אופציות וביטקוין במקום הרכב והדירה: איך אפשר לחלק בין בני זוג נכסים כלכליים חדשים שקשים להערכה?

חלוקת רכוש בין בני זוג במהלך גירושים היא דבר מורכב, כאשר יש לצדדים עסק, בתים, חברות, זכויות פנסיוניות ונכסים אחרים. החלוקה כרוכה פעמים רבות בשיערוכים מורכבים וחוות-דעת סותרות, ובית המשפט נדרש למלאכה כלכלית לא פשוטה. בתקופה האחרונה המלאכה הזאת נהייתה מורכבת אף יותר, לאור סוגי הרכוש "החדשים" שלא היו קיימים בעבר, והופכים נפוצים יותר ויותר, בהם מטבעות וארנקים דיגיטליים ואופציות ומניות שמחזיקים אנשים פרטיים בחברות הייטק.

אז איך מחלקים את הנכסים החדשים הללו, כאשר בניגוד לרכב או לדירה המסורתיים, אין להם ערך קבוע, וערכם יכול להשתנות מדי יום מחדש? האם שופטי בית המשפט לענייני משפחה מסוגלים להתמודד עם הסוגיות החדשות?

לדברי פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, "זו שאלה קשה - עד כמה שופטי משפחה, שלהם הכשרה וניסיון ייחודיים בתחום הרגיש והמיוחד של דיני המשפחה, מסוגלים גם להתמודד עם סוגיות כלכליות מורכבות אשר נדרשת להם הכשרה מיוחדת כפי שיש לשופטים היושבים במחלקה הכלכלית. מניסיון של תיקים שהתנהלו אצלנו בקליניקה, נראה כי קיים אכן קושי בתיקים מסוג זה, אשר נוטים להימשך זמן רב, ולא פעם נמנעים השופטים מהכרעה ומעדיפים לפנות לעוד ועוד מומחים, ומאיצים בצדדים להתפשר.

"בכך, לכשעצמו, אין פסול, אלא שכאשר הפשרה מושגת על בסיס פערים גדולים בין הצדדים, ומגיעה כתוצאה מאי-יכולת הצד החלש להמשיך בהליך האינסופי הכולל עוד ועוד מומחים בתשלום, כפי שבדרך-כלל קיים במקרים מן הסוג הזה - הפשרה לא תעשה צדק".

פרופ' הלפרין-קדרי מספרת כי "בתיק מסוים שהגיע אלינו, חלק ניכר מן הרכוש כלל חברות החזקה בחו"ל. לצורך מימון חוות-דעת אקטוארית נדרשה האישה לשלם מאות אלפי שקלים שאין ברשותה, והדבר מנוצל בכדי להפעיל עליה לחצים להתפשר על סכום הנמוך במידה רבה ממחצית הרכוש המוערך".

בלתי אפשרי להעריך את הנכסים

סוגיית חלוקת הנכסים המודרניים תידון הערב (ג') בכנס של מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, במושב בהנחייתו של פרופ' דוד האן.

לדברי עו"ד יוסף מנדלסון ממשרד עורכי הדין יוסף מנדלסון ושות', שעתיד להשתתף בפאנל, "ההתפתחות הכלכלית והעסקית בעולם מביאה את תחום דיני המשפחה להתמודד עם חלוקת נכסים שונים מאשר היו בעבר. הנכסים האלה, היכולת ההערכתית שלהם היא הרבה יותר מורכבת עד בלתי אפשרית. אנחנו רואים שהעובדה הזו מביאה למעשה להקצנה של עמדות הצדדים המתדיינים בדיני המשפחה. כלומר, חוסר היכולת להעריך נכסים כאלה בתחום רגיש כמו דיני משפחה אינה מקלה על התהליך, אלא מקשה עליו, מגבירה את הליטיגציה ואת המדון בין הצדדים".

לדברי פרופ' ורו"ח הדס גלנדר, המנהלת האקדמית של תוכנית ה-MBA המתמחה בביו-רפואה וניהול חברות טכנולוגיה במכללה למינהל, "במקרה של הערכת שווי כלכלית לחברה, כאשר לאחד מבני הזוג ישנה החזקה או בעלות, יש להבחין בין המצבים בהם ההחזקה איננה מהותית, והבעלים אינו מעורב ומנוע מלהשפיע על התוצאות, אז קל יותר להתייחס לנתונים הכספיים של החברה כמייצגים - לבין מצבים בהם הצד המחזיק בבעלות בחברה גם מעורב בניהולה ואף לעתים מהווה בעל שליטה ואיש מפתח בפעילות החברה.

"במקרה כזה נדרשת בחינה מעמיקה ולעתים אף ביקורת חקירתית לזיהוי מגמות מכוונות שמטרתן להשפיע באופן מלאכותי על השווי, כמו הקמת חברות אחרות והעתקת הפעילות הרווחית אליהן, משיכות שכר וניפוח הוצאות, העמסת עלויות אישיות על העסק, הברחת נכסים וכו'. המשמעות היא היעדר יכולת להתבסס על התוצאות המשוקפות בדוחות הכספיים למועד הקרע והצורך של מעריך השווי לבצע התאמות על בסיס ניתוחים כלכליים נוספים". 

דוגמה נוספת היא נכסי הקריירה האנושיים. לדברי פרופ' גלנדר, "היו מקרים שאנשים נאלצו לשלם עבור הערכה של נכס כזה כמו כושר ההשתכרות שלהם או של בני הזוג, ולאחר מכן ההכנסות עלו, או שהן ירדו, והתשלום לא שיקף בהכרח את השינויים העתידיים".

אז מה הפתרון לבעיות ההערכה?

מנדלסון: "בתחום רגשי כמו דיני משפחה צריך לפתח מודלים אחרים שיתמודדו עם הבעיה. בתי משפט יצרכו תוך כדי תנועה לפתח את המודלים שיתאימו לכך. דיני המשפחה אמורים לפתח שיטות אשר יתמודדו עם אותם קשיים הערכתיים על-מנת לנסות ולהפחית את החיכוך בין הצדדים".

לדבריו, "כבר היו דוגמאות של אנשים שפעלו על-פי הערכת שווי של חברת סטארט-אפ מסוימת, למרות שמדובר בניסיון כמעט בלתי אפשרי. בעל האופציות שילם לבן או בת הזוג לפי ההערכה בזמן ההליך, וחברת ההזנק לא הגשימה את הציפייה ונסגרה. התוצאה בפועל הייתה שמישהו שילם עבור נכס שבסוף לא היה קיים".

בהקשר של נכסי השתכרות אישיים מוסיפה פרופ' גלנדר: "בנכסי המוניטין האישי, הקרויים 'נכסי קריירה' ולמעשה עוסקים ביכולת ההשתכרות העתידית של בני הזוג, הנסמכת על המוניטין והמסוגלות שנבנתה ונצברה לאורך שנות הנישואים, התפתחה פרקטיקה שלמעשה מציגה שתי אלטרנטיבות - של תשלומים עתידיים או היוונם לכדי תשלום חד-פעמי בערך הנוכחי".