מי ישרוד, האם אפשר לגייס כסף ומה היתרון של ההייטק הישראלי? שבעה משקיעים, שבע דעות על משבר הקורונה

קרן סקויה האמריקאית, מהקרנות המובילות בעולם, פרסמה מכתב אותו שלחה ליזמים שלה בנוגע להשלכות וירוס הקורונה, או כדבריה, "הברבור השחור של 2020". מכתב דומה שלחו בקרן במהלך המשבר הפיננסי של 2008. "זה ייקח זמן לא מבוטל - אולי מספר רבעונים - לפני שנהיה בטוחים כי הווירוס תחת שליטה. ייקח אף יותר זמן עד שהכלכלה הגלובלית תתאושש. חלקכם עשויים לראות ירידה בביקושים, חלקכם עשויים להתמודד עם אתגרים בצד ההיצע", הם כתבו. בקרן המליצו ליזמים להיערך לתקופה שבה יהיה קשה לגייס הון, לבחון את ההוצאות ואף לבחון פיטורי עובדים. במקביל, המליצו לחשוב איך ניתן לנצל הזדמנויות מהמשבר.

סביב המכתב של סקויה יש דעות לכאן ולכאן - האם הם מגזימים או שאולי רק שלחו את המכתב מוקדם מדי. ב-2008, למשל, הם שלחו את המכתב כשהמשבר היה לדעתי מובהק יותר, שבועות ספורים לאחר נפילת ליהמן ברדרס.

החלטתי לפנות לכמה משקיעי הון סיכון ישראלים ולהביא את העמדה שלהם ביחס לקורונה:

יאיר שניר, Dell Technologies Capital

"גם חברות קטנות צריכות לקחת אחריות על העובדים"

"ההשלכות של וירוס הקורונה עדיין לא ברורות לגמרי אבל בטווח הקצר יידרשו יזמים ומשקיעים רבים לבחון ולהיערך לתרחישי קיצון. תרחישים אלה נוגעים לפגיעה במכירות, סכנה לתזרים המזומנים, פגיעה אפשרית בגיוסי הון, וכו'. הדבר החשוב ביותר כעת הוא לבנות תוכנית היערכות לטווח הקצר-בינוני ולהשתדל להימנע מתגובות אימפולסיביות נקודתיות. הדבר נכון הן ליזמים והן למשקיעים כאחד. נקודה נוספת למחשבה - להיות חברה קטנה, דינמית ובועטת לא פוטר אותה מאחריות עבור העובדים ובריאותם. עלינו המשקיעים מוטלת החובה לחדד מסר זה מול היזמים.

סיון שמרי דהן, קומרה

"היזמים הישראלים חזקים ויתאימו את עצמם לשוק"

אין ספק שהעולם עומד בפני תקופה מאתגרת מאוד ועבור סטארט-אפים שעוברים משבר כלכלי בפעם הראשונה זו יכולה להיות טלטלה משמעותית. חברות צריכות לנתח מחדש את מבנה ההוצאות שלהן, לוודא שהן משקיעות בזהירות ובאפיקים הפרודוקטיביים ביותר, שהן מעריכות נכונה את התחזיות ושיש להן מספיק מזומן בקופה כדי לעבור את החורף הקשה. עם זאת, אנחנו מאמינים שההייטק הישראלי הוא חזק והאופי המיוחד של היזמים הישראלים יעזור להם לזוז במהירות, להתאים את עצמם לשוק ויסייע גם במציאת פתרונות יצירתיים וניצול הזדמנויות. אנחנו כאן עבור החברות שלנו על מנת לסייע להן וממשיכים באותה האסטרטגיה להשקיע בחברות מבטיחות נוספות, ומקווים לעבור את התקופה הזו בדרך הטובה ביותר.

