דעה: על טיפשות ואבסורד - תוכנת הריגול הישראלית, הנסיך הסעודי, הנשיא האמריקאי והמיליארדר־המו"ל

האם ג'ף בזוס מתחרט על רכישת ה'וושינגטון פוסט'? טינתו העמוקה של טראמפ כבר עלתה לו 10 מיליארד ד' באובדן חוזה ענקי עם הפנטגון • האם היה קשר בין הטינה הזו לפריצה לסלולר של בזוס ולטענה שיורש העצר הסעודי שלח במו ידיו תוכנה זדונית לווטסאפ של בזוס? • דעה

הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס / צילום: shutterstock
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס / צילום: shutterstock

בשביל ג'ף בזוס זה היה כסף קטן. רבע מיליארד דולר תמורת אחד העיתונים המהוללים ביותר בעולם. לא סתם עיתון, אלא העיתון החשוב ביותר בעיר הבירה החשובה ביותר בעולם. זה העיתון שהילך אימים על ממשלות ועל נשיאים, וקנה את עולמו בימי פרשת ווטרגייט.

בזוס הוא חובב המלה הכתובה. כזכור, את עלייתו המטאורית הוא התחיל בדוכן ספרים אלקטרוני.

מיליארדרים נוטים לקנות מותגים מפורסמים, בדרך כלל קבוצות ספורט. פול אלן, המייסד המשותף של מיקרוסופט, שמת לפני שנה ורבע, קנה ב־1988 קבוצת כדורסל ידועה, אחר כך קנה קבוצת פוטבול ידועה, לבסוף קנה קבוצת כדורגל.

מיליארדרים אחרים מענף הטכנולוגיה העלית רכשו כלי תקשורת. מיליארדר הביו־טכנולוגיה, פטריק סון־שיונג, רכש את ה"לוס אנג'לס טיימס", העיתון הגדול ביותר בחוף המערבי של ארה"ב. אלמנתו של סטיב ג'ובס היא בעלת החזקה עיקרית בכתב-העת היוקרתי 'אטלנטיק'.

למען האמת, זה רעיון לא רע. הסכמה פחות או יותר כללית שוררת, שחייה של העיתונות הכתובה תלויים לה מנגד. תפוצת עיתונים פוחתת ברוב הארצות העשירות (לכו להודו, אם אתם רוצים עיתונים המוסיפים לגדול). התחרות הקטלנית ביותר באה מצד האינטרנט. מה הם רבע מיליארד דולר בשביל טיטאני האינטרנט, שהונם האישי חצה את תקרת המאה־מיליארד, ושווי השוק של החברות שבראשם הם עומדים מתנשא מעל טריליון? לכאורה אין זה אלא טבעי, כי מי שהקיזו את דמה של העיתונות יציעו לה עירוי דם.

לא לנו לכמת את רגשי האשמה של מיליארדרים בעניין כלשהו. נדבנותם בהחלט מפותחת, ומפעם לפעם אנחנו שומעים התחייבויות חגיגיות שהם יוותרו על כל נכסיהם, או לפחות על רובם. קרן הצדקה הענקית של מלינדה וביל גייטס שיפרה את חייהם של מיליונים בארצות העניות. גם אחרים, עשירים פחות, עשו חיל.

"מדוע אנשים עשירים רוכשים"

ג'ף בזוס עדיין לא פרש מניהול פעיל לטובת פילנטרופיה, ולפי מיטב ידיעותינו הוא גם אינו שוקל פרישה כזאת. מדוע אפוא רכש את ה"וושינגטון פוסט" ב-2013?

ג'ושואה בנטון, העומד בראש 'נימאן ג'ורנליזם לאב' באוניברסיטת הרווארד, הציע בשעתו הסבר ענייני. "הסבר מרכזי הוא שהעיתונות זולה יחסית, ונעימה לניהול. הבעלות על מוסד תרבותי בעל-משמעות מעניקה סיפוק אישי. אפשר בהחלט לטעון, שלג'ף בזוס יש יותר השפעה בוושינגטון עכשיו ממה שהייתה לו אילמלא רכש את ה'וושינגטון פוסט' [...] אבל מדוע אנשים עשירים רוכשים להקת בלט, או מוזיאונים? יש תערובת של סיבות. בשביל אחדים, זה ביטוי כן של הערכה כלפי אמנות, ושאיפה לראות את פריחתה. בשביל אחדים, זה עניין של אחריות אזרחית... כמובן, זה גם עוזר לכונן מעמד חברתי", אמר בנטון. "הרבה רכישות של מדיה נופלות תחת הקטגוריה הזו. אבל כמובן לא יזיק להיות זהירים. הגיוני לחלוטין לעקוב אחרי התוצר של ארגון חדשות, אשר שינה בעלות, ולתת את הדעת על שינויים כלשהם".

