האתגר העצום של התמודדות עם מגפת הקורונה נחת בבום גדול על ממשלת ישראל בשלהי ינואר 2020. אבל מתברר כי לפחות מבחינת מוכנות המדינה להתפרצות נגיף, הדברים יכלו להיראות אחרת לגמרי - תוכנית מפורטת להיערכות המשק הישראלי למצב של פנדמיה הוכנה לבקשת הממשלה. התוכנית מציגה אחד לאחד את התרחישים שאיתם יתמודד המשק הישראלי במצב של התפשטות נגיף עולמי, ומציגה שלל פתרונות דחופים לקראת הופעת נגיף ולאחר התפרצות מגפה.
כדי להבין איך החמיצה מדינת ישראל הזדמנות להיות מוכנה להתפרצות נגיף הקורונה צריך לחזור 15 שנים לאחור.
הפחד מפני פנדמיה, התפשטות מחלה מדבקת גלובלית, עלה על שולחן ממשלת ישראל בנובמבר 2005. בפני ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל ושריו הובאו מקרים של שפעת העופות בטורקיה, רומניה, רוסיה והם חששו שהמחלה תתפרץ בישראל ותהיה קטלנית. ואכן, במרץ 2006 התגלתה הדבקת שפעת עופות בישראל, אך המחלה נשארה בתוך הלולים ומשקים חקלאים ולא הגיעה לכדי הדבקת בני אדם.
בסוף 2006, לקראת הודעת ארגון הבריאות העולמי על השלבים להכרזת השפעת (לא העופות) כפנדמיה, הוחלט בממשלת שרון שמשרד הביטחון יהיה מי שייתן מענה ברמה הלאומית לנושאי משק חיוני ויקים צוות ניהול משבר, באמצעות רשות החירום הלאומי ופיקוד העורף. "משרד הבריאות", נקבע בהחלטת הממשלה "יהיה בעל האחריות הכוללת לניהול המשבר בהיבטים מקצועיים ורפואיים".
למי שחיפש בשבועות האחרונים תשובה לשאלה מי צודק - ראש הממשלה בנימין נתניהו או שר הביטחון נפתלי בנט - בנוגע לעד כמה משרד הביטחון וצה"ל אמורים להיות מעורבים בניהול מערכה בסדר גודל כזה, התשובה בכתובים והיא ברורה: התפקיד הוא של משרד הביטחון.
התוכנית ההיסטורית: 164 עמודים נבואיים
באותם ימים, כדי לתת ביטוי להחלטת הממשלה, כונס צוות מומחים של למעלה מ-100 רופאים ואנשי מקצוע והם חיברו עבור משרד הבריאות "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית".
את החוברת הזו, כ-164 עמודים של תוכנית מפורטת, ברורה, מחלקת משימות ויעדים - אף ניתן למצוא בשיטוט מהיר באינטרנט.
אותה תוכנית לא הוזכרה מאז פרוץ משבר הקורונה. התוכנית ההיא אף הוגשה לכנסת - בינואר 2008, היא הונחה בפני ועדת הרווחה והעבודה, שם נערך דיון דחוף. מרכז המחקר של הכנסת, הכין את חברי הכנסת לדיון, ועבר על פרטי התוכנית ומה התקיים ביחס אליה מאז שסיימו לכתוב אותה ב-2006. כך למשל, פורט על ידי מרכז המחקר שמשרד הבריאות רכש מכונות הנשמה וניטור בסכום של 15 מיליון שקל וכי מתוכנן רכש נוסף בעלות של 3 מיליון שקל.
"לטענת משרד הבריאות, לאחר רכש זה יהיה מצאי מכונות ההנשמה במדינת ישראל בהיקף הנדרש לתרחיש שבו הפנדמיה בשיאה". כידוע, המשבר הנוכחי תפס את מערכת הבריאות במרוץ מטורף אחר מכונות הנשמה.
גם לגבי הצטיידות נוספת דווח אז לכנסת כי המצב אופטימלי: "באשר לציוד מיגון לצוותי הרפואה בקהילה ובבתי החולים, ממשרד הבריאות נמסר כי בשנים 2005-2007 הושלמה ההצטיידות בתחום זה בסכום כולל של כ-7 מיליוני שקל". גם במקרה הזה, ההתפרצות תפסה את מערכת הבריאות במרוץ אחר ציוד מיגון לצוותים הרפואיים.
