סיום אופטימי למשק ב-2019: צמיחה של 3.3% - מעל התחזיות, אך אסור להתעלם מהסימנים המדאיגים

נתוני המשק ל-2019 שפרסמה הלמ"ס עלו בפרמטרים רבים על התחזיות: הצמיחה הגיעה ל-3.3%, והתוצר העסקי ל-3.5% • אלא שלצד זאת נרשמו גם סימני דאגה: הגירעון של הממשלה והביטוח הלאומי הגיע ל-3.54% מהתוצר, וההשקעה בנכסים קבועים בשפל - 0.3% בלבד • "גלובס" מנתח את סימני האזהרה

המשק הישראלי צמח בשנת 2019 בשיעור של 3.3% / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המשק הישראלי צמח בשנת 2019 בשיעור של 3.3% / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשק הישראלי צמח ב-2019 בשיעור של 3.3% - קצב מעט גבוה יותר מהתחזיות - כך מפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). התחזיות המוקדמות, ערב פרסום הנתון, היו לצמיחה של בין 3.1% ל-3.2%.

לפי אומדן ראשוני ל-2019, התוצר המקומי הגולמי עלה במהלך השנה ב-3.3% - נמוך מעט מהעליות שנמדדו בשנתיים הקודמות.

ניתוח נתוני הצמיחה מראה כי היצוא והיבוא של ישראל, צמחו בקצב נמוך משמעותית מב-2018. חולשה מפתיעה ומדאיגה נרשמה בפרמטר של השקעות בציוד ובמכונות - נתון שעשוי להעיד על האטה בפעילות בתעשייה ובענפים יצרניים. בכנס לסיכום נתוני 2019 שנערך היום בבורסה בתל אביב, נשאלו אנשי הלמ"ס האם ניתן לייחס את נתוני הירידה בהשקעות לשיתוק הפוליטי המתמשך - אך סרבו להגיב.

התוצר העסקי גדל השנה ב-3.5% אך לפי הלמ"ס, בשנים האחרונות ניכרת האטה בקצב הגידול של הסקטור העסקי. במהלך העשור כולו צמח המשק ב-44% - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD למעט אירלנד. הצמיחה לנפש רשמה במהלך העשור כולו גידול של 19%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי הגירעון של הממשלה והביטוח הלאומי עמד ב-2019 על 3.54% תוצר שהם כ-50 מיליארד שקל. נתוני הגירעון של הלמ"ס מחושבים בצורה מעט שונה מהשיטה שבשימוש האוצר. משום כך, בשנה שעברה הגיע הגירעון הממשלתי לפי הלמ"ס ל-3.19% לעומת 2.9% לפי נתוני האוצר. הגירעון של המגזר הממשלתי הרחב, הכולל גם את הרשויות המקומיות, מוסדות לאומיים, מלכ"רים ציבוריים (כמו המוסדות להשכלה גבוהה) ורשויות מקומיות הגיע ב-2019 ל-4% מהתוצר שהם כ-55 מיליארד שקל לעומת 3.6% ב-2018.

הגירעון מזנק מתחילת כהונת הממשלה
 הגירעון מזנק מתחילת כהונת הממשלה

בניגוד לתחזית: יחס החוב הממשלתי ירד

באוצר יכולים להתנחם בכך שלמרות הגירעון הגבוה, החוב היחסי של ממשלת ישראל (במונחי תוצר) דווקא ירד השנה מתחת לקו המשמעותי של 60% והגיע ל-59.5% - לעומת 60.2% בשנה שעברה. זאת בהסתמך על נתוני הצמיחה של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

יחס החוב הוא פרמטר מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל כך שהירידה בו היא בשורה משמחת לאוצר בכלל ולחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו בפרט. באוצר צפו כי היחס יעלה השנה, זו הפעם השנייה ברציפות. ואולם הירידה ביחס החוב לא הושגה בזכות ביצועי הממשלה אלא בגלל גורמים אקסוגניים ובראשם התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה. התחזקות השקל צמצמה את הגידול בחלק החוב של ממשלת ישראל הנקוב מט"ח והאינפלציה הנמוכה צמצמה את הגידול בחוב השקלי הצמוד למדד. בנוסף נרשמה עלייה חדה יחסית במחירי התוצר, עקב העלייה בשכר הממוצע במשק.

