מהיום: הקורקינטים החשמליים בת"א מחויבים בלוחיות רישוי

החל מהיום, חברות הקורקינטים השיתופיים יידרשו להצמיד מספרי זיהוי לכל כלי חשמלי המוצב על-ידן במרחב הציבורי • מספרי הרישוי יאפשרו לתושבים לדווח על מפגעים בהם מעורבים הכלים • העירייה הגדילה את רף הכלים ל-2,800 למפעילים, במקום רף של 2,500 עליו הצהירה רק לאחרונה

לוחית זיהוי לקורקינטים השיתופיים / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו
לוחית זיהוי לקורקינטים השיתופיים / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

החל מהיום (ד'), 1 בינואר 2020, חברות הקורקינטים השיתופיים ליים, בירד ו-ווינד יידרשו להצמיד מספרי זיהוי לכל כלי חשמלי המוצב על-ידן במרחב הציבורי, זאת במסגרת תקנות שהוציאה עיריית תל אביב.

מרבית הכלים כבר צוידו במספרי רישוי, שיאפשרו לתושבים לדווח לעירייה באמצעות האפליקציה העירונית 106 על מפגעים בהם מעורבים הכלים, דוגמת נסיעה על המדרכות. הדיווח צריך לכלול תמונה ונקודת ציון. החברות יידרשו "לטפל" בנהגים הסוררים ולהעביר דיווח על אופן הטיפול לעירייה - נהג שייתפס לראשונה יקבל אזהרה, בפעם השנייה הוא ייחסם למשך חודשיים מהשירות, ובפעם שלישית שבה ייתפס רוכב על המדרכה הוא ייחסם למשך שנה.

נושא האכיפה, שאינו מהווה כוח הרתעתי מספיק, יתוגבר על-ידי יחידת פיקוח ייעודית שבה 22 פקחים. הפקחים יתמקדו בהטלת דוחות על רכיבה אסורה במדרכה ובשבילים השמורים להולכי רגל.

ב-2019 חולקו 21 אלף דוחות בגין רכיבה אסורה על המדרכה על-ידי פקחי העירייה. יצוין כי חלוקת הסמכות בנושא האכיפה בין המשטרה ובין העירייה לא מאפשרת לפקחי העירייה להטיל קנסות במקרים של אי-חבישת קסדה בעת הרכיבה. משטרת ישראל הטילה ב-2019 יותר מ-33.3 דוחות נגד רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים - מחציתם על רכיבה ללא קסדה (קנס של 250 שקל).

עוד מוסיפה העירייה תאי חניה המיועדים לכלים הזעירים: בנוסף לכ-220 תאי החניה הייעודיים שמסומנים כיום, סומנו עוד כ-180 תאי חניה ברובע 5 (דרומית לבוגרשוב). באזורים אלה לא יתאפשרו סיום נסיעה ונעילת הכלים מחוץ לתאים. העירייה גם קבעה כי כל חברה להשכרת כלים שיתופיים תהיה מוגבלת להצבה של 2,800 כלים, כש-12% יוצבו בדרום ובמזרח העיר. מדובר בעלייה של 300 כלים למפעיל מההצהרה האחרונה שלה, שם אמרה שהרף יהיה 2,500 כלים. 

על-מנת לייצר סדר בכאוס הציבורי שנוצר עם כניסת הכלים החשמליים להשכרה, רק לפני שנה וחצי, לעיריית תל אביב וכמוה לרשויות האחרות, "קל" יותר לטפל בחברות הפועלות מכורח רישיון הפעלה (שאפשר לבטלו לחברה המפרה את החוק). אלא שרק אחד מתוך 4 מהכלים הם כלים שיתופיים, ומכאן שרוב-רובם של הכלים שנעים במרחב הציבורי הם כלים פרטיים שנמצאים בבעלות הרוכבים. האסדרה בתחום הזה נמצאת בסמכות משרד התחבורה, אלא שבהיעדר ממשלה יציבה, אי-אפשר לצפות לשינוי כלשהו מהכיוון הזה, לרבות הגברת הסמכויות לאכיפה על-ידי הפקחים העירוניים או הסדרה של לוחיות רישוי גם על כלים אלה.

מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה בעיריית תל אביב, מסרה כי "המדיניות העירונית היא להחזיר את המדרכות להולכי הרגל, לייצר תרבות רכיבה בטוחה, למתן ולהאט את תנועת הרכבים בעיר. כחלק מהסדרת פעילות הקורקינטים השיתופיים, יצאנו למהלך שמטרתו להגביר את הבטיחות באמצעות פיקוח על רכיבה על-פי חוקי התנועה, על-ידי חיוב רישוי לכלים השיתופיים, במסגרת היתר ההפעלה שאנו נותנים לחברות.

"חובת הרישוי תושת בשלב ראשון על החברות המפעילות, במטרה להרתיע את הרוכבים שברובם הם מזדמנים מלבצע עבירות רכיבה שמסכנות את חייהם ואת חיי זולתם, ולהגביר את יכולת הפיקוח שלנו על אופן הרכיבה. במקביל נמשיך לפעול מול הכנסת ומשרד התחבורה על-מנת לקדם חקיקה ארצית, שתחייב את כלל האופניים והקורקינטים, פרטיים ומסחריים כאחד, בהתקנת מספר רישוי".

ב-1.2.2020 ייכנסו לתוקף תקנות נוספות שמגבילות את הרכיבה באזורים מסוימים: בחלק מהאזורים הכלים יצטרכו להאט את מהירות הרכיבה אוטומטית ל-15 קמ"ש, במקום 25 קמ"ש המהירות המירבית המותרת לרכיבה; ובאזורים שמוגדרים כמוגבלי תנועה, דוגמת הדק בנמל תל אביב, הכלים יכבו אוטומטית בכניסה לאזור המוגדר. גם מגבלה זו חלה רק על הכלים המושכרים. מ-15.6.2020 שלוש המפעילות יצטרכו לצייד את הכלים בקסדה שתהיה זמינה לרוכבים - אתגר טכנולוגי שלא מוכר להן ממדינות אחרות ושיחייב אותן ליצירתיות.