גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט

עלייה של 30% בתעבורה עקב המעבר לעבודה מהבית, הלמידה המקוונת והבידוד • מספר השיחות בטלפון הביתי זינק ב־1.5 מיליון לעומת התקופה המקבילה אשתקד

פריסת סיבים אופטיים /  צילום: איל יצהר
פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

משבר הקורונה שאנחנו צולחים בימים אלה מדגיש יותר מתמיד את החשיבות הקריטית של שירותי התקשורת. המעבר של עובדים רבים לעבודה מרחוק, העובדה שמיליוני תלמידים אמורים ללמוד בלמידה מקוונת (בהצלחה חלקית בלבד בשלב זה) והצריכה המוגברת של שירותי טלוויזיה ואינטרנט בקרב המבודדים, מגבירים מאוד את הביקושים להעברת תקשורת ורוחב הפס.

בזק והוט, למשל, דיווחו על גידולים משמעותיים בביקושים. ההסבר לעלייה החדה - משבר הקורונה. בזק דיווחה על קפיצה של 64% בחיבור לקוחות חדשים לשירות האינטרנט של החברה. בהוט מדובר על גידול של 30% בתעבורה ועל גידול של עשרות אחוזים בתכני VOD.

בבזק אומרים כי ניתן לראות גידול משמעותי של כ-30% בממוצע ליום בנפח הגלישה. הצמיחה נובעת כנראה מצריכה מוגברת של תלמידים, שנמצאים בבית ולומדים מרחוק או צורכים תכני וידאו וגיימינג מספר שעות גדול משהם צורכים בדרך כלל. כמון כן ישנם הרבה עובדים שהסיטו את עבודתם לבתים.

גידול נוסף ומפתיע נרשם בזירת הטלפוניה הביתית - זינוק של מיליון וחצי שיחות יוצאות בימים האחרונים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

גם בזירת הקמעונאות בזק מדווחת על עלייה של מאות אחוזים במכירות מחשבים ניידים, מדפסות וציוד משלים, באמצעות אתר בזק סטור.

למה אין סיבים?

בינתיים הרשתות שלנו מחזיקות מעמד, אבל אם יימשך מצב החירום, לא בטוח שהן ימשיכו לספק שירותים באותה רמה. האירועים האחרונים ממחישים שאסור לחכות ליום סגריר כדי להשקיע בתשתיות. אחרי שיסתיים משבר הקורונה, יהיה מי שיהיה שר התקשורת, לא יהיה מנוס מלעשות חשבון נפש ולנתח את מה שאירע בשוק התקשורת בשנים האחרונות בהיבט הרגולציה על שוק תשתיות התקשורת. מישהו מעלה בדעתו מצב שבו אנחנו נמצאים ותשתיות התקשורת לא מסוגלות לעמוד בעומס? ובכן, אם לא תהיה כאן חשיבה מחדש על כל תפיסת התשתיות בישראל, זה בדיוק מה שיקרה.

בקצה של רשת בזק יש זוג חוטי נחושת, שנועדו לספק טלפוניה. לא אינטרנט. ב-2020 יש לבזק חלופה זמינה כבר כמה שנים לחוטי הנחושת, בדמות סיבים אופטיים שיכולים להגיע ל-60% מהבתים, ובגלל משרד התקשורת, סיבים אלה מחכים כאבן שאין לה הופכין.

בגלל משרד התקשורת, ישראל מוצאת את עצמה מגיעה למשבר עולמי עם תשתיות תקשורת שמתאימות למאה הקודמת. לא למדנו כלום מסבבי המלחמה בעזה, שהפילו רשתות סלולר. כל כך הרבה דיבורים על גיבויים הדדיים ברשתות, על יתירות בשעת חירום ועוד - ובסוף כלום. טיל אחד נפל בראשון לציון וכל האזור שותק מתקשורת סלולרית בגלל עומס, לא חלילה משום שנפגע.

אי-פתרון משבר הסיבים הוא לא רק הגדלת מהירות הגלישה לבתים. הסיבים משקפים קפיצת מדרגה גם ברמות שירותי ערך המוסף. פתרונות לעבודה וללימודים מרחוק לא יגיעו בלי לפתור את בעיית הסיבים.

תחרות זה לא פתרון

המשבר הזה נובע מתפיסה שמוביל משרד התקשורת בשנים האחרונות, לפיה התחרות היא הפתרון לכל.

נראה כאילו משרד התקשורת מנסה להרוויח זמן עבור פרטנר וסלקום. ההנחה במשרד היא שככל שיעכבו את בזק והוט בשדרוג הרשתות הנייחות, יאפשר הדבר לפרטנר ולסלקום לרוץ בפריסת הסיבים שלהן וכך ייווצרו רשתות מתחרות לבזק, שכמובן תיפגע מכך, ותיאלץ להיכנס לתחרות בשוק בצורה מוחלשת. להוריד את הרווחיות של בזק זה לא דבר פסול. זה אפילו נדרש. אבל לא במחיר של פגיעה בציבור ופגיעה בשוק התשתיות.
למרות כוונותיו הטובות של המשרד, הגישה שלו לא מוכיחה את עצמה במבחן המציאות.

פרטנר אומנם פורסת תשתיות, אבל כדי שישראל באמת תעבור לעולם הסיבים האופטיים, היא לא יכולה להסתמך על פרטנר. בלי חברות תשתיות כמו בזק והוט, המעבר לעולם הסיבים לא יתרחש.

אומנם משרד התקשורת גיבש מתווה סיבים שיאפשר כניסת בזק להשקעה בפרויקט, אבל המתווה הזה הוא בעייתי וזה הזמן לעצור אותו ולחשוב עליו מחדש. מי שקבע את המתווה ספק אם ראה במו עיניו את מצב התשתיות בפריפריה. הסיכוי שמישהו יפרוס תשתיות (חוקיות) במגזרי המיעוטים בצפון או בפזורה הבדואית בדרום הוא אפסי. לא לחינם הוט לא פרסה תשתיות במגזרים אלה. אם זה היה כדאי לה כלכלית, היא הייתה פורסת.

שכחו את הפריפריה

כאן בדיוק מגיע תפקיד המדינה. להבטיח שהפריפריה תקבל שירותים. אבל המדינה סומכת על כוחות השוק שיעשו את העבודה. שוב אותה תפיסה שאומרת תחרות ועוד תחרות, בלי להביא בחשבון שישנם דרכים אחרות לפתור את הבעיה במחירים נמוכים.

צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה וחד משמעית: עודף התחרות יצר את המשבר בשוק. ניתן דוגמה. בימים אלה אחד המפעילים הסלולריים מקרטע, כי היתירות ברשת שלו נמוכה מאוד ואין לו כסף להשקיע. הלקוחות שלו חווים עיכובים בקבלה והוצאה של שיחות, אבל המצב שלו לא הגיע לכך שהרשת תקרוס. תהליך דומה קורה גם בתחום אספקת האינטרנט.

ככה לא מנהלים תשתיות תקשורת. אם מישהו היה צריך הוכחה יותר ברורה לגבי האיוולת של ההפרדה בין ספק לתשתית בשירות האינטרנט, הוא מקבל אותה ברבית דרבית. בשורה התחתונה, חייבים מיזוגים ולא צריך לפחד אם הדבר יביא להעלאת מחיר מסוימת. איכות ושרידות רשתות שווה 5-10 שקלים בחשבון החודשי. המציאות מוכיחה שהיכן שאישרו מיזוגים המחירים נותרו נמוכים ותחרותיים גם אם עלו במקצת. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988