שולי גלילי, UpWest

"חברות שפעלו מהר במשברים קודמים - שרדו"

1. במשבר הכלכלי האחרון ב-2008 ראינו כי סטארט-אפים שפועלים באופן מהיר לשליטה בהוצאות והם מפוכחים לגבי התחזיות שלהם, שורדים את תקופת אי הוודאות.
2. חברות צעירות מאוד, בשלבים של פרה-סיד או סיד, ספגו במשבר ב-2008 פחות ויכלו לתמרן יותר מהר. סטארט-אפים בוגרים ובשלבי צמיחה מתקדמת היו צריכים לעשות המון שינויים, כולל פיטורים וקיצוצים, וגם התמודדו עם ירידה בהכנסות. המלצה לחברות שעומדות בפני סבבי גיוס A, B ו-C - תעריכו שזה יהיה קשה. אם עדיין לא פניתם למשקיעים הנוכחיים לבצע סוג של ברידג', תעשו את זה עכשיו.
3. מה שקרה ב-2008 אצל משקיעים בעמק הסיליקון היה סוג של קיפאון עם המון דגש על תהליך 'טריאז' של הפורטפוליו לנסות לתחזק את החברות הקיימות ופחות לעשות השקעות חדשות. במשברים קודמים, המשקיעים האמריקאים התרכזו בעמק הסיליקון, כך שהם צפויים להגיע פחות לישראל.
4. יש תעשיות שבהן המכירות יכולות להתנהל בווידיאו, אך אם אתם מוכרים לשוק שהוא יותר מסורתי, תעשייתי, או כזה שדורש התקנות - תצטרכו למצוא דרכים יצירתיות ליצירת מומנטום מול הלקוח. זו תקופה מלחיצה ליזמים ולמשקיעים אבל גם הזדמנות לייצר זן חדש של טכנולוגיות שיפתור את בעיית המרחק מהמשרד או מהשוק.

טל ברנוח, Disruptive VC

"יהיה קשה לגייס כסף בלי להיפגש פנים אל פנים"

חברות שעובדות במודל SaaS צריכות לגבש מודלים יצירתיים שיאפשרו להן למכור בלי לראות את הלקוח, בעיקר אלו שעובדות במודל של High Touch (שבו תהליכי המכירה כוללים קשר צמוד ללקוח)

למי שמגייס כסף בחו"ל מקרנות יהיה הרבה יותר קשה. חוסר היכולת לטוס ומצב הרוח הכללי מאוד משפיע על הרצון להשקיע. הם לא ייכנסו להשקעה בלי לראות את האנשים פנים מול פנים; גם משקיעים בארץ יאטו את קצב ההשקעות ככל שאי הוודאות תישאר. לכן ההמלצה שלי היא לצמצם הוצאות באופן מיידי בתחומים מסוימים כמו פיתוח מוצרים עתידיים או תקציבי שיווק.

אם נגיע למצב של סגירת גבולות, הרבה חברות ייכנסו להאטה משמעותית של מספר חודשים. תיווצר מציאות שבה מי שלא יתאים את עצמו לא ישרוד. חברות אומרות לנו שזו שנה קשה מבחינתן וזו שנת הישרדות בלבד ולא שנה של מכירות וצמיחה.

יניב גולן, Lool Ventures

"משברים גלובליים הם הזדמנות לצמיחה"

למרות שההערכות לגבי חומרת המשבר במובן הבריאותי משתנות בין גורמים שונים, ההשפעה על העולם העסקי כבר מורגשת היטב ולא הולכת להיעלם: הכל משתנה. התחזיות שנעשו לפני חודשיים כבר לא רלוונטיות, וכל חברה צריכה לבצע הערכה מחדש לסיכונים ולהזדמנויות. כצעד ראשוני ומיידי, אנחנו ממליצים לחברות ולעובדיהן להיערך במידת הצורך לתקופה ממושכת של עבודה מהבית, ולהקדים ולהתחיל לעבוד בצורה זאת כבר השבוע באופן מוגבל כדי לוודא מוכנות ולפתור בעיות מראש. לאחר מכן, אנחנו קוראים לחברות ולמנהלים שלהן לבצע תכנון מחדש מתוך הבנה כי צפויים שינויים באקלים העסקי ובהזדמנויות המימון, ואז להתפנות לזיהוי ההזדמנויות החדשות בתחומי עיסוקן. משברים גלובליים הם הזדמנות לצמיחה ולשינוי תפיסות מקובעות, ולצד החיים עצמם אסור לנו לפספס את ההזדמנות להשתמש במשבר כדי להתקרב לעולם טוב יותר.

