בבנק ישראל דוחפים להחזיר את המשק לשגרה אחרי פסח, בכל מחיר (כמעט)

"אנחנו במשבר בסדר גודל שלא הכרנו בעשרות השנים האחרונות. הוא מערער הרבה אקסיומות מקובלות והוא מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים", כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיונים שנערכו בימים האחרונים בממשלה. ירון מאמין כי למרות שהאינטרס העליון במשבר הוא שמירה על בריאות הציבור, הרי ש"בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות".

על רקע זה מקדם בנק ישראל עם האוצר תוכנית חילוץ למשק שתוצג בימים הקרובים לממשלה. התוכנית מיועדת לספק אופק ודאות לסקטור הפרטי באמצעות תמיכה ממשלתית בהיקף חסר תקדים. בין האמצעים הנשקלים: רשת ביטחון לעסקים, הרחבת הפטור ממסים ומהלכים ממשלתיים ליצירת ביקושים במשק.

בבנק ישראל מבינים שהצלחת התוכנית תלויה במידה מכרעת בקבלת ברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובשיתוף הפעולה של הכנסת, שבלעדיו לא ניתן יהיה לאשר את תקציב החירום שיידרש.

משנה כיוון: הנגיד נגד צמצום הגירעון - "משבר שלא היכרנו"

לפני כחודשיים, כשהחלו הדיווחים הראשונים מסין על התפרצות מגפת הקורונה, מינה הנגיד ירון צוות מעקב בראשות המשנה שלו, אנדרו אביר. לפני שבוע, על רקע ההחרפה במשבר מונו עוד שלושה צוותי-על בתוך הבנק למעקב אחרי השווקים, המערכת הבנקאית והמשק.

האתגר הגדול הראשון שבו טיפל הבנק היה בשווקי המט"ח. תפקיד הליבה של בנק ישראל במשברים כאלה הוא לוודא שהשווקים מתפקדים ושיש נזילות. הגופים המוסדיים נדרשו להגדיל בטחונות על נגזרים בחו"ל, ולפתע נוצר בשוק מחסור אדיר בדולרים. שער הדולר החל לזנק מול השקל ונוצרה בעיית נזילות קשה.

הצעדים שבהם נקט הבנק היו דרסטיים - רכישת אגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני בהיקף של מיליארדי שקלים (צעד שלא נעשה מאז משבר 2008), והעמדת מסגרת להלוואות קצרות במט"ח למערכת הפיננסית בהיקף 15 מיליארד דולר תוך ניצול יתרות המט"ח הענקיות שהבנק המרכזי צבר בשנים האחרונות (צעד שלא נעשה בעבר).
העבודה העיקרית של הנגיד בימים האחרונים הייתה בדיונים הפנימיים בממשלה. בישיבות המרתוניות האלה הסביר הנגיד, שדווקא הוא - זה שקרא לממשלה עד למשבר לצמצם את הגירעון - משוכנע שצריך לעשות עכשיו בדיוק להיפך, משום שמדובר במשבר שכמותו לא הכרנו עד היום.

בניגוד למשבר 2008, הפגיעה איננה מוגבלת למערכת הפיננסית אלא בכל הכלכלה הריאלית. היא פוגעת בשרשראות הייצור ובהיצע, ובאותה מידה מרסקת את הביקושים, למשל של הצרכנים שנשארים בבית וחוששים להוציא כסף מפחד שיאבדו את פרנסתם.
באוצר הגדירו בשלב הזה תוכנית השבתה חלקית של המשק עד אחרי פסח. ירון תמך ללא סייג בעמדת האוצר, שאסור להשבית את המשק לחלוטין - בשונה מדרישת משרד הבריאות שתמך בסגירה הרמטית - ולחץ לאפשר לכמה שיותר ענפי תעשייה להמשיך לפעול.

העלויות צפויות להיות כבדות: נזק של 50 מיליארד שקל לתוצר, גירעון של 7% ויחס חוב תוצר שיזנק לסביבות ה-70% (לאחר שנדרש עשור שלם כדי להוריד אותו לרמתו הנוכחית של 60%). ירון גם תומך בצעדים שנעשו עד כה לתמיכה בעסקים, בעמצאים ובמאות אלפי העובדים שיצאו לחל"ת. אבל הוא משוכנע שהממשלה תידרש לעשות הרבה מעבר לכך כדי לחלץ את המשק מהמשבר שאליו נקלע.

 חבילות סיוע הממשלתיות להתמודדות עם קורונה

העתיד הקרוב: המשק חייב לחזור לפעול במאי

החשש הגדול של הנגיד הוא מה יהיה בחודש מאי, אחרי שהתוכנית תסתיים, בהנחה שמגפת הקורונה עוד תהיה כאן. אפילו אם קצב ההדבקות יירד לאפס - החשש מחידוש ההדבקות עלול להאריך את השיתוק במשק לזמן בלתי מוגבל. המשק יצטרך לשוב לפעילות, תוך שילוב אמצעי בטיחות ואכיפה קפדניים שיצמצמו ככל הניתן את הסיכון להדבקות, קצת בדומה להגברת האבטחה בקניונים בעקבות פיגועי אינתפיאדת אל-אקצה.