הפרטים הללו, נכונים אמנם ל-2008 ולא משקפים את הצרכים של המערכת ב-2020, אך לא ברור מדוע במערכת הבריאות לא פועלים לפי התוכנית אשר פרטיה, כפי שאפשר יהיה לקרוא להלן, נותרו מדויקים ואף נבואיים.
לשאלת "גלובס", "האם עבדתם לפי תוכנית מסוימת בהתמודדות עם מגיפת הקורונה?", נמסר ממשרד ראש הממשלה כי התוכנית המדוברת נקראת כיום "נחשול בריא", וכי הם מכירים אותה ופעלו לפי המתווים שנקבעו בה.
עוד מציינים במשרד ראש הממשלה, כי העברת הסמכות למל"ל, שהנו גוף מתכלל המפעיל את הזרועות השונות, נעשתה עוד לפני שהאירוע הוכרז כפנדמיה ומתוך הצורך להפעיל שיקולים של מדיניות חוץ (סגירת גבולות) אל מול שיקולים בריאותיים - ולכן ניהול המשבר הלאומי צריך היה להיעשות מתוך משרד ראש הממשלה, ומשרד הבטחון מילא משימות שהוכתבו לו בשיתוף פעולה מלא.
היערכות לפנדמיה
על החתום: פרופ' בליצר ופרופ' גרוטו
מבין שלושת עורכי התוכנית ניתן למצוא את מי שהפך מוכר מאוד בקרב הציבור הישראלי בשבועות האחרונים - פרופ' רן בליצר. בשנת 2007, הוא היה ד"ר ואיש צבא ושירת כראש מדור אפידמיולוגיה, במפקדת קצין רפואה ראשי בצה"ל. כיום משמש פרופ' בליצר כחבר בצוות להיערכות למגיפות של משרד הבריאות. הוא בולט ביושבו באולפני הטלוויזיה כחלק ממאמץ ההסברה בנוגע לתסמיני המחלה והתמודדות הציבור.
אדם נוסף שחתום על התוכנית מ-2007 הוא פרופ' איתמר גרוטו, כיום המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. ב-2007 היה גרוטו בצוות ההיגוי של תוכנית המוכנות שנשלחה למגירה. עוד חתמו על התוכנית בכירים במשרד הבריאות, מנהלי בתי חולים, מנהלי יחידות למחלות זיהומיות, מנהלי מעבדות מיקרוביולוגיות, ובסך הכל יותר מ-100 רופאים ויועצים בכירים.
במבוא לתוכנית המגירה של 2007 מציינים מחברי התוכנית את הדברים הבאים - המובנים מאליהם כעת: "ארגון הבריאות העולמי מתריע מזה מספר שנים על התפרצות פנדמיה (אפידמיה עולמית) של השפעת. עד לפני עשרים וחמש שנים הייתה פנדמיה כזו פורצת מידי עשור. עתה ב-2007, אנו נמצאים למעלה מחצי יובל שנים ללא פנדמיה. מרבית המומחים סבורים שהפנדמיה הבאה היא בלתי נמנעת, אך לא ניתן לחזות מראש את מועד הופעתה.
"במצב כזה (של פנדמיה) תצטרך כל מדינה לחוד וכולן יחדיו להתמודד עם מצב של תחלואת יתר בשפעת וסיבוכיה, כולל עומס במרפאות הקהילה, חדרי המיון ובתי החולים, במקביל להיעדרות מהעבודה, כולל במערכת הבריאות...ההתפרצויות שנרשמו ברחבי העולם ובמזרח התיכון והסיכון המתמשך מהפיכתו של זן לבעל יכולת להעברה יעילה מאדם לאדם מהווים סמן נוסף לצורך הדחוף בהיערכות מדינת ישראל להופעת שפעת פנדמית".
בדברי המבוא כותבים עורכי התוכנית: "אנו מקווים שהיא (התוכנית) תיוותר בגדר תוכנית מגירה שנים רבות".
כאמור, כך קרה. המגפה הפנדמית התפרצה.
בעניין זה לפחות, ב-23 במרץ השנה פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח העוסק בהתמודדות עם מחלות מדבקות ומגפות. דוח המבקר הוכן לפני פרוץ משבר הקורונה, אך הבשיל לכדי פרסום כשנגיף הקורונה כבר הדביק אלפים רבים בישראל. אולם דווקא משרד המבקר, שבחן גם את החלטת הממשלה המקורית (מ-2005), התעלם מן התוכנית שהכין משרד הבריאות.
מבקר המדינה ציין בין היתר: "כדי להתמודד בהצלחה עם התפרצות של מחלות שונות ולמגרן או לפחות לצמצמן ככל האפשר, ראוי שתהיה למשרד תוכנית מגירה סדורה".
מדבר אחד מתעלם דוח המבקר. תוכנית ותו"ל, כבר קיימים. הם נכתבו והוכנו על ידי צוות של למעלה מ-100 רופאים.
שאלת האחריות: משרד הביטחון ינהל המשבר
השבוע הציפו את העניין שורה של ארגונים העוסקים בשקיפות. קואליציה של העמותות הבאות: צדק פיננסי, פורום קהלת, עורכי דין למען מנהל תקין, ישראל 2050, התנועה למען איכות השלטון בישראל, שקיפות בינלאומית ישראל, פנו לראש הממשלה נתניהו - תוך שהם מזכירים את אותה תוכנית מ-2007: "תוכנית זו נכתבה ע"י מומחים בתחום, ונועדה להנחות את מקבלי ההחלטות בהתפרצות הפנדמית הבאה תוך ראיה מערכתית נרחבת. למיטב ידיעתנו לא נכתבה תוכנית עדכנית יותר, ולכן מצופה היה כי מדינת ישראל תפעל על פיה".
לפי התוכנית מ-2007, משרד הבריאות שכתב את התוכנית - לא ייעד לעצמו את תפקיד ניהול המשבר. בהתאם לכתוב בה, תפקיד משרד הבריאות הוא לטפל בהיבטים הרפואיים בלבד: הפעלת בתי החולים ולשכות בריאות; ביצוע ניטור קליני ומעבדתי; רכש והקצאה של תרופות וחיסונים; והסברה.
ישראל נכנסה לתוך משבר הקורונה לקראת סוף חודש ינואר 2020. הודעה ראשונה על דיון ממשלתי בנושא הקורונה נשלחה לכתבים ב-18 בפברואר 2020. בשלב ההוא טרם נמסר שהמל"ל יעמוד בראש ניהול האירוע.
ב-25 בפברואר, פרסם ראש הממשלה הודעה לפיה הוא החליט על דרך קבלת ההחלטות בנושא המאבק בקורונה: "ביקשתי להיערך בצורה הבאה - האחריות על ההתארגנות הבין-משרדית היא אצל ראש המל"ל, המטה לבטחון לאומי, וההיערכות לגבי הנושאים הפיננסיים והכספיים תרוכז אצל משרד האוצר".
המטה לבטחון לאומי, הפועל בתוך משרד ראש הממשלה, הוא גוף מייעץ, מכין את השרים לישיבות הקבינט, מרכז עבודת מטה, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, בעיקר בענייני חוץ וביטחון. במשבר הקורונה, הפך המל"ל בבת אחת לזרוע ביצועית, מתכללת, מפקחת ומתאמת בין כל האגפים.
לא רק היועץ לבטחון לאומי מאיר בן שבת, עמד בראש קבלת ההחלטות, אלא כמובן מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. כאמור, לפי התוכנית שנכתבה ב-2007, אין למשרד הבריאות או האוצר את הכלים לתכלל אירוע כה מורכב הדומה במתכונתו ובהיקפו למשבר לאומי דוגמת מלחמה.
תוכנית המגירה קובעת חלוקת עבודה בין משרד הביטחון למשרד הבריאות, כאשר הראשון אמור להיות אחראי על הפעלת מצב החירום. תחת זאת, במרץ 2020, החלטות המל"ל, האוצר והבריאות להישען על מערכת הביטחון הגיעו טיפין טיפין, לפרויקטים ממוקדים ורק בשלב מאוחר של ההתפרצות. הרשות העליונה לאשפוז ובריאות בשעת חירום - גוף הפועל תחת משרד הבריאות ומוזכרת בתוכנית כגוף מרכזי בקבלת ההחלטות - כלל לא הופעלה.
הנחיות 2007: רכישת מסכות, סגר מקיף
קריאה כללית בתוכנית שחוברה לפני 13 שנים, מקנה תוואי מפורט של היערכות. והיא חוזה חלק מהסוגיות של המשבר שאנו חווים היום - אחד לאחד. מדובר בספר הפעלה למשרדי הממשלה השונים. מפורטים מהלכים להוספת מיטות אשפוז במיידי, תגבור כוח אדם סיעודי ורפואי, גיוס מתנדבים, הפעלת שלוחות רפואיות, תגבור ציוד ולבוש מגן ועוד.
