רילוקיישן | ניתוח

חזרתם לארץ באמצע רילוקיישן ואינכם יכולים לשוב לחו"ל? אלה דיני המס שיחולו עליכם

עוצר הטיסות בשל מגפת הקורונה קירקע בארץ ישראלים רבים שעובדים בחו"ל ושנחשבים לתושבי חוץ לצורכי מס • האם כעת הם ייחשבו לתושב ישראל לחיובם במס, אף שהם מבצעים "עבודה מרחוק"? • "גלובס" בדק אם אנשי הרילוקשיין עלולים למצוא עצמם במשטר מס חדש

נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס
נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

ב', בן 35, נשוי ואב לשניים, עבד משנת 2010 בישראל בחברה-בת של חברה רב- לאומית בעלת חברות-בנות בסין ובעוד מדינות בעולם. ביוני 2014 הוא עזב את ישראל יחד עם אשתו וילדיו, עשה רילוקיישן לסין, והפך לעובד של חברה-בת סינית באותו מערך חברות רב-לאומי. את שכרו קיבל ב' לאורך השנים ביואנים. מאז עזיבתו לסין הגיע ב' מעת לעת לביקורים בישראל, שהסתכמו בערך בחודש לשנה. את הדירה שבבעלותו בישראל השכיר מהיום שעזב, והיא מושכרת עד היום. בסין התגוררה המשפחה בדירה שכורה.

החיים של ב' ומשפחתו התנהלו להם כסדרם ברילוקיישן, עד שהגיע משבר הקורונה. בעקבות התפרצות המחלה בסין, הגיע ב' עם משפחתו לישראל בתחילת פברואר, ומאז הוא כאן. כיוון שאינו יכול לחזור לסין, הוא עובד מישראל וממשיך לקבל את משכורתו מהחברה הסינית, לחשבון בסין. ב' ומשפחתו מתגוררים במלון דירות בשכירות בישראל, ועדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה בסין.

כעת החלו להתעורר אצלו סימני שאלה. האם מעכשיו הוא נחשב לתושב ישראל לצורכי מס? האם הוא עדיין תושב סין? האם הוא עלול למצוא את עצמו במשטר מס חדש בעקבות המשבר?

ב' אינו לבדו. המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לישראל עד "יעבור זעם", וכעת "תקועים" בארץ, שכן מדינות אלה לא מאפשרות לאנשים שאינם אזרחים שלהן להיכנס אליהן בחזרה.

אחר-כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, וחלקם גם מארה"ב. ישנו גם גל של ישראלים לשעבר, שהקדימו את חזרתם לארץ לקראת חג הפסח. אולם לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם הם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

מבחן הימים 

השאלה העולה היא - האם יש להתייחס לאנשים אלה כמי שהפכו לתושבי ישראל לצורכי מס? לדברי עו"ד-רו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו-שרון, ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, התשובה לכך שלילית. אך האם התשובה תהיה כזו גם אחרי חודשים, כשאותם ישראלים לשעבר ייאלצו להישאר בישראל מעבר ל-183 יום בשנת 2020 - תקרת השהות שמעבר אליה רואה רשות המסים באותו אדם תושב ישראל?

כפי שנחשף ב"גלובס", עוד לפני פרוץ המשבר, שקלה רשות המסים - במסגרת דיונים בוועדה ייחודית שהוקמה לצורך כך - לבצע שינויי חקיקה בתחום כללי התושבות, ולהקשיח את מבחני התושבות, כך שלא ניתן יהיה לסתור אותם, ושהות של 183 יום בישראל תקבע את מעמדו של אותו אדם כתושב המדינה לצורכי מס. עם זאת, שינויים אלה טרם התגבשו לחקיקה, ולכן ההגדרות הקיימות הן אלה שיקבעו את דינם של הישראלים לשעבר "הכלואים" כרגע בישראל.

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

לאלה מצטרף "תיקון 223" לפקודה המס, הקובע כי שהייה בישראל מעבר למספר הימים שנקבעו, מחייבת בפתיחת תיק ברשות המסים, הגשת דוח כתושב חוץ, וצירוף טופס 1348 שבו מפורטות כל הזיקות המהותיות ל"מבחן מרכז החיים".


אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של "פליטי הקורונה" השוהים בישראל, והם  ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד. השאלה היא - מה יקרה אם יתממש תרחיש בלהות שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

נסיבות רפואיות


התשובה של עו"ד-רו"ח פרנקל לא משתנה. לדבריו, "פליטי הקורונה" עדיין לא ייחשבו לתושבי ישראל. "כל מקרה נבחן לגופו, אולם ככל שהמכנה המשותף של אנשים אלה הוא, שהם שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא,  אנו סבורים כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו".

פרנקל שואב את הביטחון מ"תקנה 3" לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות.

לדברי פרנקל, "ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה שהם נותרו תושבי חוץ".