וושינגטון היא עיר של שתדלנים. לצד עורכי דין וסוחרי נדל"ן, שתדלנות היא ענף הצמיחה הגדול ביותר בעיר. המושג K STREET הוא חלק מהותי של עגת וושינגטון. היסטורית, ברחוב הזה, לא הרחק מן הבית הלבן, יש הריכוז הגדול ביותר של לוביסטים, שמייצגים כל תעשייה וכל קבוצת אינטרסים שאפשר להעלות על הדעת.

צבא של לוביסטים פושט על מוסדות הממשלה יום אחר יום כדי להשפיע על מדיניות ועל חקיקה. אין צורך לומר שאמזון משתמשת בשירותי "קיי סטריט". לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", אמזון הוציאה בעשר השנים האחרונות 80 מיליון דולר על שתדלנות. (גוגל הוציאה בתקופה המקבילה 150 מיליון דולר, ופייסבוק הוציאה 81 מיליון דולר).

אבל השתדלנות האפקטיבית ביותר היא זו הנעשית באמצעים אחרים. אומנם "וושינגטון פוסט" אינו שייך לאמזון, אלא לבזוס באופן אישי, אבל קשה להתלונן ברצינות על עצם החשד שאחד המוסדות החשובים ביותר בעיר הבירה עשוי לשרת את צרכיו האישיים של הבעלים.

"לאמזון יהיו בעיות"

כאשר בזוס רכש את העיתון ב־2013, הוא השאיר על כנה את ההנהלה הקודמת, שהייתה שייכת למשפחת מאייר־גרהם. איש הכספים יוג'ין מאייר, בנו של מהגר יהודי מאלזאס, שילם 825 אלף דולר בשביל העיתון ב־1933, כאשר עמד על סף סגירה. צאצאיו ניהלו אותו ב־80 השנים הבאות. מאייר עצמו התמנה אחר כך לנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב.

כניסתו של בזוס התרחשה שלוש שנים ויותר לפני שדונלד טראמפ נבחר לנשיא. תהיה האמונה בתיאוריות קונספירציה גדולה כאשר תהיה, קצת קשה לייחס את החלטת בזוס לרצון לחתור תחת טראמפ.

הנשיא ה־45 כיוון את לועי הארטילריה הטוויטרית שלו לעבר בזוס עוד לפני שהגיע לבית הלבן. בפברואר 2016 הוא הכריז בעצרת בחירות, כי לאמזון "יהיו בעיות", אם הוא יגיע לבית הלבן. הסיבה: בעלות בזוס על ה"וושינגטון פוסט". הוא הטיל על בזוס את האחריות לסיקור הביקורתי של העיתון, אף כי אין כל סיבה להניח שבזוס מעורב בענייני עריכה. טראמפ התחיל לכנות את העיתון "אמזון וושינגטון פוסט", מעשה של קנטרנות לא־בוגרת. הוא אינו קורא לפוקס ניוז פוקס־מרדוק, למשל.

בדיעבד, אין זה מן הנמנע שיש לבזוס רגשי חרטה כלשהם על רכישת ה"וושינגטון פוסט". אולי מוטב היה לו לרכוש קבוצת בייסבול. התקפות טראמפ על בזוס החריפו והלכו. למרבה האבסורד, הא תקף אותו על השימוש שאמזון עושה בשירותי הדואר הפדרלי כדי להפיץ את חבילותיה. מאז, עם או בלי קשר, אמזון יצרה את צי־המשאיות הפרטי שלה 'פראיים', הגודש את דרכי אמריקה עד אפס מקום, ומוסר חבילות במהירות מסחררת.

