טכנולוגיה | ראיון

הקורונה מספקת ההצצה לדור הבא של הרפואה: "כבר אי אפשר יהיה לחזור לאחור"

ד"ר גליה ברקאי, הראשונה לקבל את פליטי ספינת הקורונה במתחם המבודד ומייסדת מערך הטלה-רפואה בישראל בראיון ל'ליידי גלובס': "עד כה קשה היה לשכנע רופאים לטפל מרחוק, אבל מעכשיו אנשים כבר לא יחזרו אחורה" • הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

גליה ברקאי / צילום: איליה מלניקוב, גלובס
גליה ברקאי / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

הרבה לפני המגפה ולפני שהפכה לסמל המאבק בקורונה, ניהלה ד"ר גליה ברקאי את היחידה למחלות זיהומיות בילדים בשיבא. המפנה המשמעותי בקריירה שלה קרה לגמרי במקרה, לפני שלוש שנים, כשפרופ’ יצחק קרייס, היום מנכ"ל שיבא ואז יועץ מטעם משרד הבריאות, כינס ישיבה לבדיקת היתכנות להקמת מערך טלה-רפואה, שירותי רפואה מרחוק באמצעים מתקדמים, במסגרת מרכז החדשנות של בית החולים.

הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל
■ פרופ' גליה רהב: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"
■ פרופ' גילי רגב: "יכולנו לעצור את התפשטות הקורונה הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

הבוס שלה, פרופ’ אשר ברזילי, שהיה אמור להיות נוכח בפגישה, היה עסוק ושלח אותה במקומו. ברקאי הצטרפה ליושבים בחדר, וככל שהשיחה התקדמה, היא הרגישה שנפתח בפניה עולם חדש. למרות שאין לה רקע טכנולוגי, ואולי בגלל הרצון שהפגינה לצלול לעומק התחום, הציע לה קרייס לעמוד בראש הצוות שיקים את המערך, תפקיד שהביא אותה להיות הראשונה שאת פניה הגלויות ראו נוסעי ה’דיימונד פרינסס’ כשהגיעו מיפן למתחם המבודד בארץ.

על פניו, הרפואה מרחוק נראית הפתרון האולטימטיבי למערכת בריאות קורסת מתת תקצוב וממחסור ברופאים ובשירותים חיוניים, אבל בפועל, עד לפני משבר הקורונה, היו אנשי צוות ופציינטים מסתכלים על ד"ר ברקאי כמו על פסיכית שמנסה לשווק להם מדע בדיוני. "שלוש שנים אני בתחום, וההטמעה מאוד איטית. קשה לשכנע רופאים שאפשר לטפל מרחוק, כי האינסטינקט הראשוני הוא להיות ליד המטופל, לגעת בו".

"מרגישה לא נוח כשהמטופל לא יודע שאני רואה אותו"

ואז הגיע הווירוס. ב-16 בפברואר הודיע לה קרייס ש-12 נוסעי הספינה שלא נדבקו בקורונה בדרכם לשיבא. תוך 72 שעות הפכו מגורי הסטודנטים למתחם מבודד, שאמור היה לאפשר מגורים וטיפול מרחוק בחולים.

"היינו צריכים לארגן את כל הטכנולוגיה על מנת לצמצם את החיכוך עם המבודדים לאפס, כדי להגן על הצוות. למחרת הבאתי את כל חברות ההייטק שאני מכירה, ואמרתי להן, ‘זה מה שאנחנו צריכים, בואו תראו איך אתם יכולים לעזור’.

"כל הסטארט-אפים שבחרנו הם ישראליים. יוניפר, שתרמה את כל הציוד, פיתחה טכנולוגיה שמתחברת לטלוויזיה והופכת אותה לטלפון הנייד שלך, וכך אפשר לנהל שיחות קבוצתיות בצורה הכי פשוטה ונגישה, כי חששנו שחלק מהחולים היותר מבוגרים לא ידעו איך להשתמש באמצעים משוכללים יותר. אנחנו מדברים איתם דרך הפלטפורמה הזאת, מטפלים בהם, וגם הוספנו גיבוי של טלפון קווי וסלולרי, אם לא יסתדרו וירצו לשוחח איתנו או עם בני המשפחה.

"התקנו בחדרים של כל מבודד גם טאבלטים, טאיטו, מכשיר שמאפשר לערוך בדיקות גופניות מרחוק, וסנסורים מתחת למזרן של חברת ארליסנס, שמנטרים קצב נשימות, לב ותנועה, עם אלגוריתם חכם שיודע לנבא הרעה במצב. יש שם גם מערכת ניטור נוספת של חברת ביוביט, שפועלת באמצעות שעון על היד שמתקשר החוצה. יש לנו גם רובוט של חברת אינטאץ, שמאפשר לתקשר עם הצוות הרפואי ולהיכנס במצבי חירום".

תחילת הקשר עם הפציינטים החדשים שלה הייתה מורכבת. "הם ישבו כל אחד בחדר שלו, כי פחדנו שיהיו חיוביים ולא רצינו שיסתובבו. שמנו את כולם על מסך אחד. אמרתי ‘ברוכים הבאים’, נתתי הסבר קצר על מה מצפה להם ואיך הטכנולוגיה עובדת, עם המדחום בחדר, מד סטורציה ולחץ הדם. חלקם התקשו מאוד ולא ידעו להקליד סיסמה באנגלית, כי מעולם לא למדו את השפה.

"הבנו שיש צורך לתת להם סיוע פסיכולוגי וסוציולוגי כחלק בלתי נפרד מהטיפול, וגייסנו צוות התערבות שכולל עובדת סוציאלית, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שיושבים בחדר השיחות ומטפלים במצוקות שלהם. אחרי שבועיים, כשראיתי שהכול עובד כמו שצריך, עברתי לטפל בילדים במתחם".