דגש מיוחד מפורט בתוכנית באשר להפעלת משרד הביטחון, כולל צוות ניהול משברים, משק לשעת חירום, אופן הפעלת הרשויות המקומיות ועוד.
ברמת הקהילה נכתב בתוכנית על מתן הנחיות להפעלת מרפאות במתכונת חירום והפעלת תוכנית להתמודדות עם תחלואה בקרב צוותים רפואיים. התייחסות נוספת ניתנת כבר אז, ב-2007, לצורך ברכש מוגבר ומיידי של מסכות N95, והפעלת תוכנית הסברה לציבור והידוק שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, מצרים וירדן.
פרק בתוכנית מוקדש לסוגיה האתית של תעדוף הטיפול, כאשר יש לטפל בחולים הקשים, תוך מתן טיפול לצוותים המטפלים ובחינת הבעיות הקשורות בכך. בתוכנית של 2007 חשבו על הכל, לרבות התלבטויות שאנו רואים כיום: הגבלת תנועה של האוכלוסיה, סגירת איזורים במדינה, כפיית טיפול, אשפוז כפוי ועוד.
"נקיטת צעדים של הטלת מגבלות על חירויות האזרח, לשם הגנה אפקטיבית על חיי אדם, בריאותו ורווחתו מחייבת לא רק בדיקה אתית, אלא גם בדיקה משפטית, בהתאם לעקרונותיה של המדינה הדמוקרטית", נכתב בתוכנית מ-2007, שהקריאה בה היא כמו בספר תחזיות שצפה את כל הסוגיות שעלו על הפרק בחודש האחרון, לרבות שימוש בטכנולוגיות מעקב אחר אזרחים.
עוד אלמנטים שהוכנו בתוכנית של 2007, אך יישומם שונה מן התוואי שנקבע (ר' טבלה): יעד רכישת תרופות כצעד מכין למגפה; מה לעשות עם חולים לאחר שהופיעו בהם תסמיני הידבקות; ואף נוהל ברור העוסק בפעולות בידוד שיש לנקוט לגבי אדם המגיע למרפאה עם תסמיני מחלה.
התוכנית מ-2007 שחזתה כמעט הכל: אשפוז המוני, בידוד אזרחים והשבתת המשק
בקריאה רצופה של התוכנית מ-2007, ניתן לטלטל את הראש כאשר מבינים, עד כמה התרחישים היו צפויים או לכל הפחות נכתבו מראש באמצעות תו"ל (תורת לחימה) מסודרת. התוכנית פותחת בסקירת הסיכוי הסביר להתפרצות פנדמיה, ומתארת בדיוק גבוה מאוד את כל מה שהתרחש בישראל בין ינואר לאפריל 2020.
כך למשל, התוכנית מתארת תקופת שיא של התפרצות הפנדמיה למשך 6-8 שבועות (למן היום שהדברים יצאו מסין), תוך שמצוין כי עשויים להתרחש גלי תחלואה - שניים לפחות. תקופת דגירה של 24-72 שעות (בפועל הדגירה של הקורונה ממושכת יותר).
עוד בתוכנית כלולים חמישה תרחישים שונים, לפיהם בין 25%-40% מן האוכלוסיה נעדרים מן העבודה בשל היותם חולים, לא מבודדים; מעל למיליון איש פונים לעזרה רפואית; בין 26 אלף איש ל-240 אלף איש (לפי רמת התרחיש) זקוקים לאשפוז; והתמותה נעה בין 6,000 ל-45 אלף איש.
התוכנית משנת 2007 מכינה מערך שלם ומפורט לתרחיש מספר 4, מתוך 5 תרחישים - כלומר, תמותה של 30 אלף איש ואשפוז של 150 אלף.
התוכנית מתארת את השלבים המדויקים למן הרגע בו מופיעה המחלה מחוץ לישראל, תוך תיאור התקופה בה יש הדבקה מוגבלת מאדם לאדם עם מקבצי תחלואה קטנים מחוץ לישראל. לאחר מכן היא מתארת את התפשטות הנגיף, כשהתחלואה מגיעה לישראל ועד למצב פנדמיה, כשבו גם ישראל סובלת מהתפשטות המחלה. "לא ניתן לחזות את משך הזמן שיחלוף משלב לשלב. הדבר עשוי לארוך חודשים רבים מצב אשר יקנה זמן להיערכות ותכנון מקיפים, אך עשוי לקרות גם במהירות רבה מאוד", נכתב בתוכנית.