ירון, שנמצא בקשר רצוף עם נגידי בנקים מרכזיים אחרים, מכיר את תוכניות הסיוע הגרנדיוזיות שעליהן הכריזו בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ושאר מדינות המערב. כפי שהראתה בדיקה השוואתית שערך "גלובס" נמצאת ישראל הרחק מאחורי מדינות אחרות במערב בהיקף התקציב שהתחייבה להעמיד על-מנת לחלץ את המשק שלה ממשבר: כך למשל התחייבה בריטניה להזרים למשק המקומי כ-330 מיליארד ליש"ט (15.9% תוצר) ובארה"ב שוקלים להכפיל את חבילת החילוץ לטריליון דולר - כ-10% תוצר. ממשלות גרמניה, ספרד וצרפת הכריזו על הרחבות תקציביות בהיקפים של 12% עד 14% תוצר.
ההשוואה בין חבילות החילוץ שעליהן הכריזו לבין זו של ישראל איננה מדוייקת לדעתו, משום שאינה מביאה בחשבון את העובדה שרכיב מרכזי בסיוע הממשלתי בחו"ל הובטח כהלוואות ולא כמענקים, ומצד שני בחבילת הסיוע הישראלית גם את העלות הכבדה של תשלומי דמי האבטלה.

ועדיין, ירון טען בדיונים כי ישראל תצטרך לעשות עוד צעדים רבים כדי לחלץ את העגלה התקועה מהבוץ.

הנגיד סבור שהצעדים צריכים להיות בררניים. הוא אינו תומך, למשל, ברעיון האמריקאי של שליחת צ'ק בסך 1,000 דולר לכל משפחה, אלא מאמין באמצעים ממוקדים יותר לתמיכה בסקטור העסקי. רשת ביטחון לעסקים, פטור גורף ממסים וצעדים ממשלתיים כמו סיוע ישיר ותמריצים להגברת הביקושים במשק - כל הרעיונות האלה נמצאים על השולחן ונבחנים על-ידי הצוותים בבנק ישראל ובאוצר. החשיבות של התוכנית היא גם במסר שהיא משדרת לציבור, בנראות, ובמתן האופק שיאפשר לסקטור העסקי לחשב את צעדיו.

לתוכנית הזו אין סיכוי להתממש ללא גיבוי מהדרג הפוליטי. ממשלת המעבר הנוכחית איננה יכולה לחרוג ממסגרת תקציב 2019 (402 מיליארד שקל) , ולכן יישום התוכנית יחייב שיתוף פעולה פרלמנטרי בין קואליציה ואופוזיציה, בהנחה שלא תוקם ממשלה רחבה. ירון מקפיד יותר מכל על ערוץ הקשר והאמון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמצידו מפרגן לנגיד ואף כינה אותו אתמול איש מקצוע מהשורה הראשונה.

המערכת הבנקאית: שמרנית, אבל יציבה וערוכה למאני טיים

גורם אחר שבנק ישראל מפקח עליו, ושעליו הוא גם בונה רבות שיסייע למשק בשעת המשבר - הוא המערכת הבנקאית. בשבועות האחרונים ראשי בנק ישראל מספר פעמים עם אנשי המערכת הבנקאית וקראו להם לספק אשראי ופתרונות אחרים ללווים ולקוחות אחרים שנקלעו לקשיים. במקביל, הפיקוח על הבנקים יצא בשורת הקלות והוראות ייחודיות לתקופה זו, ובהן הקלה על מתן שירותים מרחוק למול סגירת רוב הסניפים לעבודה מול הציבור.

על כל פנים, בבנק המרכזי מאמינים כי המערכת הבנקאית ערוכה למשבר ותעמוד בו, כשבסביבת הבנק המרכזי מסבירים כי "חלק ממבחני הקיצון שבחנו את המערכת הבנקאית כללו מגפה עולמית, אולי לא בסדרי גודל כאלה". על כן, נראה כי בבנק המרכזי מאמינים שלהוציא פאניקה מיותרת, יש למערכת הבנקאית תיק אשראי איכותי והיא יציבה, ואין בעיה של הלווים הגדולים כפי שהיה בעבר, ויש למערכת עודפי הון. "בעבר ירדו על המערכת הבנקאית שהיא שמרנית מדי, אבל המצב הנוכחי והיציבות של הבנקים מלמדים במאני טיים למה זה היה נכון", אומר גורם בכיר ומעורה.

היבט אחר של המשבר הוא המערכת המוסדית, בנעליה כמנהלת החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל. בימים אלה סופגים מסלולי החיסכון לטווח ארוך ירידות חדות. התפיסה הרווחת בבנק המרכזי ומחוצה לו, היא שמתישהו תגיע היציאה מהאירוע הנוכחי, כך שסביר שמה שנלמד מניסיון העבר יפעל גם הפעם - והוא שמשקיע לטווח ארוך ושלא צריך את הכסף מחר, יראה התאוששות יפה בסופו של דבר.