נטהלי רפואה, ויולה צמיחה

"הזדמנות לחדד את סדרי העדיפויות"

בשלב הראשון תורגש ככל הנראה האטה בפעילות של חברות ב"מעגל הראשון", שנפגע באופן ישיר מהיעדר התנועה הגלובלית. הפגיעה ב"מעגל השני" לא תאחר להגיע ועלולה להאט אם לא לעצור את קצב המכירות של חברות הייטק באופן כללי, ובמיוחד אלה הנסמכות על יצירת "לידים" בכנסים וסגירת חוזים בפגישות פנים מול פנים. השאלה המרכזית היא כמובן מהו משך הזמן שיימשך המשבר, קרי - לכמה זמן תוגבל תנועה גלובלית ומפגשים פנים מול פנים. ככל שהזמן יתארך תהיה הפגיעה קשה ורחבה יותר ויהיה לה "אפקט מתגלגל".

בנוסף, ישנו חשש שבתקופה זו תהיה פגיעה ביכולת גיוס כספים, הן מהיעדר פגישות פנים אל פנים שחשובות בתהליך כזה, והן בשל "ישיבה על הגדר" של משקיעים הממתינים לראות מה יקרה לשוק. לכן אנו ממליצים לחברות לנסות לשמר את המזומנים שלהן על ידי צעדים מדודים וזהירים, כדי להימנע ככל הניתן מצורך בגיוס כספים במהלך תקופת המשבר. אנחנו נערכים לכך בעבודה שלנו מול החברות וברמת עבודת הדירקטוריון. בתהליכים כאלה יש הרבה פעמים גם מן הצד החיובי, זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להסתכל באופן רוחבי על נהלים הקשורים להוצאת כספים ולחדד את סדרי העדיפויות שיובילו בסופו של דבר גם להתייעלות.

גיא הורוביץ, דויטשה טלקום

"ל-SaaS עשוי להיות יתרון בעבודה מרחוק"

הרבה נכתב על היופי במודל ה-SaaS, שמייצר פרדיקטביליות ומפחית סיכונים עסקיים. בעיתוי הנוכחי מעניין לבחון שני היבטים נוספים:

1. היכולת לצרוך את התוכנה (שירות) גם מהבית מקבלת משנה תוקף בעולם בו עובדים עשויים להיעדר מהמשרד לתקופות ממושכות. עוד לפני הווירוס, כלכלת ה-SaaS היתה חסינה יותר מפני משבר - בייחוד משברים קצרי-טווח - הודות לאופיו של התשלום (שנתי, מראש ומתחדש אוטומטית). בתקופה בה העובדים מנועים מלהגיע למשרד, מוצרי SaaS שגם זמינים תמיד ומכל מקום יאפשרו ללקוח להמשיך לעבוד ביעילות (ולא רק כלי collaboration - למעשה כל מוצר שמאפשר לארגון לפעול). לא כל מוצר SaaS זמין לצריכה מרחוק, אך מודל האספקה של המוצר "כשירות" מאפשר ליותר ויותר מוצרים להיות זמינים גם מרחוק.
2. בתקופה כזו יש יתרון למוצרים שנמכרים באמצעות נציגי מכירות טלפוניים (SDR), כלומר בלי צורך להגיע אל הלקוח. לא כל מוצר SaaS אכן אפשר למכור מרחוק (בגלל מורכבות המכירה או גודלה), ואלה שלא זקוקים לביקורים של אנשי מכירות ו/או נציגים טכניים לפני חתימת העסקה, יהיו חסינים יותר מפני ירידה במכירות.

