קרטל המטענים: ביהמ"ש אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד אל על ו-3 חברות תעופה

עמותת "הצלחה" טענה כי תיאום מחירים בין אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס גרמו לנזקים של כ-613 מיליון שקל

מטוס תובלה של אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס
מטוס תובלה של אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

בית המשפט המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבע חברות תעופה בגין "קרטל המטענים". התובעת, עמותת "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, טענה כי בין השנים 2000-2006 פעלו אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס (ששייכת לקבוצת לופטהנזה) בתיאום מחירים "והיו צד לקרטל עולמי גלובלי", לרבות הטסת מטענים מישראל ואליה, בשעה שהן תיאמו ביניהן את הרכיבים בתעריפי הטסת המטען (היטל הדלק והיטל הביטחון).

טענת עמותת "הצלחה" היא כי בתקופה האמורה כ-20 חברות תעופה שמטיסות לישראל מטענים (קרגו), מתוכן שתי חברות ישראליות - אל על ו-ק.א.ל - החזיקו יחד בנתח של כ-60%-70%. בין לקוחות הטסת המטען נמנות יבואניות כמו חברות תרופות, חברות שילוח ולקוחות פרטיים (שבשנים המדוברות מספרם היה נמוך מכיום).

7 שנים אחרי הגשת התביעה, שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, אישר לנהל אותה כייצוגית. התביעה הוגשה על נזקים בהיקף 613 מיליון שקל, שחולקו בין ארבע החברות. כך, חלקה של אל על עמד על 473 מיליון שקל, של לופטהנזה על 60 מיליון שקל, של בריטיש איירוויז על 41 מיליון שקל, ושל סוויס על 39 מיליון שקל. בשלב הבא ידון בית המשפט בנזק.

הקרטל נחשף ב-2006 על-ידי הרשויות בארה"ב, שם גם נוהלו שורה של תביעות נגד חברות תעופה שונות, לרבות נגד אל על. תביעות אלה הסתיימו בפיצוי ששילמה אל על במסגרת הסדר פשרה. אולם טענת התובעים היא כי הפיצוי הזה אינו מכסה את הנזק שנגרם לצרכנים הישראלים, צרכנים ישירים וצרכנים שנפגעו באופן עקיף (כלומר שהזמינו משלוח דרך חברות שילוח בינלאומיות). כך גם הוגדרו חברי הקבוצה הרלוונטיים לתביעה בהחרגה למשלוחים שבוצעו מארה"ב או לארה"ב מישראל.

את עמותת "הצלחה" מייצגים עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור. בשלב זה קבע השופט כי עמותת "הצלחה" ובאי-כוחה יקבלו 400 אלף שקל בגין הטיפול עד כה; 55% מהסכום הזה תשלם אל על, ו-15% תשלם כל אחת מהחברות האחרות. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988