דעה: גם בעת הזו יש להקפיד על כך שהגירעון התקציבי לא ישתולל

ישראל נכנסה למשבר הקורונה בתנאים תקציביים קשים -  הגירעון הצפוי עוד לפני האירוע הנוכחי עומד על כ-4% תוצר • בתנאים אלה, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי היא קשה ביותר מבחינה תקציבית • מספר צעדים ועקרונות פשוטים יכולים להתוות את שיטת הפעולה הנכונה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון / צילום: Amir Cohen, רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון / צילום: Amir Cohen, רויטרס

בשנת 2009-2008 התמודדו שר האוצר רוני בר-און ומנכ"ל המשרד יורם אריאב עם דילמות פיננסיות ותקציביות דומות להיום. המשבר הפיננסי העולמי גרם להאטה כלכלית משמעותית, גידול באבטלה, ירידה בהכנסות המדינה, קריסת שוקי המניות ולאי-ודאות חריפה.

הלחצים בציבור ובממשלה להגדלת הוצאות הממשלה היו אדירים, בעיקר מהסקטור העסקי השוקע. חסכונות הציבור צנחו עקב נפילת מדדי המניות ב-45%.

מדינת ישראל החליטה, ובצדק, "לאפשר" לגירעון התקציבי לעלות עקב הירידה בהכנסות ממסים, אך למנוע גידול הוצאות משמעותי - הגירעון עלה במתינות. ספרד, איטליה, יוון ועוד פעלו אחרת, וגירעונן טיפס לדו-ספרתי.

מבחינה מקרו-כלכלית, יצאה ישראל מהמשבר במהירות, ובמצב פיסקלי מעולה; וכך גם עלה דירוג האשראי שלנו לאחר המשבר. מדינות אירופה ברובן נכנסו למשבר פיננסי קשה וארוך, העלו מסים וקיצצו בתשתיות הבריאות והרווחה. האבטלה המריאה לכ-20% לכמה שנים.

המציאות היום דומה למצב דאז. שוקי ההון והצמיחה נופלים, האבטלה גדלה והכנסות ממסים יורדות.

דמיון נוסף בין המשברים - פרצו בגלל ניפוח אשראים. בשנים 2008-2002 הכפילה ארה"ב את האשראי ואת הגירעון התקציבי. התוצאה הייתה משבר הסאב-פריים, קריסת הבנקים, ומשבר פיננסי וריאלי בה ובעולם.

בשנים 2020-2012 הגדילה ארה"ב את כמות הכסף פי חמישה (מ-0.9 ל-4.5 טריליון דולר). כך פעלו גם סין, יפן וגוש היורו. הריביות התאפסו, ההנפקות זינקו, השוק לא תמחר סיכונים, ונוצרו השקעות פיננסיות באג"ח חברות ומדינות בדירוג נמוך ובריביות אפסיות. הבועה התנפצה כעת כשהגיע המשבר הריאלי של וירוס הקורונה.

עקרונות המדיניות בזמן משבר

ישראל נכנסה למשבר הקורונה בתנאים תקציביים קשים. הגירעון הצפוי עומד על כ-4% תוצר, כשישראל וארה"ב סובלות מהגירעון הגדול בעולם המפותח (מזל, שהחוב הלאומי שלנו נמוך).

בתנאים אלה, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי היא קשה ביותר מבחינה תקציבית. להלן מספר עקרונות אפשריים לניהול ראוי של המדיניות המקרו-כלכלית:


1. אפשר לבצע מדיניות מוניטרית מרחיבה, כולל הקלות אשראי לסקטור העסקי, ורכישות אג"ח ממשלתי בשוק, ובתנאי קיצון גם אג"ח קונצרני.


2. משרד האוצר חייב לקבוע תקרת גירעון מרבית שלא תסכן את היציבות הפיננסית בתום המשבר. משבר פיננסי ותקציבי במדינה קטנה עם מטבע משלה, מביא לעליית תשואות של האג"ח הממשלתי, פוגע בהנפקות חדשות ובמיחזור החוב הממשלתי.

בהתאם לתחזיות הנוכחיות, הגירעון התקציבי צפוי לגדול אוטומטית, עקב ירידת הכנסות המדינה, ל-5%-5.5% תוצר. להערכתי, תקרת הגירעון האפשרית, ללא משבר עתידי, היא כ-6%-6.5% תוצר. מעל לזה, ניכנס לסיכונים פיננסיים ארוכים, כמו שהיו בשנים 2004-2003 עקב משבר האינתיפאדה (אז "ניצלנו" באמצעות הערבויות האמריקאיות).

3. בהינתן מגבלת התקציב האמורה, אפשר להגדיל את צד ההוצאות בכ-10 מיליארד שקל במשך שנה מלאה, אם הדבר יידרש, בשל התארכות משמעותית של המשבר.

נדרש לקבוע מערכת העדפות תקציבית בהתאם לפירוט הבא: הגדלת הוצאות הבריאות לפי הצורך, כולל תוספת תקנים פרמננטית, דמי אבטלה לשכירים, פיצוי לעצמאים בגובה שכר המינימום, ובתום המשבר, סיוע לחברות התעופה.

במקביל, אין לפצות ולא להתחייב לפיצוי תקציבי לענפים אחרים שנפגעו מהמשבר. רובם - ענפי התעשייה, בתי-מלון, סוכנויות נסיעות ואחרים - נהנו מרווחיות גבוהה בשנים האחרונות. כמובן, המדינה יכולה לקצץ בהוצאות אחרות, ולהעביר כספים נוספים לעצמאים. וכן, הכרחי להקפיא את תקציב הביטחון ברמתו הנוכחית.

נדגיש, שקיימים ענפים שהגדילו רווחיות דווקא בתקופת המשבר, כמו תעשיית המזון, רשתות השיווק, ענפי התרופות וכדומה.

המדיניות התקציבית בחודשים הקרובים חייבת להיות גמישה, תוך ביצוע התאמות מדי חודש בהתאם לנסיבות הכלכליות. עם זאת, בכל מקרה יש להקפיד שהגירעון התקציבי הצפוי לשנה שלמה, לא יעלה על 6.5% תוצר, ולזכור שמדינה הדועכת בצמיחתה הכלכלית אינה יכולה לפצות אוכלוסיות שונות שנפגעו מהמשבר.

לסיכום, ראוי שהמדיניות התקציבית תפעל סימולטנית, על בסיס שיקולים קצרי טווח וארוכי טווח. כך שלאחר שמשבר הקורונה יהפוך להיות זיכרון עגום - לא יהיה משבר פיננסי ארוך טווח בארצנו. 

הכותב כיהן כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, מחבר הספר "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום"