"מה שקורה באיטליה ובספרד לא קרה סתם. הם מאוד דומים לנו. גם הם עמים לא ממושמעים"

הציבור לא קשוב, ההנחיות מבלבלות, והמנהיגים רבים אחד עם השני • פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, מסביר בתסכול רב כי בניהול משבר הקורונה לא נלקח בחשבון באופן מספיק האלמנט ההתנהגותי וחושש שזה יעלה בחיי אדם

תושבים מתגודדים ברחוב למרות אזהרות משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס
תושבים מתגודדים ברחוב למרות אזהרות משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"ההנחה שאיתה משרד הבריאות עבד מהרגע הראשון, הייתה מוטעית", אומר פרופ' טל שביט. "ההנחה הזאת הייתה שהציבור הישראלי ממושמע. בניגוד לדרום קוריאה, או סין או סינגפור, הציבור הישראלי הוא לא ממושמע. במשרד הבריאות אמרו: אנחנו נמליץ לציבור, הציבור יהיה קשוב, הוא יעשה מה שאומרים לו. זה לא עובד. אני לא אומר אם ממושמע או לא ממושמע זה טוב או רע. אנחנו לא צריכים להיות ציבור צייתן, אבל צריך להבין שאנחנו ציבור לא צייתן. ואז כל דרכי הפעולה, היו צריכות להיות אחרות לגמרי".

פרופ' שביט, המלמד במכללה למינהל ומתמחה בכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, מסביר בתסכול רב כי בניהול משבר הקורונה בישראל לא נלקח בחשבון באופן מספיק האלמנט ההתנהגותי. "כשאתה אומר לאנשים 'אני ממליץ לכם לא לצאת מהבית', הם לא מקשיבים לך", הוא אומר. "מה זה אני ממליץ? הציבור הישראלי הוא לא מה שהם ציפו. הוא לא ממושמע, הוא לא קשוב, ובמקרה הזה לא צריך שכולם יהיו לא ממושמעים. מספיק ש-10% הם לא ממושמעים, והם יכולים ליצור את הקטסטרופה". 

טל שביט / צילום: קובי אשכנזי
 טל שביט / צילום: קובי אשכנזי

"מה שקורה באיטליה ובספרד לא קרה סתם. הם מאוד דומים לנו. גם הם עמים לא ממושמעים, אתה יכול לראות את זה בצורה שהם נוהגים בכבישים, או באופן שבו הם מעלימים מס. אלה ציבורים לא ממושמעים לעומת סינגפור, שכשאתה מטייל שם אתה מת מפחד שייפול לך משהו על הרצפה. הרעיון ש'בוא נסמוך על הישראלים, והם יעשו' - זה לא עובד. לא עובד בשום דבר ובטח לא יעבוד בדברים האלה. תחשוב על הימים שבהם התחילו הקסאמים. היו צועקים על הציבור 'אל תצאו לראות, זה מסוכן'. ועד היום יוצאים לראות איפה נפל הטיל".

מה לגבי ההחלטה על החמרת הסגר היום? 

"אם יצליחו ליישם אותם, צעדי הממשלה היום ישפרו את המצב, אבל זה לא מספיק (ואולי קצת מאוחר מדי). נראה שבסופו של דבר נגיע לעוצר מלא ועדיף מוקדם ממאוחר. הטלת האכיפה על משטרת ישראל היא לא סבירה ולא תספיק כי גם בימים רגילים יש מחסור בכח אדם וקושי באכיפה. מעבר לכך, גם עכשיו ההנחיות לא ברורות מספיק. האם למשל מלבד סופרים ישאירו גם פיצוציות פתוחות? מכולות? מישהו למשל חשב שדווקא להשאיר פיצוציות פתוחות ולאפשר להן למכור מוצרים בסיסיים כמו חלב, ביצים, וגבינות יכול מאד לעזור? מכיוון שאנשים הולכים לסופר להשלים דברי חלב וביצים הם יוכלו לעשות זאת בפיצוציות ובכך לצמצמם את ההתקהלויות".

