רשות החברות לממשלה: לשקול הלאמת חברות, תחת לו"ז ידוע למימוש ההחזקות

נייר עמדה של מנהל הרשות יעקב קוינט מציין כי יש מקום לשקול להזרים הון ממשלתי לחילוץ חברות פרטיות • עם זאת, יש להתנות את ההזרמה בתוכנית למכירת החברה ובהבטחת האינטרס הציבורי • לפי הרשות, ההתערבות רצויה בשירותים חיוניים או בחברות עתירות משרות

יעקב קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף
יעקב קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות הממשלתיות ממליצה לממשלה "לשים על השולחן" את אופציית ההלאמה במסגרת תהליך קבלת ההחלטות על חילוץ חברות פרטיות חיוניות שנקלעו למשבר כתוצאה ממגפת הקורונה.

על-פי נייר עמדה שהעביר מנהל הרשות יעקב קוינט לשר האוצר משה כחלון, יש מקום לבחון הזרמת הון ממשלתי לחילוץ חברות פרטיות, בכפוף לכך שתיקבע מראש אסטרטגיית יציאה ויינקטו מהלכים להבטיח את האינטרס הציבורי בחברה.

עמדת רשות החברות עשויה להיות רלוונטית במו"מ המתנהל סביב דרישת אל על לקבל מהמדינה סיוע בהיקף מאות מליוני דולרים. במו"מ לא עלתה עד כה האפשרות של הלאמה, מאחר שהחברה דורשת לקבל את הסיוע מהמדינה בצורת ערבויות שיאפשרו לה לקבל אשראי בנקאי. ככל שיתארך המשבר, צפויות חברות נוספות בענף התעופה ובענפים נוספים לפנות למדינה בבקשות לחילוץ.

במסמך שנשלח לשר האוצר כחלון כותב קוינט כי "יש מקום לשאלה האם נכון כי הממשלה תתערב בדרך של הלאמה רק במקום שבו השירות חיוני או גם כסיוע לעסקים". ברשות מדגישים כי אין שינוי בגישה הבסיסית, שדוגלת דווקא בהפרטת חברות ממשלתיות שיש להן פעילות עסקית (הרשות קידמה תכנית הפרטות עד לפרוץ המשבר). ואולם ברשות סבורים כי התערבות המדינה עשויה להיות מוצדקת בתקופת המשבר מאחר וממדיו הם חסרי תקדים והוא מעמיד בסכנה חברות בענפים המספקים שירותים חיוניים או שיש להן חשיבות קריטית מבחינת מקומות עבודה.

הלאמות בולטות בישראל ובעולם

הבנקים בישראל / צילום: סער יעקב, לע"מ
 הבנקים בישראל / צילום: סער יעקב, לע"מ
ג'נרל מוטורס / צילום: Don Ryan, Associated Press
 ג'נרל מוטורס / צילום: Don Ryan, Associated Press
אליטליה / צילום: Ricardo Mazalan, Associated Press
 אליטליה / צילום: Ricardo Mazalan, Associated Press

הלאמה בסגנון אמריקאי

קוינט מתנה את ההתערבות בקביעת אסטרטגיית יציאה, כגון לוח זמנים ידוע מראש למימוש ההחזקות והגבלות נוספות שנועדו להבטיח את מטרת ההלאמה. כך למשל, בחברה שמספקת משרות רבות, הסיוע יכול להיות מותנה בהטלת מגבלות על צמצום מספר העובדים, חלוקת דיבידנדים וגובה שכר הבכירים.

ברשות מציינים כי מדינות מובילות בעולם המערבי ובראשן ארה"ב ביצעו בשנים האחרונות מהלכי הלאמה. בארה"ב הממשל פועל על-פי העיקרון שהזרמת כספי ציבור לחילוץ עסקים פרטיים מחייבת קבלת תמורה הולמת לסיכון. ארה"ב אינה נוקטת בד"כ הלאמה ישירה, אלא דרכים פיננסיות כגון מתן הלוואות הניתנות להמרה להון מניות או בתמורה למניות בכורה.

הדוגמה הבולטת של השנים האחרונות הייתה חברת ג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב שהעסיקה מאות אלפי עובדים. ב-2008 החברה קיבלה הלוואה גדולה הניתנת להמרה למניות מהממשל הפדרלי והולאמה לאחר שלא עמדה בהחזר החוב.

הממשל החל להנפיק מחדש את מניות ג'נרל מוטורס כבר ב-2010, לא לפני שביצע בחברה מהלכי התייעלות. הפרטת החברה הושלמה ב-2013 והרווח המצטבר של הממשל הפדרלי מהמהלך הגיע ל-39 מיליארד דולר.

