האם אנחנו הדמוקרטיה היחידה שמרשה לנאשם בפלילים להתמודד לראשות הממשלה?

האם רק בישראל החוק עוד לא מונע מנאשם להפוך לראש המדינה? יעלון מערבב רצוי ומצוי • המשרוקית של גלובס

משה (בוגי) יעלון, כחול לבן / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
משה (בוגי) יעלון, כחול לבן / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

לעתים קרובות אנחנו צריכים להצטדק בפני קוראות וקוראים: בודקי עובדות לא מכריעים מה ראוי, מה כדאי ומה מומלץ - הם מתארים את המצב הקיים. ההקדמה הזאת רלוונטית במיוחד לבדיקה הבאה:

ח"כ משה (בוגי) יעלון מכחול לבן הסביר בקשת 12 מדוע יסרב לשבת בממשלה עם בנימין נתניהו, וקרא שוב לחוקק חוק שימנע מנאשם בפלילים להתמודד על הנהגת המדינה. "למה צריך חקיקה?" הוא שאל, וענה: "כי אין דבר כזה בשום דמוקרטיה שמישהו עם כתבי אישום בכלל יכול להיבחר לראשות הממשלה".

החוק הישראלי אכן לא מונע מנאשם או נאשמת להתמודד לכנסת ולהיבחר לראש ממשלה. הגבלות חמורות קיימות, אבל רק אחרי שהורשעו בדין: 7 שנות צינון מתום ריצוי העונש בעבירות עם קלון, 14 בעבירות חמורות במיוחד או עבירות טרור. נתניהו כמובן לא שם: משפטו אמור רק להתחיל במאי.

יעלון יכול כמובן לטעון כי זו נורמה מעוותת, אבל לפי מה הוא קובע שהיא חריגה בעולם? "חיפשתי בסיוע מומחים", הוא הסביר לנו, "ולא מצאתי מדינה דמוקרטית שבה נאשם עם כתבי אישום יכול להתמודד לראשות ממשלה". אילו מומחים ואילו מדינות? יעלון לא ענה.

אולי כי אין מדינות כאלה. בדקנו בפרויקט ACE, מאגר מקוון בנושאי בחירות ששותפים בו האו"ם, האיחוד האירופי וכמה ממשלות. תוכלו לקרוא בו על תנאי הסף לתפקידים ציבוריים שנקבעו במדינות שונות, כגון: המועמד צעיר מדי; פשט רגל; אובחן עם מחלת נפש; נושא בתפקיד צבאי או שיפוטי; וכמו בישראל, הורשע בעבירות כלשהן.

מה אין במאגר? חוקים המגבילים התמודדות של מי שמשפטו עדיין מתנהל. כאלה לא מצאנו בשום מדינה. חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות, שנבחר לאחרונה לראש המחלקה לממשל בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, אומר כי לא שמע על מגבלות ברוח זו, אבל בפועל נדיר שנאשמים מנסים להתמודד; ואילו ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוען: מקובל לחשוב שלחץ ציבורי, תקשורתי ופוליטי יספיק. 

אבל הלחץ לא תמיד הספיק. נגד סילביו ברלוסקוני הוגש ב-1995 כתב אישום בעבירות שוחד. החוק לא מנע ממנו להתמודד לפרלמנט האיטלקי תוך כדי המשפט ולנסות (לשווא) להרכיב ממשלה. ערכאות גבוהות זיכו אותו לבסוף מחמת ספק ומטעמי התיישנות.

הגדיל לעשות הפוליטיקאי הסלובני יאנס יאשה, שבספטמבר 2011 הפך גם הוא לנאשם בשוחד. בדצמבר הוא הוביל את מפלגתו בבחירות והפך לראש הממשלה. סירובו להתפטר כשפרצו הפגנות נגד שחיתותו חולל משבר קואליציוני. ב-2013 ממשלתו נפלה, והוא הורשע ונאסר.

■ בשורה התחתונה: דברי יעלון לא נכונים. בדמוקרטיות רבות החוק מאפשר לנאשמים להתמודד לנשיאות ולהתמנות לראשות הממשלה. היו מקרים שבהם מתמודדים הפכו לראשי מדינה אפילו תוך כדי משפטם.

תחקיר: ארן רונדל

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988