התקנתם גם מצלמות שמצלמות כל הזמן, זה לא מרגיש מציצני, סוג של ‘האח הגדול‘ במציאות?
"יש מצלמות שמצלמות את השטחים הציבוריים. המצלמות בחדרים מודלקות רק בהסכמת המטופלים או במקרי חירום. הם אלה שמדליקים אותן. וכן, אני מרגישה לא נוח אם אני צריכה לבדוק משהו והמטופל לא יודע שאני רואה אותו".

"להידבק בשחפת זה הרבה יותר גרוע"

היא בת 50, נשואה לנועם, שעובד בחברת התרופות סאנופי, והילדים שלה כבר גדולים, כך שהיא יכולה להתמסר לעבודה בבית החולים בלי רגשות אשם. הבכורה, בת 25, גרה מחוץ לבית, הבן האמצעי חזר תוך כדי המשבר לארץ מטיול שחרור בברזיל, והצעיר חייל בשלישות. "אני נמצאת במקום הכי בטוח, כי אין לי זמן להסתובב במיון או בבית החולים, לשם יכולים לבוא חולי קורונה ולהדביק, אז אני לא חוששת. כזיהומולוגית אני חשופה למחלות הרבה יותר קשות מקורונה. להידבק בשחפת זה הרבה יותר גרוע".

כבר כמה חודשים היא לא הלכה למספרה, וויתרה על התחביב שלה, ללוות כרופאה טיולי ג’יפים אקסטרים. בעבר מצאה זמן להתלוות למשלחות הומניטריות להודו, לסרילנקה אחרי הצונאמי, להאיטי, והצטרפה גם לספינת סיוע בפפואה גינאה. כך שההרפתקה הנוכחית יכולה הייתה להצטרף בקלות לאקזוטיקה שהיא מורגלת בה.

לקורונה יהיו ודאי השלכות קשות, אבל אחת טובה היא ודאית: החסמים בפני הרפואה מרחוק, שד"ר ברקאי נלחמה בהם בכל דרך, יוסרו אחרי שהוכיחה את עצמה כיעילה, ואפילו הכרחית. "למשבר הזה יהיה תפקיד גדול בהפיכת הטלה-רפואה לכלי הכרחי בטיפול בחולים. אני מקווה שנחזור למגע ומפגשים, כי אין להם תחליף, אבל העולם שהיה בעבר השתנה לנצח. אין בנאדם שלא התנסה ב’זום’ או בשיתופי מסך אחרים עם משפחה וחברים, כולם מבינים את יתרונות המדיום.

"הדור החדש, שהתנסה באובר ואמזון ובשירות שליחויות מדויק ומהיר, מבין שיש יתרון למישהו שזמין לו באופן מיידי ובצורה שנוחה לו, גם בשירותי הרפואה. כך שהקורונה הקפיצה אותנו מדרגה, האיצה והסירה חרדות וטכנופוביות. כל העולם היה מגיע לזה, רק הרבה יותר מאוחר".

אז איך ייראה עתיד הרפואה מרחוק?
"אנשים לא יחזרו אחורה. נוכל להכניס טכנולוגיות לניטור מרחוק, לקבל אינפורמציה, הסלולרי יוכל לזהות את הקול, המגע והתנועות שלנו באופן פסיבי, בלי שנצטרך להפעיל שום דבר, הרופאים יוכלו לקבל אינפורמציה מדויקת על המטופלים ויהפכו לאינטגרטורים, שידעו להתחרות במידע הזמין וברופאים זמינים אחרים, והם יידרשו גם לכל המיומנויות העדינות של הכוונה ורגש, כי זה יהיה הערך המוסף שלהם. באופן פרדוקסלי, דווקא כשהטכנולוגיה תשתלט על התחום, האנושיות תיתן את הבידול".

ההכשרות של הצוותים הרפואיים ישתנו לגמרי. לא יסתפקו רק בפרקטיקה ותיאוריה, אלא גם יזדקקו להכשרה טכנולוגית.
"כבר היום יש בשיבא קורס לטכנולוגיה של טיפול מרחוק, שהוא חדש ומאתגר, כי אופי הטיפול משתנה ומצריך הסתגלות של שני הצדדים. הצוות הרפואי יצטרך להסתגל, לא תהיה לו ברירה".

מהי רפואה מרחוק

"הבסיס של הרפואה מרחוק הוא הנגשת שירותי רפואה למקומות מרוחקים מהמרכז או לחולים שמתקשים לצאת מהבית. היה לנו פרויקט שבו ייעצתי במחלות זיהומיות מרחוק, תוך גישה לתיקים הרפואיים של המטופלים. יש לנו מרכז לסוכרת נעורים במבוגרים, שפועל בטכנולוגיה שבה ניתן לראות את הנתונים גרפית. הצוות עובר עליהם ומנהל את הטיפול מול הפציינט מרחוק, פרויקט של שיקום לב שמבוסס על סנסורים שמאפשרים לבנות טיפול שיקומי, שרק 40% מהמטופלים מצליחים להשיג אותו בגלל עומס.

"לראשונה בעולם עשינו אשפוז בית פסיכיאטרי מרחוק, לחולים שמתאים להם אשפוז כזה. הם התאשפזו ללילה אחד בלבד בבית החולים, למדו את הטכנולוגיה, ובבית קיבלו באמצעותה את מגוון הטיפולים, אופרציה שעבדנו עליה במשך שנה והוכיחה את עצמה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988