דוגמה בולטת נוספת היא של ענקית הביטוח AIG שהסתבכה ב-2008 בחובות עתק בשל ביטוח בשוק הנגזרים והוגדרה "גדולה מדי מכדי ליפול". הממשל הגדיל בהדרגה את בעלותו בחברה עד ל-92% בשנת 2012 - אך בסופו של דבר מימש את אחזקותיו ברווח של 22.7 מיליארד דולר.

במשבר הנוכחי העביר ממשל טראמפ חוק המאפשר לו לקבל הון בעלות בחברות שיקבלו מענקים והלוואות מהמדינה, כמו חברות תעופה (שאמורות לקבל סיוע בהיקף 60 מיליארד דולר) ועסקים גדולים (שאמורים לקבל סיוע מקרן בהיקף 500 מיליארד דולר).

הלאמת הבנקים בישראל

בישראל נעשתה הלאמה אחת משמעותית של הבנקים, בעקבות משבר ויסות המניות ב-1983. הליך מכירתן מחדש של מניות הבנקים הסתיים בספטמבר 2018, 35 שנה לאחר הלאמת המניות, כשמהדינה מכרה את נתח המניות האחרון שנשאר בידיה, 5.4% ממניות בנק לאומי לסיטיבנק תמורת 1.9 מיליארד שקל. מניות הבנקים בישראל הוחזקו על-החל מ-1988 על ידי חברת נכסים מ.י. חברה ממשלתית שלדית, שאפשרה למעשה לבנקים להתנהל באופן עצמאי.

רשות החברות אינה ממליצה על מודל לניהול חברות שיולאמו, אך מציעה להתחיל לבחון מודלים. "יש לשקול בחיוב הלאמה חלף הלוואות", כותב קוינט בסיכום נייר העמדה, "שימוש בכלי זה מחייב הכנת תוכנית פעולה שכוללת לא רק את שיטת ואופן ההלאמה אלא גם את מטרותיה העתידיות והשפעותיה הציבוריות. ברי, כי יש לגבש כבר כעת במסגרת כללית, קווים מנחים לאסטרטגיית יציאה. בנוסף, חשוב לוודא עם 'הצלת' החברה ייצור הסכם עם העובדים לצורך הבטחת יציאת הממשלה" . 

שלוש חברות התעופה הישראליות מחכות לסיוע

שלוש חברות התעופה הישראליות אל על, ישראייר וארקיע עדיין ממתינות לסיוע מהמדינה. 

בקשת הסיוע של אל על, שכבר נדחתה על ידי האוצר, שבה לשולחן הדיונים. אנשי אל על נשלחו להעמיק בתוכנית ההתייעלות, שתוכיח כי החברה מסוגלת להחזיר הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר.

האוצר חושש מהסכסוך בין הנהלת החברה לעובדיה. ככל הידוע האוצר דורש שאל על תקצץ 200 מיליון דולר דרך העמקת מספר המפוטרים (שמספרם עומד כיום על 600 עובדים קבועים ועוד 800 זמניים מתוך כ-6,360 עובדים), לצד קיצוץ רוחבי. באל על מזהירים כי אם לא יתקבל סיוע בקרוב, החברה תקרוס.

ארקיע וישראייר ממתינות כל אחת להלוואה של 25 מיליון דולר דרך הקרן להלוואות לעסקים גדולים. 75% בערבות מדינה, 10% בערבות בעלים והשאר בערבות הבנקים.

בארגון התעופה העולמי יאט"א מזהירים כי חברות שלא יקבלו סיוע ממשלתי לא ישרדו. מודל הסיוע של ממשלות כולל הקלות במסים, הלוואות וגם הלאמה - ממשלת איטליה העבירה את מלוא מניות אליטליה אחרי שהובן כי מציאת קונה לחברה המדממת הוא תרחשי דמיוני. גם בממשלת בלגיה נבחנת הלאמה של בראסלס איירליינס, שבבעלות קבוצת לופטהנזה.

אולם רוב הממשלות מעדיפות להעניק סיוע ולא להלאים, בעיקר בשווקים שבהם פועלות מספר חברות, דוגמת בריטניה. עשרות מיליארדי דולרים כבר הועברו כסיוע הממשלתי לחברות תעופה לאומיות, דוגמת אייר אינדיה או סינגפור איירליינס או פרטיות, דוגמת ארבע חברות התעופה האמריקאיות הגדולות.

מיכל רז-חיימוביץ'

צרו איתנו קשר *5988