בחודש יולי שעבר, הנשיא סיפר במסיבת עיתונאים, כי הגיעו אליו "תלונות עצומות" מצד מתחרותיה של אמזון על השתתפותה במכרז לשירותי ענן בשביל משרד ההגנה האמריקאי, בשווי של עשרה מיליארד דולר. הוא הודיע, באופן חסר תקדים לחלוטין, כי יורה לפנטגון "לבחון בשבע עיניים מה קורה". הוא חזר על ציוץ מתוך שידור של פוקס, שהחוזה המבוקש עם הפנטגון הוא "תוכנית הצלה של בזוס". לא לגמרי ברור מפני מה צריך האיש העשיר ביותר בעולם להינצל. אמזון הייתה המועמדת הטבעית לזכות במכרז. היא שולטת בשוק העננים, והיא היחידה שיש לה ניסיון קודם בטיפול בחומר בטחוני מסווג. היא גם מנהלת את שירותי הענן של הסי.איי.אי.

שלושה חודשים לאחר הודעת הנשיא, אמזון הפסידה. במכרז זכתה מיקרוסופט, שיחסי ידידות קרובים נרקמו בין מנכ"לה המצליח, סאטיה נאדלה, לבין הנשיא.

ביום ד' שעבר, אמזון עתרה לבית משפט פדרלי בוושינגטון להפסיק את ביצוע המכרז לצורך בירורו בפני פאנל של משרד מבקר המדינה האמריקאי. "חשוב שיתבררו אין ספור שגיאות־הערכה והתערבות פוליטית בוטה, אשר השפיעו על ההחלטה", מסר דובר החברה.

ג'ף ומוחמד החליפו מספרי טלפון

כמעט לפני שנה, פברואר 2019, התגלה רומן שבזוס ניהל מחוץ לנישואיו. פרטי הרומן דלפו לידי "נשיונל אינקוואיירר", השייך לקטגוריה לא־מחמיאה של "צהובוני מרכולים". המו"ל של הצהובון הזה היה ידוע בקשרי ידידות קרובים עם דונלד טראמפ. הוא תמך בו לכל אורך מערכת הבחירות, עוד מן השלבים המוקדמים, כאשר יריביו היו רפובליקאים. בדיות מסמרות־שיער התפרסמו בו, כמו למשל גילוי שאביו של יריבו העיקרי בתוך המפלגה הרפובליקאית היה שותף ברצח הנשיא קנדי. לבסוף, מו"ל זה גם הודה כי הפר חוקים הנוגעים למימון בחירות, כדי לעזור לטראמפ.

בזוס הודיע מיד לאחר חשיפת הפרטים של הרומן, כי הסעודים הם שחדרו אל הטלפון הסלולרי שלו, וגנבו שפע של פרטים אישיים, כולל צילומים אינטימיים. הם סיפקו חומר ענף לבדיחות בתוכניות סאטירה, אבל נסיבות דליפתם היו רחוקות מלהיות משעשעות.

כאמור, בזוס טען מיד כי ערב הסעודית עומדת מאחורי הפריצה. בראיון בסרט תיעודי חדש על רצח העתונאי חאשוקג'י, חוקר מיוחד של האו"ם אומר כי מקור התוכנה היה הטלפון הפרטי של הנסיך מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והאיש החזק של ערב הסעודית, זה המוחזק אחראי לרצח חאשוקג'י. על פי דוח האו"ם, תוכנת הריגול שהשתמשו כדי לחדור לטלפון של בזוס, הייתה התוכנה הישראלית פגאסוס מבית NSO , שהצלחתה הפנומנלית חיבבה אותה על מדינות משטרה ועל שירותים חשאיים. בימים אלה, תביעה משפטית נגד NSO תלויה ועומדת מצד פייסבוק, הבעלים של ווטסאפ.

העיתון הבריטי 'גרדיאן' דיווח בשבוע שעבר, כי הנסיך עצמו שלח סרט וידיאו נושא־וירוס אל בזוס, במהלך שיחה שניהלו באפליקציית ווטסאפ באחד במאי 2018. עיתון אחר, "פייננשל טיימס", מדווח, כי הנסיך ובזוס החליפו מספרי טלפון, כאשר נפגשו בתחילת 2018 בקליפורניה.

