לתשומת לבו של אדם נוימן: ההפסד הנקי של סופטבנק מ־WeWork מגיע ל-6.6 מיליארד דולר

סופטבנק מדווחת שהפסדים גבוהים מהצפוי של WEWORK הקפיצו את ההפסד הנקי שלה בשנת העסקים שהסתיימה בסוף מרץ ל-8.4 מיליארד דולר - 1.4 מיליארד דולר יותר מהערכה קודמת שלה מלפני שבועיים

אדם נוימן  / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס
אדם נוימן / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס

סופטבנק מדווחת שהפסדים גבוהים מהצפוי של חברת WeWork העלו את ההפסד הנקי שלה בשנת העסקים שהסתיימה בסוף מרץ לכ־8.4 מיליארד דולר - 1.4 מיליארד דולר יותר מכפי שהודיעה רק לפני שבועיים. סופטבנק הפסידה, כך נראה, כ־6.6 מיליארד דולר בשנה שחלפה מהחזקותיה ב־WeWork, שלא במסגרת קרן ויז'ן שבה היא שותפה, כאשר נגיף הקורונה מחמיר את הבעיות של החברה הזו, שהוקמה ונוהלה על-ידי הישראלי לשעבר אדם נוימן, שסולק ממנה בשנה שעברה.

WeWork פגיעה במיוחד למיתון כלכלי, כמו זה הנוכחי שנובע מהתפרצות הקורונה העולמית, מפני שחוזי החכירה שלה הם ארוכי-טווח, ואילו ההכנסה מהדיירים שלה היא לפי חוזים קצרי מועד.

סופטבנק, חברת השקעות טק ענקית, שידועה בעיקר בשל ויז'ן פאנד שלה, בסך 100 מיליארד דולר (שבה שותפות גם סעודיה ומדינות במפרץ), מתקשה לחשב את המכה לשורה התחתונה שלה מההשקעות שהחמיצו, לפני פרסום הדוחות השנתיים הרשמיים לשנה שהסתיימה ב־31 במרץ ב־18 במאי. ההפסד העמוק יותר נובע מהחילוץ בהיקף מיליארד דולר של החברה האם של WeWork, שערכה צנח בשנה שעברה אחרי שהמשקיעים נרתעו מהמנכ"ל הראוותני נוימן, וממודל העסקים הלא רווחי שלה.

החילוץ של WeWork כלל גיבוי של סופטבנק לאשראי בנקאי בסך 1.75 מיליארד דולר ל־WeWork, וכן הנפקת שטרי חוב בסך 2.2 מיליארד דולר על-ידי WeWork. ערך ההתחייבויות והערבויות הללו ירד ואילץ את סופטבנק לבצע מחיקות חשבונאיות נוספות, מסרה החברה אתמול.

ההפסד הנוסף מהחילוץ של WeWork העלה את ההפסד הכללי מהשקעות של סופטבנק ליותר מ־9.4 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה ב־31 במרץ, מ־7.5 מיליארד דולר שהחברה דיווחה לפני שבועיים.

ההפסד הזה מצטרף להפסד השקעה שהוכרז לפני כן בסך 16.6 מיליארד דולר בקרן ויז'ן - קרן השקעות הטק הגדולה בעולם - כאשר ההאטה הכלכלית שנבעה ממגפת הקורונה הלמה בחברות הזנק מפסידות שהיו כבר תחת לחץ פיננסי. סופטבנק היא בו זמנית מנהלת קרן ויז'ן ומשקיעה גדולה בה. הקרן הזו גם שפכה כספים על WeWork ומחקה הון של מיליארד דולר כתוצאה מכך.

התמיכה ב־WeWork הייתה אחת השגיאות הגסות ביותר של הענקית היפנית ושל המייסד הכריזמטי שלה, מסאיושי סאן. סופטבנק המשיכה להזרים מיליארדי דולר לחברה זו בתמחורים גבוהים גם אחרי שקרן ויז'ן  עצרה את ההשקעה בה.

סאן, יו"ר סופטבנק, הודיע שהחברה לא תחלץ עוד חברות תיק שבהן היא השקיעה. למרות גל ההודעות על ההפסדים של החברות הללו, מניית סופטבנק ממשיכה לעלות מאז סוף מרץ, על רקע הודעתה שהיא תמכור נכסים במיליארדי דולר (בעיקר הזחקות בעליבאבא הסינית) כדי לממן קניית מניות מהמשקיעים שלה בהיקף 22.5 מיליארד דולר.

נוסף על כל הצרות, סופטבנק גם מעורבת בסכסוך משפטי עם דירקטורים ב־Wework, שתבעו אותה בעקבות ביטול כוונתה לקנות ממשקיעים (כולל אדם נוימן) מניות של Wework בסך 3 מיליארד דולר אחרי ביטול תוכנית ההנפקה של החברה בספטמבר שעבר.

בסך הכול הזרימה סופטבנק לבדה יותר מ־13.5 מיליארד דולר ל־Wework בכמה סבבים, וזהו ההימור הכושל ביותר של המייסד שלה, מאסיושי סאן. סאן עלה לגדולה בהימור על מניות עליבאבא לפני שענקית המסחר האלקטרוני הסינית הזו המריאה בשנות ה־90.

סופטבנק, הממונפת לעייפה נאלצה למכור נכסים חשובים, כולל מניות בעליבאבא, כדי לגייס הון, אך היא עשויה לקבל תמיכה גדולה מהבנק המרכזי היפני, שמתכנן להרחיב קניית אג"ח של קונצרנים. האג"ח שסופטבנק הנפיקה בעבר הסתכמו ב־160 מיליארד דולר בדצמבר, בריביות שונות, והתשואה עליהן עלתה החודש בכמה מקרים ל־4.5%.