בנק ישראל על חדרי המסחר בבנקים: יש לשפר את ההוגנות, את השקיפות ללקוחות ואת הניטור והפיקוח על התקשורת

כך עולה מסקירה שפרסם היום הפיקוח על הבנקים, במסגרתה מוצגות חולשות שנמצאו בהתנהלות חדרי מסחר בנקאיים • "נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

ישנו מקום לשיפור ההתנהלות של חדרי העסקאות של הבנקים בהוגנות ובשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת, כאשר ישנם פערים בהיבטים אלה בין הנהוג בחדרי העסקאות במערכת הבנקאית בישראל לבין הנהוג בעולם.

כך טוענים אנשי בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, שפרסם היום (ב') סקירה בעניין "פעילות הפיקוח על הבנקים לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות", תוך שהם מסבירים כי זה נדרש "על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים כאמור במערכת הישראלית". מנגד, בבנק המרכזי שמפקח על הבנקים בישראל מציינים לחיוב כי "מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל הינו ככלל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים הינו קטן יותר".

על כן פועל הפיקוח על הבנקים שבראשות המפקחת היוצאת ד"ר חדוה בר, "להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים, לרבות הכללת דוגמאות של עשה ואל תעשה", כמו גם הנחיה לבנקים "לשפר את הניטור אחר התנהגות הסוחרים באמצעי התקשורת השונים - בין היתר באמצעות בחינת שילובן של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, הגברת מעורבות פונקציות ניהול הסיכונים והציות בתחומים אלה, קביעת מדגמי האזנות הולמים ועוד", כשהבנק המרכזי מזהה שיש עוד כברת דרך לשיפור וקידום הנושא "וממשיך לבחון דרכים לקידום היעילות, ההגינות והשקיפות של פעילות המסחר בחדרי עסקאות (במט"ח ובמכשירים פיננסיים אחרים) ולקידום היושרה בשוק".

בבנק המרכזי מסבירים כי הם נדרשו לנושא התנהלות חדרי העסקאות בבנקים למרות שלא קרו פה אירועים חריפים, "על רקע סדרה של שערוריות פיננסיות גדולות שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהלות לקויה של סוחרים (דילרים) בחדרי עסקאות של בנקים גדולים בעולם", שהצריכו, להגדרת הפיקוח, לפעול "לצמצום סיכוני התנהגות בפעילות בחדרי עסקאות". זאת, תוך שהבנק המרכזי "מייחס לפעילות זו פוטנציאל סיכון גבוה ובהתאם לכך פועל על מנת למנוע התממשות הסיכון בדומה לאירועים שחלו בחו"ל".

הניסיון הבינלאומי שעליו נסמך הפיקוח המקומי כולל בין היתר את "השערוריות הפיננסיות הגדולות שהתרחשו בעולם", שנבעו "מהתנהלות לקויה של סוחרים בחדרי עסקאות של בנקים גדולים, אשר הביאו לפגיעה משמעותית בציבור ובשווקים. כשלים מרכזיים שנחשפו כללו מניפולציות בשוק כאשר סוחרים תיאמו ביניהם במשך שנים דרכים להשפיע על שערי חליפין ועל שערי ריבית, ומקרים שבהם סוחרים ביצעו פעילות לא מורשית תוך הסתרת עסקאות שביצעו ופוזיציות להפסד".

על כן, מספרים בבנק המרכזי, כי "במהלך השנתיים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים סקירה מערכתית שמטרתה הייתה לבחון ולהעריך אם קיימות חולשות בכללי ההתנהגות בחדרי עסקאות של הבנקים בישראל, אופן אכיפתם וניטורם", כשבשורה התחתונה נמצאו כמה נקודות חוזקה וכמה היבטים שדורשים שיפור, כאמור. בבנק המרכזי מעדנים את האמור בכך ש"קיים באופן מובנה אתגר גדול במיוחד לקיים בקרה ופיקוח אפקטיביים על הפעילות בחדרי העסקאות, ולוודא שהיא אכן מתבצעת באופן נאות ובהתאם לכללים".

ואולם, למרות האתגר, ישנה חשיבות לפיקוח טוב יותר וזאת מאחר, לדברי הבנק המרכזי, "חולשות בבקרה ובפיקוח על חדר עסקאות עלולות לגרום במצבים מסוימים להפסדים לבנק עצמו, במצבים אחרים להפסדים ללקוחות שלו, וכאשר מדובר בהטיה של מחירי השוק כפי שנעשה בחו"ל, גם להפסדים לציבור הרחב, לקופות גמל ופנסיה וכו'".

עוד נמצא בביקורות השונות, למשל, "מקרה מסוים" שבו "בנק ביצע לבקשת לקוח עסקאות הפוכות בנגזרים בהיקפים גדולים, למרות שעלה ספק לגבי ההיגיון הכלכלי בהן. במקרה אחר דרג מבצע בבנק מנע דיווח על חריגה של לקוח ממסגרת, מכיוון שזו נחשבה לזמנית, על ידי הזרמת עסקאות דמה בנגזרים לחשבון הלקוח", ציינה הודעת הפיקוח.

בשורה התחתונה הסקירה העלתה כי "נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות", וזאת כאשר "בהיעדר כללים הסוחרים נשארים תכופות ללא הכוונה אל מול מצבים ודילמות שבהם הם נתקלים בחיי היום יום". על כן בבנק המרכזי רוצים שהנהלות הבנקים תקבענה "כללים ברורים" הנוגע בין היתר לכך שבחדרי העסקאות סוחרים נחשפים למידע מוקדם ש"אותו הם יכולים לנצל לטובת הבנק ולטובתם", או לגבי ההגינות של המרווח ללקוח "כך שהלקוחות יוכלו לבצע השוואות מחירים ולקבל מחיר תחרותי".

היבט נוסף שהפיקוח על הבנקים רוצה שהנהלות הבנקים יידרשו אליו הינו המידע הראוי, והאסור, שעל הסוחרים לשתף עם לקוחותיהם, כחלק מ"תובנות ומידע תומך החלטה", שהם מספקים ללקוחותיהם "על מנת לתת להם שרות בנקאי אפקטיבי וליצור יתרון יחסי על פני המתחרים".

תחום נוסף שבנק ישראל רוצה שיפוקח טוב יותר על ידי הבנקים הינו ניטור התקשורת בחדרי המסחר, כך שכל ערוצי התקשורת של הסוחרים מול הלקוחות, יהיו מנוטרים (כגון באמצעות טלפונים ניידים, זירות צ'ט מסוימות או דוא"ל). במקביל, הבנק המרכזי רוצה לשפר את האפקטיביות של אמצעי הניטור האמורים, שכבר קיימים, כשהוא מצא בביקורות שערך כי "במרבית הבנקים בארץ לימוד והטמעת מערכות ניטור ממוחשבות מתקדמות נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, כך שבפועל הניטור המתבצע נעשה עדיין באמצעים לא מתוחכמים ובאמצעות מדגמים קטנים יחסית, כך שאינו אפקטיבי דיו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988