באותו הזמן, בזוס עדיין קיווה לקבל חוזה מערב הסעודית לשירותי ענן, בערך של מיליארד דולר. מוחמד בן סלמאן, לעומת זאת, היה שקוע עד אובססיה בצורך להיפטר מחאשוקג'י, שהתחיל לפרסם טור בעיתונו של בזוס. מוחמד בן סלמאן גמר אומר לשים לזה קץ. את המלים "גמר אומר" מותר להדגיש באדום. הוא שלח בסופו של דבר משלחת של אנשי קומנדו וסוכנים חשאיים לאיסטנבול, כדי להפיל את חאשוקג'י בפח, לחנוק אותו ולנסר את גופתו. חוץ מזה, אם אמיתי הוא אוסף הדיווחים המוזכרים כאן, הוא גם החליט להעניש את בזוס.

מיד לאחר חשיפת הרומן של בזוס, צייצנים סעודיים יצאו בהתקפות אישיות מרות על מייסד אמזון. אחת מהן הכריזה, כי "כל מי שמעורר את איבתה של ערב הסעודית יישבר, יוכפש ויקיץ עליו הקץ מידי אלוהים". אכן, נקם ושילם מידי ההשגחה העליונה באמצעות ווטסאפ.

ארוסת חאשקוג'י חאדיג'ה צ'נגיז, ובזוס / צילום: Umit Bektas, רויטרס
 ארוסת חאשקוג'י חאדיג'ה צ'נגיז, ובזוס / צילום: Umit Bektas, רויטרס

קלות הדעת של הנסיך

העובדה שטראמפ התחיל לאיים על אמזון עוד לפני ארבע שנים, ולא חדל לדבר בה סרה, היא כשלעצמה אינה מוכיחה ולא כלום. זה ברור. אבל קצת קשה להתעלם מן הדרכים המצטלבות: טבלואיד המרכולים ששירת את טראמפ מקבל טקסטים ותמונות עירום מידי בעל בריתו הקרוב ביותר של טראמפ במזרח התיכון, זמן קצר לאחר שסוכניו של בעל הברית הזה רוצחים באכזריות מבקר של המשטר, שמאמריו החלו להתפרסם באופן קובע בעיתונו של האיש שטראמפ הבטיח להזיק לו.

בשלב הזה אין כאן יותר מאשר השערה קונספירטיבית. הסעודים מתארים את ההאשמה נגד הנסיך כ"אבסורד", ואומרים עליה שהיא "טיפשית". צריך להודות שהיא אומנם נשמעת אבסורדית, וההתנהגות המיוחסת לנסיך היא אומנם "טיפשית". אבל האבסורדיות והטיפשות אפיינו את רצח חאשוקג'י בתוך בניין הקונסוליה הסעודית באינסטנבול. הרצח, ניסור הגופה והעלמתה היו מוּעדים להתגלות. זה לא מנע מהנסיך, או מבכירי עוזריו מליזום, לתכנן ולבצע.

אפשר רק לשער מה מביא את שליט ערב הסעודית להתנהגות כל כך קלת דעת. המשטר הסעודי היה כמובן דיקטטורי מאז ומעולם. אבל לפחות מאז מות האב המייסד, המלך אבן סעוד, ב־1953, המלוכה הסעודית הייתה מיוסדת על הסכמה רחבה בתוך משפחת המלוכה. סמכויות התחלקו, התייעצויות נערכו, התאפקות הועדפה לא פעם על פני התפרצות.

כמו בסין

ההפיכה שהעלתה את מוחמד בן סלמאן לשלטון יחיד ביוני 2017 שמה קץ לנוסחת השלטון ההיא, שמקורותיה היו שבטיים עתיקים. אולי לא היה מנוס מביטולה, מפני שהיא לא התיישבה עם תיקוני המסלול הרדיקליים, שבהם תלויה המודרניזציה של ערב הסעודית. אבל מתחוור זה זמן מה, שהנסיך הצעיר, המוגבל מבחינה אינטלקטואלית, המעדיף מראית־עין של החלטיות על פני שיקול דעת, אינו האיש הנכון במקום הנכון, תהיה מחויבותו לרפורמות אשר תהיה.

