביו או יסעד בן משפחה קרוב.

בעיה מרכזית המתעוררת מהמצב המוזר הזה, היא שרוב האזרחים מאמינים שהביטוח הלאומי הוא אכן מוסד ביטוחי שיגן עליהם בעת צרה. עצמאים רבים נתקלים בקשיים רבים בעת קטסטרופה רפואית או תאונה, כאשר הם מגלים שהם לא באמת מבוטחים במידה שתאפשר להם רשת ביטחון ההולמת את התשלומים הגבוהים, שאותם הם חשבו בטעות שהם משלמים ל"ביטוח". לכן, מבחינה זו עדיף לאחד את גביית התשלומים המיועדים לקצבאות עם מס ההכנסה, ובכך למנוע את מצג השווא המטעה "מבוטחים", וכן לחסוך בביורוקרטיה של כפל מס מיותר.

חשוב מכך, יש "לשחרר" את הרכיב הביטוחי לשוק החופשי. ראוי לתת למבטחים להילחם עלינו העצמאים. חייבו אותנו כחוק לרכוש ביטוח, בדומה לחובת רכישת ביטוח חובה לרכב, אולם תנו למבטחים השונים להתחרות על התעריף והתמורה. תנו להם לספק לנו, העצמאים, את ההצעות הטובות ביותר עבור ימי מחלה, אבטלה, אבל או מחלת ילד, בדומה לגמלאות השונות המסופקות כיום בביטוח הלאומי.

היום, לעצמאים בישראל אין עוד אמון בביטוח הלאומי, ובצדק. לכן ההצעה להאחדת החלק המיועד לקצבאות עם מס ההכנסה, ושחרור הרכיב הביטוחי לתחרות בשוק, יהפכו אותנו העצמאים משחקן נגרר וחלש בשוק, ללקוח חזק ומחוזר. כזה שייהנה ממוצרים אשר יתפרו למידותיו בלי לפגוע באיכות המוצר, וכן תצטמצם אי-היעילות הממשלתית.

זוהי דרך משמעותית ואיכותית לשפר את אמון העצמאים במערכת, ולדכא את תחושות ה"דופקים אותי", "מנצלים אותי", שחשים בעוצמה חצי מיליון אזרחי המדינה. 

הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת "גרייבר - הרשקוביץ" להובלת מהלכים ציבוריים, לשעבר מנכ"לית הסתדרות העצמאים ומובילת מחאת "לחמורים נמאס"

צרו איתנו קשר *5988