פייק וירוס: האם הודעות שקריות על הקורונה ישפיעו על הבחירות?

ידיעות מסולפות ומעוררות חרדה מופצות ברשתות החברתיות ובטלפונים • השקרים עלולים לשמש לדיכוי בקרב הבוחרים באזורים מסוימים

מצביעה בקלפי מיוחד לאנשים שנמצאים בבידוד בשל הקורונה / צילום: Ariel Schalit, AP
מצביעה בקלפי מיוחד לאנשים שנמצאים בבידוד בשל הקורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

בשבוע שעבר התגלה כי שבעה ישראלים השוהים בארץ חולים בנגיף הקורונה. ההודעות של משרד הבריאות על הנדבקים ועל הטיפול בהם לוו לאורך השבוע בגל של "פייק ניוז" שהופץ ברשתות ובקבוצות הווטסאפ, וזרע פאניקה ציבורית מיותרת. הפצת ההודעות השקריות לא נעצרה בחיבור הודעות מפוברקות, אלא כללה גם צילומי מסך שקריים של אתרי חדשות, בהם שונה התוכן לחלוטין לטובת הפצת מסרים שמטרתם לעורר בהלה.

כך, ביום שישי האחרון, הופצה בקבוצות רבות של בתי ספר, גני ילדים ומסגרות אחרות בנס ציונה "הודעת עדכון מקופת החולים מכבי", שבה טענו המפיצים כי זוגתו של חולה בנגיף הייתה בסניף מכבי בעיר וכן אצל רופא עיניים בסמוך, ומשרד הבריאות מבקש לברר מי מהתושבים שהה באותם מקומות במקביל.

הודעות כוזבות על הקורונה / צילום: צילום מסך
 הודעות כוזבות על הקורונה / צילום: צילום מסך

ההודעה התפשטה כאש בשדה קוצים, כאשר תושבים דיברו על ביטול אירועים וניסו לאתר גורמים ששהו בסניף בכדי להפציר בהם שעליהם להיכנס לבידוד בית. אותה הודעה שקרית זרעה פאניקה מיותרת כפולה, שכן האנשים המצויים בקופת חולים עשויים להיות במצב רגיש יותר מאחרים. עיריית נס ציונה, משרד הבריאות וקופת החולים הוציאו הבהרה בה הסבירו כי מדובר בהפצת שמועות שקריות.

גם במזכרת בתיה הופצה בין התושבים הודעה לפיה חולה קורונה "נמצא בבידוד בביתו ברחוב נתיב השיירות". גם במקרה הזה, נאלץ ראש המועצה, גבי גאון, להוציא הודעת הבהרה בה כתב כי "לא ידוע לנו או ללשכת הבריאות על מקרה של קורונה או חשד לקורונה במושבה. פרסום הודעות בשם המועצה שאינן מטעמה מהווה עבירה פלילית".

מפיצי הידיעות השקריות הרחיקו לכת עד כדי הפצת צילומי מסך מפוברקים של ידיעות שמעולם לא פורסמו בעיתונות. כך, למשל, הופצה ברשת כתבה כוזבת שיוחסה לעיתון "מעריב", לפיה "ישנו חשד כי עובד בשוק התקווה בתל אביב נדבק במחלת הקורונה, ומשרד הבריאות הוציא הנחייה להסתובב בשוק עם מסיכות". באותה ידיעה שקרית, נכתב גם שמו של האדם שלטענת המזייפים נדבק בנגיף.

מספר צילומי מסך של חדשות בדויות הופצו גם כאשר הם נושאים את הלוגו של אתר החדשות YNET, וטענו בין היתר כי שלושה חולים במצב אנוש הובהלו לבית חולים בעפולה, וכי עוצר הוטל על ידי משרד הבריאות על המושב בית אלעזרי. משרד הבריאות רואה את התופעה בחומרה, והתלונן במשטרה במטרה לאתר את אותם גורמים. השר ליצמן אף פנה במכתב למפכ"ל המשטרה ודרש ממנו לא להקל ראש בתופעה.

כעת עולה חשש כי הידיעות השקריות זורעות פאניקה מיותרת בציבור, פאניקה שעלולה לפגוע בשיעור ההצבעה ביום הבחירות ולגרום לאזרחים רבים להימנע מלפקוד את הקלפיות.

לפי סקר של מכון מדגם שפורסם ביום שישי במהדורת "החדשות", 7% מהישראלים שוקלים לא להגיע להצביע עקב חשש מנגיף הקורונה, ועולה חשש כי גורמים בעלי אינטרס ינצלו זאת לאורך הבחירות בכדי להפיץ ידיעות שקריות ולזרוע פאניקה מיותרת.

בכל הנוגע לפייק ניוז, קורונה ובחירות, מסבירה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "קיים חשש אמיתי מפני ניצול ציני של המפלגות ביום הבחירות, באמצעות הפצת פייק ניוז (חדשות כזב) שמטרתן לייצר דיכוי בקרב הבוחרים, על מנת לגרום להם להישאר בבית ולא לצאת להצביע.

"אם עד היום ראינו שימוש במיקרו-טרגטינג על מנת להשפיע על הבוחרים - למשל, שלא ייצאו להצביע כיוון שיש תור ארוך בקלפי או כי יש קטטה בסמוך לה - כעת המפלגות עלולות לנצל את בהלת הקורונה לאותה המטרה בדיוק. אנו צפויים לקבל הודעות לטלפון האישי שלנו, שיזהירו אותנו מפני התפרצות קורונה בשכונה שלנו, שנועדו למנוע מאתנו לצאת להצביע. במובן הזה, הקורונה עלולה לשמש כלי בידי המפלגות להפצת פייק ניוז ולהטעיית בוחרים".

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר חיברה את הקוד האתי של "גלובס"