בונוס: רונה שגב-גל מקרן TLV Partners פרסמה פוסט ארוך על הנושא.

עזב את גוגל לאובר, ועכשיו פושט רגל

הסטארט-אפ Otto, שהוקם ב-2016 ופיתח טכנולוגיה להפיכת משאיות לאוטונומיות, נמכר בתוך שנה לאובר בסכום של כ-700 מיליון דולר. מאחורי החברה עמדו אנטוני לבנדובסקי והישראלי לשעבר ליאור רון, שניהם היו בכירים בגוגל (רון ב-Google Maps ולבנדובסקי בפרויקט הרכב האוטונומי). זמן קצר לאחר העסקה הגישה גוגל תביעה בטענה כי Otto הייתה מבוססת על סודות מסחריים של גוגל, וכי לבנדובסקי גנב לא פחות מ-14 אלף מסמכים מהחברה.

נגד רון נטען כי הפר את ההתחייבות שלו שלא לנקוט בתחרות לא הוגנת מול גוגל. השבוע פסק בית המשפט כי לבנדובסקי צריך לשלם 179 מיליון דולר והוא הגיש בקשה לפשיטת רגל. לפי הדיווחים, אובר לא מתכננת לשלם עבור לבנדובסקי - שכבר לא בחברה - את הסכום. רון ישלם לגוגל 9.7 מיליון דולר, כחלק מהסכם פשרה (יותר נכון, אובר תשלם).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

• "טוב שצומחות פה חברות גדולות, אך המחיר זה שקמים פחות סטארט-אפים - וזה מדאיג". ראיון עם אניה אלדן, סמנכ"לית ברשות החדשנות, על הירידה במספר הסטארט-אפים ("עובדים בחברות הגדולות נשארים בחברות גדולות כי יש להם תנאים טובים"), מסבירה מה תפקיד הרשות ("אנחנו פותרים כשלי שוק") ומתייחסת לפארק ההייטק בב"ש: "צריך לשאול למה לחברת סייבר עדיף להיות שם ולא בת"א". ראיון בפודקאסט "רוד שואו".
• הישראלי שישב לארוחת צהריים עם וורן באפט: "הוא אמר לי 'טמבל, תקשיב - השקעות זה פשוט'"
• התוכנית שמחברת פלסטינים לחברות הייטק בישראל: המטרה - יצירת סצנת הייטק בגדה
• הקורונה פוגעת בעסקי אפל בסין? התלות הייתה שם הרבה קודם. וול סטריט ג'ורנל מציג את הבעיה הגדולה של ענקית הטכנולוגיה.
• תוכנית המיסוי של ברני סנדרס מאיימת על עמק הסיליקון ותעשיית ההייטק כולה
• פייסבוק "משפצת" את תוכניות המטבע הדיגיטלי שלה בהתאם לדרישות רגולטוריות

מה בתעשייה

גיוסי הון:

• הסטארט-אפ הישראלי היילו (Hailo), המפתח שבב ייעודי למשימות עיבוד בינה מלאכותית במכשירי קצה, הודיע על השלמת סבב גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 88 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי אור דנון, הדר צייטלין ואבי באום. בין המשקיעים החדשים בחברה נמנים תאגיד NEC היפני, קרן ABB טכנולוג'י ונצ'רס וקרן לטיטיוד ונצ'רס. משקיעים אלה מצטרפים למשקיעים הקיימים בחברה, ובראשם זהר זיסאפל המשמש גם יו"ר החברה, קרן OurCrowd, קרן מניב מוביליטי, קרן גלורי ונצ'רס הסינית, וכן מנכ"ל חברת דלק מוטורס לשעבר גיל אגמון, קרן נקסט גיר וקרן דרייב. לידיעה המלאה.