הרכב הצמיחה ב-2019 היה דומה לזה של 2018 במרבית הפרמטרים, למעט ירידה מדאיגה בהשקעות. ההשקעה הגולמית רשמה גידול של 0.9%, וההשקעה בנכסים קבועים רשמה עלייה מזערית של 0.3%. בלמ"ס ציינו כי נתוני הגידול בהשקעה השנה היו נמוכים משמעותית מאלה של שנים קודמות, כשהסיבה העיקרית לכך היא ירידה חדה של 8.2% בהשקעות במכונות ובציוד. מדובר בנתון שעשוי להעיד על האטה בפעילות הכלכלית במגזר היצרני.

הנתונים של 2019 טובים
 הנתונים של 2019 טובים

הצריכה הפרטית הייתה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנה החולפת והיא אחראית למעל 50% מהצמיחה הכוללת. בשנת 2019 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-3.9%, לאחר עלייה של 3.7% ב-2018. הגידול בצריכה הפרטית הושפע מיבוא בכלי הרכב, אם כי לפי הלמ"ס יבוא כלי הרכב לא היה בעל השפעה רבה על נתוני הצמיחה השנתיים, אלא בעיקר על חלוקת הצמיחה בין הרבעונים במהלך השנה. בניכוי גידול האוכלוסייה ב-1.9% עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-2%. ההוצאה על צריכה ציבורית גדלה ב-2019 ב-4.1% בדומה לשנה שעברה.

יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-3.3%, לאחר שבשנתיים האחרונות הוא עלה בקצב גבוה בהרבה. ההכנסות מיצוא שירותי תיירות עלו ב-3.3% בהמשך לעלייה של 5.3% ב-2018. ענף ההייטק הוביל גם השנה את היצוא של המשק, כשיצוא שירותים שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר עלה ב-9.2%, לאחר עלייה של 9.9% ב-2018. לעומת זאת, יצוא היהלומים ירד ב-25.1%, והיצוא החקלאי עלה ב-2%.

יבוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה השנה ב-3.4%, לאחר שבשנתיים האחרונות הוא בקצב גבוה בהרבה.

העודף בחשבונות מניע את התחזקות השקל

נתוני הסחר ותנועות ההון של ישראל מצביעים על גידול בעודף - העודף הגדול בחשבונות הלאומיים של ישראל הוא הכוח המניע העיקרי בכלכלה הריאלית מאחורי ההתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים. מאזן הסחר של ישראל נמצא בעודף של 9.8 מיליארד דולר לעומת עודף של 4 מיליארד דולר ב-2018. החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בעודף של 14.8 מיליארד דולר ב-2019, לאחר עודף של 9.5 מיליארד דולר בשנה הקודמת.

העודף בחשבון השוטף ב-2019 היווה כ-3.7% מהתמ"ג, בהמשך לעודף בשנת 2018 שהיווה כ-2.6% מהתמ"ג. כתוצאה מהתחזקות השקל ירדו מחירי היבוא לישראל ב-4.6%, בעוד שמחירי היצוא עלו ב-0.3%. מחירי התוצר המקומי עלו במהלך השנה בשיעור של 2.4%.

קונספרציה של הממשלה וחברות הביטוח

"היכולת של משפחה ממוצעת לרכוש דירה, נמוכה כיום מכפי שהייתה לפני עשור אך גבוהה מכפי שהייתה לפני 20 שנה", כך אמר היום הכלכלן הראשי לשעבר באוצר וראש פורום קהלת לכלכלה כיום, ד"ר מיכאל שראל. בכנס שערכה הלמ"ס לסיכום 2019 אמר שראל כי למרות העלייה המהירה בעשור האחרון במחירי הדיור, אין היום משבר דיור בישראל ולא קשה יותר לקנות דירה מאשר לפני 20 שנה.

