משרד האוצר יבדוק את ההתקשרות עם קיימא שבשליטת דן אריאלי בעקבות תלונה של חוקרים מהעברית

חוקרים במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית פנו ליועץ המשפטי של האוצר בבקשה לבדוק אי-סדרים בהתנהלות פרויקט של ייעוץ בתחום הכלכלה הארגונית, שמבצעת חברת קיימא של פרופ' דן אריאלי, עבור אגף התקציבים במשרד. לטענת החוקרים, המכרז שבו זכתה קיימא למתן שירותי ייעוץ לאגף התקציבים באוצר היה תפור מראש עבור אריאלי. מבדיקת "גלובס" עולה, כי מאז זכייתה של קיימא במכרז, נרשם גידול דרמטי בהיקף פעילותה מול אגף התקציבים והיקף ההתקשרות המצטבר מתקרב ל-20 מיליון שקל.

כלכלה התנהגותית היא ענף שבו מנסים להשפיע על התנהגות כלכלית של בני אדם באמצעות פסיכולוגיה קוגניטיבית. כך למשל הוכח בשנים האחרונות, כי אפשר לגרום לאנשים להתאמץ יותר לחסוך חשמל, אם מציגים להם נתונים על חשבונות החשמל של שכניהם. אפשר לגרום לאזרחים להשתמט פחות מתשלום מסים, כששולחים להם הודעות אישיות המנוסחות בצורה מסויימת. כך גם ניתן לצמצם את תופעת ה-No Shows או תורים לרופאים, שאנשים קבעו מראש אך החליטו מסיבות שונות לא להגיע בלי שטרחו להודיע על ביטול התור.

במשרדי הממשלה התאהבו בשנים האחרונות באפשרות להשתמש באמצעים פסיכולוגיים פשוטים וזולים כדי להשפיע על התנהגות של הציבור, באופן שיביא חיסכון משמעותי מאוד במשאבים למדינה.

הרעיון הגיע לישראל מבריטניה. אנשי האגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה התרשמו מפעילותה של יחידה ממשלתית מיוחדת (שהופרטה מאז) לקידום כלכלה התנהגותית, שפעלה במסגרת משרד ראש הממשלה הבריטי. ב-2016 שכר משרד ראש הממשלה את שירותיו של צוות חוקרים של המכון לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, בעלות של חצי מיליון שקל לשנה. במהלך שנת הפעילות הראשונה ביצעו החוקרים כשמונה פרויקטים של ייעוץ מקצועי למשרדי ממשלה שונים. הצוות של המכון כלל חמישה חוקרים ורוב העבודות היו עבור רשות שוק ההון, בנושאים כמו חינוך לאוריינות פיננסית, ביטוח סיעודי וחיסכון פנסיוני.

בתחילת 2017 פרסם האוצר מכרז משלו לשירותי ייעוץ בנושאי כלכלה התנהגותית. במכרז זכתה חברת קיימא של אריאלי, לאחר שהוגשה אליו רק הצעה נוספת אחת. היקף ההתקשרות עם קיימא עמד על 4.2 מיליון שקל. גופים אחרים ששקלו להתמודד במכרז התרשמו כי אריאלי היה מסומן מראש כזוכה בו. כך, למשל נאמר לחוקר במכון לחקר הרציונליות על-ידי גורם באוצר, שהיה מעורב במכרז, כי הוא "שייך לדן אריאלי". תנאי המכרז - ובהם ניקוד על ניסיון בייעוץ לממשלות - הרתיעו גופים נוספים ובהם המכון הישראלי לדמוקרטיה מהגשת הצעות. ההמכון מסר בתגובה שהוא "בוחן מעת לעת שיתופי פעולה עם הממשלה במגוון רחב של תחומים. לאחר שבחנו את פרטי המכרז המדובר מצאנו לנכון שלא להגיש מועמדות".

גורמים ששקלו לגשת למכרז ציינו בשיחה עם "גלובס", כי שיטת הניקוד העניקה משקל חריג לניסיון של ראש צוות היועצים ומשקל נמוך יחסית לניסיון ולכישורים שנדרשו משאר חברי הצוות.

השנה זכתה קיימא במכרז נוסף, שבו נשארה מתמודדת יחידה.

גורמים בתחום מתחו ביקורת על חוסר ניסיונם של החוקרים האחרים בקיימא: "מלבד אריאלי, אין שום אדם בעל רקורד אקדמי שמפקח על מה שחברת קיימא עושה וממליצה לעשות" אמרו ל"גלובס". החברה הוקמה ב-2016 כוללת כיום 8 חוקרים מתחום הכלכלה פסיכולוגיה קוגניטיבית מדיניות ציבורית מתמטיקה וסטטיסטיקה ומדעי המחשב, לצד אנשי מחשבים והפקה שאחראים על ניסויים שהחברה מעורבת בהם.