בעיה נוספת ששביט מצביע עליה היא הפרדת הדיון הכלכלי והדיון הבריאותי. "יש מי שאומר יש משבר כלכלי, בוא נטפל בו, ויש את הקורונה שזה משבר בריאותי, ובוא נטפל בו. לא מבינים שזה הולך ביחד. נגיד שאני עצמאי ואני אמור לתקן מזגנים. ואני מרגיש לא טוב. בן אדם נורמלי אומר יש פה שתי אפשרויות: או שאני מאבד את הפרנסה, או שמקסימום אני נדבק ומדביק בקורונה. כרגע פרנסה יותר מוחשית לי. קורונה זה רחוק ממני. חוסר ההבנה של האוצר - שלמעשה ההקלה הכלכלית, או הורדת המתח הכלכלית, היא גם דרך להילחם בקורונה - זו בעיה. הניתוק הזה הוא לא טוב".

יכול להיות שזה עמד ברקע חוסר הרצון להטיל סגר מוקדם יותר. לא רצו לפגוע במשק.

"תראה גם עכשיו אין סגר מוחלט. אבל הטיפול באותם אנשים, ויש מאות אלפים, לוקה בחסר. לא יכול להיות שאתה אומר לאדם שב בבית ואל תרוויח. אתה יכול לתפקד בחרדה אחת. כשאתה נמצא במצב שבו יש לך שתי חרדות, אחת בריאותית ואחת כלכלית, אתה צריך לבחור במה להילחם, ורוב האנשים כרגע נלחמים בחרדה כלכלית. היא קיומית וממשית עבורם. הקורונה, זה בעיתונים. 

"הרגעת האספקט הכלכלי הייתה צריכה להיות הרבה יותר מהירה והרבה יותר מסודרת. אומרים לעצמאי 6,000 שקל. איך אני מקבל את זה? אם אני עצמאי אני צריך לקבל תוך שלושה ימים לחשבון הבנק שלי 6,000 שקל. פשוט מאוד. ואם המדינה חייבת לי, אז תוך שבוע כל הכסף שהיא חייבת לי מגיע לי לחשבון. הזמן הוא השטן בדבר הזה. צריך לפעול מהר בלי ביורוקרטיה. אנשים אומרים, אני צריך ללכת לביטוח לאומי, ורק זה גורם להם לאבד עשתונות. אתה חייב להוריד מיד את כל הביורוקרטיות ולתת לאנשים תחושה שבפן הכלכלי אין להם מה לדאוג. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. זה לא מהמקום של להציל את הכלכלה, זה מהמקום של לתת לאנשים את הרוגע להילחם קודם כל בקורונה, ולא להילחם בחזית הכלכלית. זאת צריך להיות החשיבה. הנושא הכלכלי הוא לא רק כלכלי".

איך כל זה קשור לקיפאון הפוליטי? 

"אני מנתק דעות פוליטיות, לא ימין ולא שמאל: הפוליטיקאים שלנו זה אכזבה מאוד גדולה. הציבור מרגיש שהוא ילד בלי הורים, ותראה, הדבר שגורם לאנשים להיות לא רציונליים הוא פחד. אני חקרתי המון שנים את הנושא של פחד, בהקשר של הטילים. זה גורם לך להיות לא רציונלי. כשאתה בפחד, אתה רוצה שמישהו יגן עליך, וכעם אתה רואה במנהיגים שלך סוג של הורים. עכשיו אנחנו במשבר וההורים רבים אחד עם השני. זה פשוט ביזיון, כי הם מחמירים את החרדה ופחד.

"הציבור מרגיש חוסר ביטחון לאור העובדות הבאות: אנחנו במשבר כלכלי-בריאותי מהגדולים שהעולם ידע. ואצלנו, אין שר אוצר, אין שר בריאות מתפקד. מנכ"לי משרדים מנהלים את המשבר הזה ורבים אחד עם השני (זו טעות גדולה מבחינת עיצוב התנהגות הציבור). התחושה היא כי כל מי שעוסק כרגע בניהול המשבר חושב על ועדת החקירה ביום שאחרי".

אתה מדבר מדם לבך.

"זה כואב לי שאם היינו עושים צעדים נכונים מבחינה ההתנהגותית היינו חוסכים חיי אדם. כסף לא מעניין אותי כרגע. הכלכלה תשתקם. ההיסטוריה מראה שמכל המשברים הגדולים העולם השתקם ואפילו צמח מזה.

"אבל אנחנו נאבד אנשים, אנחנו נאבד חיי אדם וחבל. אנשים לא ממושמעים מספיק וזה אסון מבחינתנו. אבוי לנו אם נגיע למצב כמו איטליה וספרד". 

כך צריך לעצב את התנהגות הציבור ולהפחית את ההידבקות
 כך צריך לעצב את התנהגות הציבור ולהפחית את ההידבקות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988