עתירה לבג"ץ: על המדינה לשאת בתשלום דמי המחלה לעובדים השוהים בבידוד

נזקי הקורונה מגיעים לבג"ץ: חברת "סל שרותי סיעוד" הגישה הבוקר (א') עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לשפות את כלל המעסיקים בישראל על התשלומים שיאלצו לשלם לעובדיהם הנדרשים לשהות בבידוד בעקבות הנחיות משרד הבריאות בגין נגיף הקורונה. לטענת העותרת, הצו שהוציא משרד הבריאות בעניין תשלום ימי מחלה לעובד בבידוד הוא מנוגד לחוק ומטיל על המעסיקים את הנטל שהיה אמור להיות מוטל על כתפי המדינה.

בעתירה נכתב כי "צו שהוצא על-ידי רשות מינהלית מחייב כל מעסיק בישראל לשלם לעובדיו, שיימצאו בבידוד בעקבות נגיף הקורונה, תשלום ימי מחלה בגין תקופה הבידוד. זאת, בסתירה מוחלטת לחקיקה ראשית של הכנסת, בהיעדר סמכות, תוך העברת הנטל הכלכלי כתוצאה מהתפשטות הקורונה מידיה של המדינה - מי שמופקדת על שמירת בריאותם של אזרחיה, לידיהם של המעסיקים הפרטיים ותוך אפליה תוצאתית".

חברת "סל שירותי סיעוד" עוסקת במתן שירותי סיעוד ושירותי רפואה נוספים ומעסיקה מאוד עובדים, ובהם מטפלות סיעוד, אנשי רפואה ופרא-רפואה.

העתירה תוקפת כאמור את הצו שהוציא משרד הבריאות ואת הנחיות הבידוד שפרסם בעקבות התפרצות הקורונה בעולם והחשש מפני התפשטות הנגיף בישראל. על-פי הנחיות אלה, כל עובד הנמצא בבידוד בביתו יזכה לתעודת מחלה, המחייבת את המעסיק לשלם לו דמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה. על אותם עובדים לשהות בביתם במשך 14 ימים, גם אם הם אינם חולים. זאת, במטרה למנוע סיכוי תאורטי של הדבקה במחלה. ההנחיות חלות על כל אדם ששב מאחת המדינה הכלולות ברשימה המתארכת של משרד הבריאות - ובהן סין, תאילנד, הונג קונג סינגפור, דרום קוריאה, יפן ואיטליה - או שהיה בקרבת נשא קורונה בישראל (כדוגמת הקבוצה "הדרום-קוראנית" ופרשת "הפיראט האדום").

הסיטואציה שנוצרה היא שמי שנושא בנטל הכלכלי בעקבות ימי העבודה האבודים בתקופת הבידוד הם העצמאים והמעסיקים במשק. והם מפסידים "פעמיים": מצד אחד, הם ייאלצו לשלם לעובד השוהה בבידוד על ימי המחלה; ומצד שני, אם הם עצמם שוהים בבידוד, אף אחד לא יפצה אותם.

החוק כיום לא נותן לעסקים מענה, בדמות פיצוי כלשהו, על הנזקים הללו.

בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי דין MEILAW ומשרד עורכי הדין א. קנולר ושות', נטען כי צו "תעודת המחלה הגורפת" הוצא בניגוד לדין ועל-ידי מי שלא הוסמך להוציאו, בחריגה מוחלטת מהחוק, בניגוד למשפט המינהלי ותוך "התפרקות מדינת ישראל ממחויבותה החוקית כלפי אזרחי ישראל. זאת כאשר הנפקות להוצאתו באה לידי ביטוי בהעברת הנטל הכלכלי של תשלום ימי הבידוד של אנשים המצויים בבידוד מידיה של המדינה לידיהם של המעסיקים".

לטענת העותרים, חוק דמי מחלה לא מסמיך כל גורם בממשלה לבצע פעולות מכוחו, מלבד שר הרווחה, ולכן אין למשרד הבריאות כל סמכות לקבוע כל קביעה מכל חוק זה, ומשכך גם לא הייתה לו סמכות להוציא צו תעודת מחלה גורפת.

עוד נטען בעתירה כאמור כי המדינה מתפרקת מחובותיה לדאוג לבריאות ורווחת הציבור. "נגיף הקורונה מהווה סיכון בריאותי גלובלי ואינו שונה מאסון טבע שיכול לפקוד את ישראל בכל עת. לא יכולה להיות מחלוקת שמדינת ישראל, כנאמנה של הציבור, מחויבת להבטחת בחטחונו ושלומו של הציבור בעתות חירום ומשבר, ואינה יכולה להתנער מאחריות זו. ואכן בעתות חירום ומשבר כדוגמת מצבים מלחמתיים ואסונות טבע, פועלת מדינת ישראל להעניק פיצוי לפרטים שנפגעו, תוך תמיכה כלכלית במשק ובמעסיקים", נכתב בעתירה, ונטען כי "חיובה של העותרת (סל שירותי סיעוד) ומעסיקים אחרים בתשלום דמי מחלה, משמעה התפרקות מהמחויבות הזאת והעברת הנטל, אף אם במידה מסוימת לכתפיהם של המעסיקים במשק. יש בכך כדי לפגוע במעסיקים, בידיעתם ובציפיות כי חוקי המגן, התנאים הסוציאליים להם מחויבים וההסכמים האישיים בין המעסיק לעובדיו, הם בגדר התחייבותם הכספים ולא מעבר לכך".

לטענת העותרת, "גזרות צו תעודת מחלה גורפת על מעסיקים מתווספות לגזירות אחרות שייווצרו כתוצאה מהכנסת עובדים לבידוד. הלא אלה לא יוכלו להגיע למקום עבודתם ולתרום לפרודוקציה השוטפת. תוספת תשלום ימי מחלה בהיעדר תמיכת המדינה למעסיקים תפגע קשות במשק".