כך או כך, מאז זכייתה של קיימא במכרז הראשון, נרשמה התרחבות דרמטית בהיקף פעילותה: על-פי אתר מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי, היו לחברה בשנתיים האחרונות התקשרויות בהיקף כולל של מעל 28 מיליון מול אגף התקציבים ומתוכן שולמו לה עד היום סוכמים בהיקף מצטבר של כ-10 מיליון שקל.

בחברה אומרים כי כל התקציבים שהועברו לחברה שימשו למימון כ-20 תוכניות שנעשו עד היום בהזמנת אגף התקציבים, מול משרדי ממשלה שונים ובהם משרד החינוך, הבריאות והתחבורה. מדובר, בין היתר, בפרויקט שנועד לבדוק מדוע המדיניות לסגירת הפער בין בנים לבנות בלימוד מקצועות STEM (המקצועות הריאליים) - אינה אפקטיבית. במסגרת התוכנית נעשה ניסוי שהקיף 450 תלמידים, שבדק את השפעת התוכניות לעידוד לימודי המקצועות הריאליים.

תוכנית נוספת, שנעשתה בהזמנת אגף התקציבים, קשורה לבדיקת ההיתכנות של מודלים שונים של אגרות גודש, במסגרתו השתתפו מעל 1,000 נהגים בניסויים שונים תמורת תשלום.

העבודה מול הממשלה כרוכה באתגרים לא פשוטים, למשל עיכובים בתשלומים לספקים. אריאלי ציין בעבר באחד הראיונות שנתן בתקשורת, כי נאלץ לא-פעם לממן מכיסו את החברה בשל עיכוב בתשלומים. בקיימא מציינים, כי אריאלי מנהל ומפקח באופן אישי ויומיומי אחר כל התוכניות המחקריות שנעשות במסגרת ההתקשרות עם האוצר. כמו כן מציינים כי כל החוקרים בצוות נבחרו על-ידיו באופן אישי.

בנוסף, בקיימא מציינים כי מאז הזכייה במכרז, אריאלי מקפיד לשהות בארץ שבעה ימים בכל חודש, בין היתר, לצורך פגישות באוצר ובמשרדי ממשלה. כמו כן הרצה עשרות פעמים בסקייפ לגורמים ממשלתיים על הפעילות שנעשתה במסגרת התוכניות.

בקיימא מציינים, כי הסכום שהחברה מקבלת עבור עבודת חוקריה אינו עולה על 360 אלף שקל לתוכנית ובמקרים רבים פחות מכך.

באשר לעובדה שזכתה עד היום בכל התוכניות הקשורות לכלכלה התנהגותית (מלבד הראשונה), בקיימא אומרים כי לחברה יש ייחודיות כפולה. ראשית, בגלל הרקע והניסיון של אריאלי ושנית בגלל היכולת של החברה לערוך ניסויים בשטח. לדברי החברה, "נשמח שיהיו עוד גופים בתחום. זו רק ההתחלה של הדרך".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי החל ב-2017, המשרד מצוי בהתקשרות עם חברת קיימא לאבס שזכתה בשני מכרזים פומביים למתן שירותי ייעוץ וביצוע ניסויים בתחום הכלכלה ההתנהגותית. בחלק מהמקרים אפשר כבר כעת לראות את תוצאות הניסויים הללו בשטח, כדוגמת ניסוי שבוצע במערכת הבריאות הציבורית לצמצום אי-הגעה לתורים בבתי חולים וקיצור משכי ההמתנה, אשר הביא לחיסכון של עשרות מיליונים שקלים.

בשלוש השנים הללו סך התשלומים שהועברו לחברת קיימא בגין השירותים שניתנו היו בממוצע 3.4 מיליון שקל לשנה. איננו יודעים להשוות להתקשרות של משרד ראש הממשלה עם המכון לרציונליות מבחינת מהות והיקף השירותים שניתנו. להבנתנו, השירותים שסופקו במסגרת ההתקשרות ההיא כללו בעיקר מחקר בעוד עיקר העלות בהתקשרות עם קיימא היא עלות ביצוע ניסויי שטח. רק לפני כעשרה ימים הועלו לראשונה על ידי מספר חוקרים שלא התמודדו בשני המכרזים הפומביים שפורסמו לציבור בעניין, שהאחרון שבהם פורסם ב-2018, טענות בדבר ניהול המכרז. הגם שניהול המכרז הסתיים לפני תקופה ממושכת, ויש בעובדה זו כשלעצמה כדי לדחות את הדיון בטענות, הטענות תיבחנה ותינתן תשובה לפונים בהתאם למקובל. 

*** גילוי מלא: מערכת "גלובס" קיימה בעבר מגעים שלא הבשילו לשיתוף פעולה נקודתי עם דן אריאלי.