עלו מחירי הדיור בקצב מהיר
 עלו מחירי הדיור בקצב מהיר

לדבריו, החישוב המראה כי חל גידול במספר המשכורות הדרושות לצורך רכישת דירה אינו רלוונטי, משום שנתון זה לא מביא לידי ביטוי את שיעורי התעסוקה הגבוהים במשק. "גם אם נניח שבישראל צריכים 120 משכורות לרכישת דירה ובספרד רק 80 משכורות - זה לא אומר שבישראל יותר קשה לרכוש דירה מאשר בספרד כי בספרד יש בעיית אבטלה קשה במיוחד בקרב צעירים, כך שלהרבה מאוד אנשים בספרד אין בכלל משכורת", אמר.

לדברי שראל, כשמביאים בחשבון את העלות של רכישת דירה, כולל משכנתה, אז מצבם של הרוכשים כיום גרוע יותר ממצבם לפני עשור אבל טוב יותר ממצבם לפני 20 שנה, זאת בגלל הירידה בריבית המשכנתאות.

הקושי ברכישת דירה
 הקושי ברכישת דירה

שראל מתח בדבריו ביקורת על חוקי העבודה בישראל שנותנים לטענתו כוח מופרז לארגוני העובדים. בנוסף מתח שראל ביקורת על הנהגת הסדר פנסיית חובה. לדבריו, ההסדר מביא לכך שעובדים המשתכרים שכר נמוך לא ייהנו מהטבת המס לפנסיה משום שאינם משלמים מס הכנסה בלאו הכי, ולעומת זאת הם ייאלצו לקחת הלוואות כדי לסגור את החודש. "אם הייתי קונספירטיבי, הייתי אומר שמאחורי ההסדר הזה עומדת קונספירציה של הממשלה עם חברות הביטוח ועם הבנקים", הוסיף שראל. 

ישראל גדלה: ההגירה לישראל קיזזה את הירידה בילודה / בר לביא

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לסיכום 2019, עולה שאוכלוסיית ישראל חצתה את רף תשעה מיליון התושבים והגיעה לתשעה מיליון ו-136 אלף איש. מדובר בשיעור גידול שנתי של 1.9% בדומה לקצב הגידול בשנה שעברה, הודות לעלייה בהגירה לישראל, שקיזזה ירידה מסוימת בשיעור הילודה.

בהקשר זה ציינו בלמ"ס כי השנה עקף לראשונה שיעור הילודה במגזר היהודי את שיעור הילודה במגזר הלא-יהודי: מספר הילדים לאישה במגזר היהודי עומד על 3.05 לעומת 3.04 ילדים בממוצע לאישה לא-יהודייה. שיעורי הילודה בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות המפותחות כשהממוצע במדינות אלה עומד על 1.65 ילדים לאישה.

למרות הריבוי הטבעי הגבוה, דווקא הזקנות האוכלוסייה צפויה להיות התופעה הדרמטית ביותר בישראל בשנים הקרובות. לפי נתונים שהציג סגן מנהלת אגף דמוקרטיה ומפקד בלמ"ס ד"ר אחמד חליחל בכנס שנערך לכבוד סיום השנה, אוכלוסיית המדינה אומנם גדלה, אך היא גם הופכת למבוגרת יותר. לפי הנתונים, שיעור בני ה-65 ויותר מכלל האוכלוסייה, שעומד כיום על כ-11.8%, צפוי להגיע בעוד שני עשורים ל-14.3%. בנוסף, שיעור המבוגרים בגילאי 90 פלוס צפוי להכפיל עצמו עד 2040.

במספרים מוחלטים הגידול נראה יותר דרמטי: מספר בני ה-65 פלוס באוכלוסייה שעמד ב-2015 על 939 אלף יכפיל את עצמו עד 2043 ויגיע ל-1.9 מיליון ב-2040. מספר בני ה-90 פלוס יגדל במהלך אותה תקופה פי 3: מ-45 אלף ב-2015 ל-140 אלף ב-2040.

הזדקנות האוכלוסייה הצפויה מציבה אתגרים רבים בפני מקבלי ההחלטות במגוון תחומים: בחינת גיל הפרישה, שעומד כיום על 62 לנשים ו-67 לגברים, הענקת ביטחון סוציאלי ומניעת שחיקת קצבאות הפנסיה, התמודדות עם הביקוש העולה למטפלים סיעודיים, העומס הגובר על מערכת הבריאות ועוד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988