אומרים שהוא מושפע מהתנהלותו של שי ג'ינפינג, רודן סין. שי קיבל לידיו משטר, שנקלע להסתיידות עורקים. כמו בסעודיה, המשטר הסיני היה דיקטטורי, אבל הרודנות לא הייתה שייכת לשליט יחיד. ניהלה אותה קבוצה מצומצמת, בלב הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית. שי הגיע למסקנה שרק שלטון יחיד יוכל לנער את סין.

המשטר הסיני נעשה בשנים האחרונות מופת של חיקוי בשורה של ארצות בעולם הלא־מערבי. הוא מעורר את קנאתם של עריצים ושל עריצים בפוטנציה. אבל אין שום ערובה שאימוץ של תבניות שלטון סיניות יניב תוצאות סיניות.

מוחמד בן סלמאן חזר ומעד, חזר והסתבך, חזר והמעיט מחומרת בעיות. פרשת חאשוקג'י הטילה כתם שלא יימחה עליו, על משטרו ועל ארצו. קשה לחזות את התוצאות של פרשת בזוס, אם יוכחו ההאשמות נגד הנסיך. בן סלמאן סמוך זה זמן מה אל הקו המפריד בין חוקי ללא־חוקי. אם העולם החיצון, או רובו, יאמין שהנסיך שלח תוכנה זדונית, במו ידיו, אל טלפונו של בזוס, הוא יחדל להיות בן־שיח לגיטימי בחברה מהוגנת.

כל אויבי הנשיא

ומה יקרה אם יוכח קשר בין מעשי הנסיך לבין ממשל טראמפ? מן הבית הלבן של טראמפ לא חדלים לבקוע הדי ריצ'רד ניקסון. הנשיא ניקסון הכין "רשימת אויבים" מפורסמת, ורצה לחסל אותם פוליטית. חשדנותו ונקמנותו הביאו בסופו של דבר את החיפוי בפרשת ווטרגייט, שהכריח את ניקסון להתפטר.

החשד של קנוניה עם אוקראינה נגד ג'ו ביידן הפכה בשבוע שעבר את טראמפ לנשיא השלישי בתולדות ארה"ב, העומד למשפט הדחה. אפשר רק לנחש מה תעולל לו קנוניה מוכחת עם הנסיך הסעודי נגד ג'ף בזוס.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

כך הפכה NSO לשם נרדף לתוכנה זדונית שמרגלת אחרי פעילי זכויות אדם ועיתונאים | יסמין יבלונקו

מי היא חברת NSO, שמייצרת מוצרי סייבר התקפי, ושמה נקשר בשורה של פרשיות שנויות במחלוקת?

בשנים האחרונות נחשף כי תוכנת פגסוס של NSO שימשה לכאורה לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר במשטרים אפלים ברחבי העולם. NSO הכחישה את מעורבותה בפרשיות השונות ואף טענה כי אינה אחראית על הפרות של זכויות הנעשות באמצעות התוכנה שלה.

פגסוס, מסווגת ככלי ביטחוני היא מאפשרת לפרוץ לטלפונים ניידים ולמחשבים, ולהאזין להם - בלא ידיעת בעליהם. 

לפי חוקרים באוניברסיטת טורונטו שהתחקו אחר פגסוס, נעשה שימוש בתוכנה ב־45 מדינות, בהן בחריין, מרוקו, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. ב־2017 נחשף ב"ניו יורק טיימס" כי פגסוס משמשת לדיכוי מתנגדי המשטר במקסיקו. ביולי 2018, פורסם כי עובד של NSO גנב את תכנת פגסוס וניסה למכור אותה בדארקנט, בפרשייה שהוכתרה כאחת מפרשות הסייבר החמורות בתולדות המדינה. בסופו של דבר, העובד נשלח ל־5 שנות מאסר בפועל, והסערה שככה.

בימים אלה מתקיימות נגד החברה מספר תביעות בבתי המשפט בישראל. בתביעות נטען כי תוכנת פגסוס שימשה, לכאורה, לריגול אחרי פעיל ארגון אמנסטי שפעל נגד החברה והעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. תביעה נוספת קשורה למעורבותה של NSO בהפרות זכויות אדם במקסיקו והוטל עליה צו איסור פרסום. בנוסף, פייסבוק תובעת את NSO בטענה כי ניצלה לרעה חולשה באפליקציית וואטסאפ שבבעלותה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988