מעבר לכך, מוסיף פרנקל, "דברי הפרשנות של ה-OECD אף מציינים בקשר להכנסת עבודה ולתנאי שבמסגרתו קמה זכות למדינת המקור למסות הכנסת עבודה של תושב חוץ, אם שהה בתחומיה יותר מ-183 יום בפרק זמן של 12 חודש, כי יש לנטרל את התקופה שבה שהה במדינת המקור מכורח מחלה ממושכת. מדברים אלה יש להקיש לענייננו, ששהייה כפויה בישראל בשל משבר הקורונה אף היא ראוי שתנוטרל לעניין החזקות המספריות בהגדרת 'תושבות' לעניין יחיד".

עבודה מרחוק

נציין כי השאלות הללו אינן תיאורטיות. משרדי המיסוי הגדולים החלו לקבל פניות בנושא, וכעת נותנים ייעוץ ראשוני ללקוחותיהם. בין הפונים היה גם ג', בעל שליטה בחברות רבות בתחום התוכנה, שהיה בעבר תושב ישראל אך זה שנים הוא תושב הונג קונג. בעקבות המשבר הגיע ג' לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, כבר בינואר. הוא רשם את ילדיו למוסדות החינוך בישראל לפני שהם הושבתו, המשיך לעבוד באמצעות מיילים וטלפונים, ככל הניתן, ודאג לפעילות החברות בקבוצה שבשליטתו, והחודשים החלו לחלוף.

גם ד', פעיל בענף היהלומים, המתגורר בהונג קונג זה כתשע שנים שואל היום את אותן שאלות, בנוגע למיסוי שיחול עליו . ד', נשוי ואב לבן, הגיע לישראל בינואר, ממש בתחילת המשבר במזרח אסיה, וכמו החוזרים האחרים לארץ, גם לגביו לא ברור מועד חזרתו לחו"ל. כעת הוא מעוניין להשקיע בניירות ערך ישראליים בבורסה בת"א, ורוצה לדעת - האם יישמר לו הפטור ממס רווחי הון כתושב חוץ, לפי סעיף 97(ב2) לפקודה.

לדברי פרנקל, "בהנחה שאותם ישראלים לשעבר, תושבי חוץ ערב המשבר, שוהים בישראל בעל כורחם, ועובדים מהבית עבור המעביד הזר (בין אם זו חברה זרה בינלאומית ובין אם זו חברה זרה בבעלותם, א' ל"ו), עשויה לעלות טענה מפי רשות המסים שהכנסתם כפופה למס בישראל. אך יש לטעון ל'שהייה כפויה' ולנטרל את ימי השהייה הכפויים בישראל, כך שלא ייספרו במניין הימים למבחן התושבות".

לגבי כמה ישראלים החשש הזה רלוונטי?

פרנקל: "לא ברור, כי לא ידוע כמה ישראלים חזרו לארץ. אני מניח שיש מאות או אפילו אלפי ישראלים כאלה. הבעיה תצוף אם שהייתם תתארך מעבר לשישה חודשים בשנת 2020. במצב כזה תוטל עליהם חובה לפתוח תיק ולהגיש דוח מכוח תיקון 223 לפקודה. ואז רשות המסים, הצמאה לגידול בהכנסות המדינה, עשויה לטעון לתושבות ישראלית שלהם, או לחלופין למיסוי הכנסת העבודה שלהם".

מבחן מרכז החיים

גם לדברי עו"ד הנרייט פוקס ועו"ד ורו"ח עמית זומר מקבוצת המס הבינלאומי במשרד עורכי הדין פרל-כהן, "אין מקום ליותר מדי דאגה". על-פי הייעוץ שהם נותנים לחלק מלקוחותיהם הפונים אליהם, "כאשר ישראלים מוצאים עצמם 'תקועים' בישראל, או זרים שימצאו עצמם במצב דומה בישראל, אין פירוש הדבר שהם הופכים להיות תושבי מדינת ישראל לצורך מס.

"מה שקובע בסופו של דבר הוא המבחן של היכן נמצא מרכז חייו של הנישום. יש לצפות מרשויות המס בישראל לנהוג בסבירות בעניינים אלה, הן לאור המצב החריג ביותר אשר התעורר, והן לאור ההתחייבויות השונות של ישראל תחת אמנות המס השונות שישראל חברה בהן וכללי ה-OECD".

עוד אומרים לנו עורכי הדין כי יש פניות רבות הן מצד מעסיקים והן מצד עובדים מודאגים בנוגע למצב הנוכחי. לדבריהם, "לא קיימת פסיקה שניתן להסתמך עליה בישראל לגבי המצב המיוחד שנוצר בשל נסיבות כוח עליון, שמחייבות אדם להישאר בישראל (או אפילו בבית-חולים), ולא לשוב למקום מושבו, מרכז חייו, בשל הקורונה. בכל מקרה, ברור שהנישום יהיה חייב להוכיח היכן נמצא מרכז חייו".