דעה: משבר הקורונה - ללא התערבות המדינה, העסקים יקרסו

הממשלה מוכרחה לנקוט שורה של אמצעים כדי להציל את הכלכלה ואת העובדים

ציוותי חיטוי בשוק בסיאול, דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, AP
ציוותי חיטוי בשוק בסיאול, דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, AP

הצעדים הדרמטיים של משרד הבריאות, ששלחו כבר עשרות אלפי ישראלים לבידוד ביתי, נועדו להגן על האוכלוסייה מפני התפרצות נגיף הקורונה ולמנוע קריסה של בתי החולים שממילא שיעור התפוסה בהם הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, אחרי שנים של חוסר השקעה תקציבית מצד הממשלה. אי אפשר לחלוק על חשיבותם של צעדים כאלה במדינה כל כך צפופה כמו שלנו.

עכשיו צריך להיערך גם לאתגר הבא, לא הרפואי - הכלכלי. חברות גדולות אך בעיקר עסקים קטנים, שכירים ועצמאים, נמצאים בסכנה של אובדן פרנסתם. אם משרד הבריאות מתייחס לקורונה כמו אל מלחמה או אסון טבע - ובצדק - כל רשויות המדינה חייבות להתייחס לזה בהתאם.

לפני הכל, מה שחייב לקרות עכשיו זה דיון חירום בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים: משרדי ממשלה, בנק ישראל, רשויות המס, ארגוני עובדים ומעסיקים ונציגי המגזר השלישי. זוהי שעת חירום אמיתית, וכך צריך להתייחס אליה.

אין סיבה להיזכר מחרתיים במה שאפשר לעצור היום. הממשלה מוכרחה לנקוט שורה של אמצעים כדי להציל את הכלכלה ואת העובדים: לאפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום ולפצות את העובדים באופן ישיר, בדומה לדמי אבטלה; לתת הוראה לבנקים להקפיא את החזרי ההלוואות לחודשיים, עד שהמצב יתברר, ולהתיר לבנקים לאפשר הגדלת אשראי זמנית לעסקים שהקפיאו פעילות; להקפיא את העברת התשלומים למע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי לתקופה הנדרשת.

הבנקים ומע"מ לא ייפגעו מהמהלך, להיפך: זה מה שימנע נפילות של עסקים וחובות אבודים לבנקים ולמדינה. ביטוח לאומי יצטרך להתגייס תקציבית - אבל, אתם יודעים, זה תפקידו.

שוחחתי בימים האחרונים עם בעלי עסקים קטנים והדאגה גדולה מאוד. חלקם - ממרכזי קניות מסחריים, תיירות וכמובן חברות התעופה - היו צריכות במצב כזה לסגור עד יעבור זעם. אבל כלכלית - ללא ביטחון מהמדינה - הם לא יכולים להרשות את זה לעצמם. אבל בחלק מהמקרים המכה הצפויה כל כך אנושה, שללא התערבות הם פשוט ייאלצו לסגור. אין פה באמת אופציות: אי התערבות, תביא לעלויות אדירות על המדינה בהמשך, בגלל קריסה של חברות ופיטורי אלפי עובדים. עדיף להיערך מלהצטער אחר כך.

אלה רגעים שבהם צריך להודות שאנחנו חיים במדינה שעוד יש בה בסיס של רשת ביטחון חברתית. הייבוש התקציבי שהממשלות האחרונות עשו בשירותים החברתיים פגע בהם, אך בזכות המאבקים הציבוריים נותרה כאן מערכת בריאות ציבורית, שבזכותה אפשר לעכב את התפשטות המגפה וגם לגייס את הכוחות הטובים ביותר לטיפול. בארה"ב, היכן שאין שירותי בריאות ציבוריים, אנשים שאולי נדבקו בקורונה לא הולכים להיבדק כי עלות ההגעה והטיפול בבית חולים היא אדירה למי שאין לו ביטוח פרטי. זה גורם לכך שהמדינה לא יודעת בכלל על חולים, ולא מסוגלת להתמודד במהירות המספקת עם המגפה - מה שמסכן את כולנו.

אין צורך בפאניקה. זה לא עוזר לאף אחד - רק בהסתכלות בהירה במציאות, ומציאת פתרונות, לפני שיהיה מאוחר.

הכותבת היא יו"רית המפלגה הירוקה